סיכומים: מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית

התיאוריה הוובריאנית (מקס ובר) שמאבות הסוציולוגיה הוא כיום הפופולרי ביותר. היא מציעה מערכים אנליטיים מאד יעילים לניתוח החברה ולא תיאוריה שמותאמת לחברה ספציפית.

מקס וובר: 1864-1920, למד משפטים כשהדוקטורט שלו שמסמן הרבה מהמלך הסוציולוגי היותר מאוחר שלו עסק בארגונים בימי הביניים. היה נשוי למריאן שניטגר, אחת הסוציולוגיות הפמיניסטיות הבולטות הראשונות. היה ממנסחי חוקת וימר - חוקה מאד דמוקקרטית לכאורה אך למעשה לא הגנה על הדמוקרטיה ולא הגבילה אף קבוצה שרצתה לפעול בתוכה ולהרוס את הדמוקרטית מבפנים. הייתה ליברלית מאד, מאמינה ברוח האדם. וובר גם עסק בעצמו בניהול אדמניסטרטיבי בעיקר של בתי חולים. ספרו החשוב ביותר: אקונומי אנד סוסייטי Economy and Society. נחשב לעדכני מבין התיאורטיקנים הסוציולוגים הראשונים.

פעולה חברתית – הגדרה: פעולה המתרחשת מתוך מודעותו של היחיד לתביעות החברתיות והפרשנות שהוא נותן למציאות. וובר לא חיפש את הקשר האובייקטיבי והקבוע בין תופעות, הוא חיפש כסוציולוג את הפעולה החברתית. מדגיש את ההיבט הדינאמי, את חקר התהליכים ולא מצב סטטי. סוציולוגיה שהלב שלה הוא התהליך, הפעולה. פעולה שמתרחשת מתוך מודעותו של היחיד לתביעות החברתיות שמופנות כלפיו. תרומתו החשובה של וובר היא בדגש על פרשנות. הדגש הוא על זה שפעולה חברתית מתחוללת תמיד בצורה אינטרסובייקטיבית מתחוללת תמיד במפגש בין אנשים ולעולם לא אינדיבדואלית ותמיד מתווכת על ידי פרשנות.

סוגי הפעולה על פי וובר:

היכולת של וובר היא להציע לנו טיפולוגיות אנליטיות, חלוקה לקטגוריות, לסוגים שונים של דברים. מדבר על ארבעה סוגים של פעולות חברתיות.

· פעולה אמוציונלית – נגזרת מהרגש. מונעת מרגשות. למשל כשיש מנהיגות דתית מאד כריזמטית, מקור סמכות כריזמטי. רב או גורו מאד מרשימים שמצליחים לעורר בנו אמוציות, תחושה של הזדהות או אקסטזה. הפעולה הזו הקולקטיבית, היא אמוציונלית

· פעולה מסורתית – פעולה לפי נורמות, לפי נוהג. (דוג' אנשים לא דתיים שמתחתנים ברבונות, עושים מה שעשו תמיד). חשיבות של פעולה מסורתית הוא בניתוח של וובר בעצם נקודת המוצא, אנשים לפני הפרוטסטנטיות פעלו בצורה מסורתית לפי דרך פעולה מקובלת ולא שאלו שאלות לגבי התוצאות של דרך הפעולה הזו. לא היו מכוונים לתוצאות ולעתיד אלא מכוונים לעבר כמו שעשו הדורות הקודמים לנו. (מבלי לחשוב על הגדלת רווחים או פעילות יעילה או יותר או האם הדבר הוא הנכון והטוב ביותר עבורינו). אנשים פעלו מתוך רגש או בעיקר מדפוס פעולה מסורתי. ההתפתחות של האתיקה הפרוטסטנטית היא חשובה משופ שהכריחה את האעדם המאמים לכוון את הפעולה שלו לעתיד ולתוצאה. וובר מבחים בין שני סוגים של פעולה ראציונלית:

· פעולה ראציונלית של ערכים – האדם יודע אם הוא נבחר לפי מידת ההצלחה שלו בעולם הזה. אם נבחרת על ידי האל ההצלחה בעולם הזה היא סימן של הבחירה. אנחנו צריכים להצליח לא בשביל תוצאות ההצלחה ולהתעשר (מפאת האמונה בסגפנות ושהכסף שייך לאל), צריך להוכיח הצלחה להציב מטרה ולחתור אליה מתוך עקרונות דתיים. מכוונת להשיג ערך שאנחנו מאמינים בו, לא מטרה פשוטה. האמציעם שנבחרים האם כאלה שאנו שופטים באופן מוסרי. הראציונליות של הערכים קשורה באמונה ובדת. האמונה היא שמכתיבה את סוג המטרות שנאו מציבים ואת סוג האמצעים שאנחנו נשתמש בהם על מנת להשיג את המטרות.

