סיכומים בהיסטוריה : מערכת הבריתות במלחמת העולם הראשונה
איטליה קשורה בברית
הגנה.
העות'מנית קשורה
לגרמניה, אך לוקח לה כמה חודשים להיכנס למלחמת העולם הראשונה, ונכנסת לא ביולי-אוגוסט אלא יותר
בנומבמר.
שנה לאחר מכן בולגריה
מצטרפת לאוסטרו הונגריה.
בצד השני, הברית
המרכזית היא בין רוסיה לצרפת, אליה מצטרפת בריטניה. כתוצאה מהדרישה הגרמנית לעבור
דרך בלגיה, הבריטים נכנסים למלחמה גם כן.
איטליה נכנסת בצד
השני במאי 1915 לא בצד שהייתה אמורה להיכנס, וזה כתוצאה מעבודה פוליטית רבה,
שהצרפתים עשו בתוך איטליה, כאשר מוסוליני שהיה אחד ממנהיגי הסוציאליזם דיבר על
מושג של ניטרליות אקטיבית, לטובת הדמוקרטיות. אז הוא מנהל ביחד עם אנשים רבים
אחרים קמפיין פוליטי רחב היקף כדי לדחוף את איטליה לתוך מלחמת העולם הראשונה לצד צרפת. העסק
מצליח ואיטליה נכנסת למלחמה ופותחת חזית נוספת.
מה שלא פורסם אז:
מוסוליני כשפרש מהמפלגה הסוציאליסטית היה עורך העיתון שלהם. מיד אחרי כן, הוא הקים
עיתון חדש יש מאין, ונשאלה השאלה איך יש לו כסף לכך. הכסף למעשה הגיע משירותי
הביון הצרפתיים. כלומר, קשה מאוד להפריד יחסים בינלאומיים מהיחסים הפוליטיים
הפנימיים למדינה. לאחר מכן גם הבריטים מימנו את מוסוליני, והשמרנים הבריטים,
כולל צ'רצ'יל שנחשב בעל ראייה אסטרטגית, אף הוא תמך במוסוליני, כיוון שנחשב שם
כמעצור לקומוניזם.
ממשלת הממשלה השמרנית
באיטליה חתמה על חוזה סודי שהתגלה רק בסוף מלחמת העולם הראשונה עם בריטניה וצרפת (חוזה לונדון),
שם הבטיחו לאיטליה הרים וגבעות תמורת כניסתה למלחמה (איזורים ניכרים ביוגוסלביה של
היום).
כלומר, תמונות
המערבבות יחסים בינלאומיים והשפעה פנימית. נראה על פניו כאילו איטליה נכנסה בלחץ העם למלחמה "בצד
הנכון", אך למעשה היו הרבה השפעות זרות, חוזה סודי וכו'. זאת למרות שאיטליה
מדינה חופשית ודמוקרטית באותה תקופה.
יפן: בעלת ברית של
בריטניה. שמרה על אינטרסים
שלה, אך גם עשתה לביתה בעניין סין. הדבר משמעותי מאוד, כיוון שסין אז נמצאת
בהתפוררות מתקדמת, והיפנים נהנים מאוד מכך. הם רואים עצמם משתלטים על סין בטווח
הרחוק. אף יקרה בצורה חלקית שנה לאחר מכן, אומנם סין היא מקום גדול מדי בשביל
לכבוש אותו.
ארה"ב: וילסון
נבחר על עקרונות הבדלנות האמריקאית.
מאוד נהנים מהעמדה הבדלנית, ואפילו נהנים מהמלחמה שם. בסופו של דבר הם לא יוכלו
להימנע מכניסה אליה.
No comments:
Post a Comment