מבוא לסוציולוגיה: הפוזיטיביזם והביקורת עליו:
המקומות בהם הפוזיטיביזם והגישות שמבקרות אותו דומים הוא באמונה שמדע
או תחום ידע אקסמי מבוססים על סקרנות וספקנות. בשניהם הסקרנות והספקנות הם הבסיס
לכל. בלי סקרנות (מובנת מאליה) אבל ספקנות היא מרכיב הכרחי, אנחנו לא מקבלים את
המציאות כמו שהיא. הפוזיטיביזם מסתמך על אמפיריות על ידע שאנחנו אוספים באמצעות
החושים ואפשר לאשש או להפריך אותו.
הבעייתיות שמייחסות הגישות השונות לנקודת המבט האמפיריציסיטית. פנומנולוגיה-
מהמילה תופעה, אנחנו לא עוסקים במציאות ומגיעים אליה כפי שהיא אלא רק כפי שהיא
מופיעה בפנינו, כפי שהיא מתפרשת על ידינו. אין לנו יכולת לדעת כיצד בהמציאות נראית
בטבעה אלא כל מה שאנחנו יכולים לעסוק בוא הוא כיצד בני אדם מבינים ומפרשים את
המציאות ופועלים מתוך הפרשנות הזו. ולכן גישות פרשניות אינן מתיימרות להגיע לאמת
שהיא אמת מוחלטת אלא מנסים למצוא איזה סדר קבוע,שיטתי בפרשנות ולכן גם אין טענה
להוכחה והפרכה מפני שכל מה שיש לנו זה הבנה טובה יותר של האופן בו אנשים מפרשים את
המציאות ופועלים על סמך הפרשנות הזו.
סוגיה נוספת
וחשובה היא שאלת האובייקטיביות, מדעים מדוייקים טוענים לאובייקטיביות מוחלטת.
מסתכלים על דבר, רואים תופעה ואין מקום לשאלות ערכיות. אין מקום לדעה, יש מקום
לתצפית והניתוח הוא על סמך אובייקטיביות לעומת זאת בסוציולוגיה ערכים הם חלק
מהמשחק, כולנו בעלי מערכת ערכים שיש לה העדפות. בגישה הפוזיטיביסטית החוקר צריך
למצוא כליפ שיאפשרו לו להשעות את הערכים שלו בזמן שהוא עושה מחקר. הערכים שלו
צריכים להיות כלכך מדויקים עד שהתפיסה האישית שלא החוקר לא תשפיע על התוצאות.
הגישה הפוזיטיביסטית מאמינה שזה אפשרי להתרוקן מכל הערכים שאנו סוחבים עימו. צריך
להשעות את השיפוט הערכי ולהשאירו מחוץ למעבדה. הגישות הפרשניות אינן מקבלות את
הטענה שאובייקטיביות כזו אפשרית. אנחנו בני אדם ולכן תפיסות העולם שלנו ישפיעו על
המחקר. אפילו בתוך הגישות הפרשניות יש לנו הבדלי תפיסות. ובר – מכיר בכך שהחוקר
מביא עימו מערכת של ערכים אבל ברור שאנחנו נרצה לתרום עם המחקר שלנו בהתאם לערכים
שלנו. הערכים שלנו צריכים להשפיע על בחירת נושא המחקר שלנו. ההשפעה של הערכים
צריכה להסתיים בקביעת נושא המחקר עד אז הערכים מלווים אותנו. כאשר אנחנו אוספים
ומנתחים את הנתונים אנחנו צריכים להצמד כמיטב יכולתינו למה שהממצאים מגלים לנו גם
אם הם עומדים בניגוד למערכת הערכים שלנו אנחנו צריכים להציג אותם, המממצאים צריכים
להיות נקיים מערכים. היכולת להפריד בין ערכים לניתוח תוצאות המחקר היא חלק
מהמקצועיות של החוקר. הגישות הפוסט מודרניות אומרות שבעצם אנחנו צריכים להכיר בזה
שאי אפשר להשעות את הערכים שלנו, אנחנו בני אדם, אין לנו מגע עם האמת המוחלטת, יש
לנו רק פרשנויות. גם אנחנו כחוקרים חווים את המציאות דרך מערכת פרשנית שלנו
שמושפעות מהערכים שלנו. מה שאנחנו יכולים לעשות כדי להבטיח שתהיה ביקורת מדויקת
ככל שאפשר לעבודה שלנו אנחנו צריכים להצהיר על המקומות בהם לדעתינו מערכת הערכים
הייתה עשויה להשפיע על הפרשנויות. ברגע שאנחנו רפלקסיבים ומוסיפים לתמונה את האופן
שבו תפיסת העולם עלולה להיות רלוונטית למחקר, אנחנו מאפשרים לקוראים לדעת שניתן
לפרש את הדברים אחרת. מכייון שהגישות הפרשניות לא תובעות אמת מוחלטת, ואומרות תמיד
שזו אחת הפרשנויות האפשריות לעולם שסביבנו ויכולה לחיות לצד פרשנויות אחרות, היא
עשויה להיות מוטעית וכל האחרות יכולות להיות מוטעות באותה מידה. לאף אחד אין בעלות
על האמת. מכיוון שיש הנחות יסוד כלכך שונות אודות היכולת להגיע לאמת והאופן בו
המציאות בנויה יש הבדלים בין הפוזיטיביסטים לבין הפרשנים בין היכולת להכללה
וניגוד. הפוזיטיביסיטים מחפשים חוקיות אובייקטיבית שתחול על כל התפועות וכשהיא
תימצא ניתן יהיה להשתמש עלמנת לנבא התנהגויות של אנשים או התפתחויות חברתיות. אפשר
להשתמש בידע האובייקטיבי כדי לנסח חוק כללי שיחול על כל המקרים. בסוציולוגיה אנחנו
לא מנסחים חוקים כלכך נוקשים וגם כשאנחנו מנסחים חוקים הם מנוסחים בצורה של
הסתברויות.
יש איזה נסיון בכל זאת לנבא, מכיוון שאנחנו מאתרים סוג מסוים של הסתברות
ניתן גם לנבא כיצד אנשים יפעלו בעתיד. היכולת שלנו להגיע לאותם חוקי טבע ולנסח
אותם ולהכליל היא מוגבלת ותלויה בנסיבות מורכבות ולכן אנחנו לא מתיימרית להכליל
מחברה לחברה או תקופה לתקופה. הנסיןו הוא להביא פעולה חברתית בתוך הקשר מאד מאד
ספציפי. ההקשר ההסטוריה התרבותי הפוליטי החברתי בגישות הפרשניות מקבל מקופ מאד רחב
ולכן אין נסיון להציג חוקים שניתנים להכללה ונסיון לנבא מציאות חברתית עתידית.
No comments:
Post a Comment