יש תהליך של מיסוד. הערכים הולכים והופכים פחות חשובים וצומח לנו סוג חדש של רציונליות שמאפיינת את העידן המודרני.

· פעולה ראציונלית של אמצעים ומטרות - הראציונליות הזו של האמצעים והמטרות (גם ראציונליות אינסטרומנטלית) היא ראציונליות שלא קשורה יותר בערכים אלא מתמקדת בתחום הצר של מטרות ואמצעים. האם האמצעים שאנחנו בוחרים יבטיחו את השגת המטרה. העולם הזה הוא עולם הקשר בין אמצעים ומטרות, עולם הרבה יותר מוגבל. דרך הפעולה המקובלת שאנחנו מצופים לפעול ונחשבת לגיטימית בחברה היא הפעולה האינסטרומנטלית. אנחנו שואלים שאלות לגבי האופן היעיל ביותר להשגת המטרות האלה, לא שאלות לגבי הערכים והמטרות.

הטענה של וובר אומרת שיש תהליך מיסוד תהליך בו דברים שקורים לעיתים בצורה אקראית והם לא הדרך המקובלת לעשות דברים או היחידה, לאט לאט התהליך יוצר דרך אחת מקובלת. ישנן דרכים אחרות אך זו ברירת המחדל, דרך המלך, זו שאם אנו חורגים ממנה אנו נענשים. תהליך בו דרך אחת הופכת למקובלת נקרא תהליך מיסוד. הרבה דפוסי פעולה אפשריים אך רק אחת היא דרך המלך.

כשאתיקה הפרוטסטנטית נכנסת, העקרונות מובילים להתפתחות של רעיון, דרך חשיבה שאומרת לאדם כי הוא צריך להוכיח שהצלחתי בעולם הזה. דרך הייעוד שלהם שהוא לרוב ייעוד מקצועי. הביטויים להצלחה הוא חומרי וכספי, כמה אדם מרוויח הוא סימן להצלחה. הרעיון שהאתיקה הפרוטסטנטית הולכת והופכת לתרבות. נוצר כלוב ברזל של רציונליות . בהתחלה הם פועלים בראציונליות של ערכים, אך עם הזמן היא הופכת לראציונליות של אמצעים ומטרות ללא שאילת שאלות ערכיות לגבי המטרות שלנו. שואלים על האמצעים והאם הם יבטיחו שנשיג את המטרה מבלי לעצור לשאול על המטרה. וובר עוסק במחקריו במודרניות. מנסה להבןי את החברה החדשה שנוצרה שלא הייתה מקובלת בחברה סביבה, יש סוג חדש והוא שואף לנסות להבין אותו. מה מאפיין את המודרניות זה החתירה לראציונליות אינסטרומנטלית.

עקרונות מרכזיים של האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם:

*היסטוריציזם – אנטי דטרמיניסט – הסתמכות על היסטוריה. בעל נקודת מבט הסטורית. המחקר העיקרי משווה ציוילזציות, מחפש את התהליכים העיקריים שמאפיינים תרבות כלשהי לאורך הדורות. שונה ממרקס משום שאינו דטרמיניסט (אמונה שדברים קורים כי כך הם חייבים לקרות, יש דפוס פעולה קבוע והכל נקבע מראש). לפי מרקס ניתן לצפות את כיוון ההתפתחות שלההסטוריה כי הוא קבוע אך וובר אומר שאין לצפות מה יילד העתיד, אנחנו צריכים להצמד לתהליך ההתפחות ההסטורי ולראות יאפה יש תפניות ומהן לגזור את ההבנה שלנו את העולם. העולם לא מתקדם בכיוון אחד הכרחי. *דגש על פעולה חברתית – *דגש על תהליך הרציונליזציה של העולם – הסרת הקסם – אם בתק' הטרום מודרנית הרבה אירועים והתפתחויות חברתיות הם רצון האל, יש איזה כח מכונן שמפעיל דברים, תהליכים שקורים מעצמם ויד האדם לא מעורבת בהם. קוסמולוגיים. העידן המודרני מתאפיין ברצון להבין את התכליכים החברתיים ולהבין מה גורם למה. להפסיק להאמין לאיזה קסם לגבי תהליכים. לנסות להסביר את הפעולות במשהו קונקרטי ולא מיסטי כזה. העידן המודרני עידן בו נעלם הקסם ואנחנו כלואים באותו כלוב ברזל של ראציונליות, עולם בו צריכים להיות אחראיים להתליכים והאירועים במחוללים את חיינו. *קשרי גומלים בין כלכלה ואידאות - *משלים את עבודתו של מרקס על הקפיטליזם מתוך ביקורת - אצל מרקס ההוויה יוצרת את התודעה אך וובר מציע תפיסה שונה יש קשרי גומלין בין הוויה ותודעה. התרבות והחומר משלימים זה את זה ומזינים זה את זה עם דגש על העולם התרבותי ועולם הרעיונות. *מתגלם באתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטלזים –

ריבוי – הץופעות החברתיות הן מרובות והקשרים בין ההיבטים השונים של התופעות החברתיות אינם קבועים. הקשר הוא מאםיין של חברה ספציפי. מנסה לחלק את המציאות ולארגנה בצורה אנליטית אך הקשר בין הקטגוריות הוא משתנה בין חברה לחברה. הרעיון של הריבוי והמורכבות מתגלם במאמר על מעמד סטטוס ומפלגה:

תפיסת המבנה החברתי – (מעמד סטטוס מפלגה)

מתגלה משהו מהמורכבות החברתית, הפוך מהנסיון המרקסיסטי לצמצם את ההבנה החברתית למאבק בין המעמדות וובר מציד מערך חברתי מורכב יותר וספציפי שקשור בתהליכים הסטוריים והיבטים תרבותיים וכאן המערך הזה גם צומח אל מול החשיבה המרקסיסטית שמחלקת את החברה לשני מעמדות והכל נגזר מהשתייכות לאיזה מעמד. אצל וובר התמונה רבת פנים ומורכבת ואנחנו צריכים להבין את הפנים השונים שלה.

· מעוגן בקשר הסטורי, אין תפיסה דטרמיניסטית של המאפיינים החברתיים אלא חלוקה אנליטית. יש כלמיני סוגים של מעמדות וקבוצות סטטוס או קבוצות כח. הן חיות זו לצד זו בריבוי של מערכים חברתיים ומה שמעניין את וובר לאחר פיתוח התפיסות והושגים המופשטים של מעמד קבוצת סטטוס ומפלגה, לקחת אותם ולשחק איתם על מציאות קונקרטית. שלושה סוגים של טובין חברתיים: 1- כסף (בעוד מרקס מדבר על אמצעי ייצור וובר מודרני יותר ומדבר על כסף, סיכוי בשוק). *מעמדות – מאורגנים על פי הסיכוי בשוק – אינם קבוצות אלא אוסך של יחידים. קטגוריות חברתיות של אנשים שיש להם סיכוי דומה בשוק. סיכוי דומה בשוק משקף את הקטגוריה המעמדית אליה אנחנו שייכים. אנשים ששייכים לאותו מעמד חברתי הם בעלי אינטרס שונה, כל אחד בנפרד רוצה סיכוי טוב יותר בשוק. אינטרס דומה אבל לא משותף. המעמד היא לא קבוצה אלא קטגוריה- קבוצה של אנשים שיש להם מכנה משותף, בניגוד לקבוצה שיש להם מודעות לכך שהם חולקים דברים משותפים עם אנשים נוספים וחותרים יחד להשגת מטרה משותפת. *קבוצת סטטוס – חותרות להשגת יוקרה באמצעות סגירות והדרה. אולי התרומה היעילה ביותר של ובר להבנה הסוציולוגית שלנו. קבוצות אנשים עם משהו משותף (כלמיני דברים –מגורים באותה שכונה, צבע שיער, עורכי דין או כלכלנים או רואי חשבון). מה שיש להן במשותף הוא האפיון, הסטטוס המשותף אבל הן משחקות בשוק של יוקרה. חותרות להגביר את היוקרה של מאפיין הסטטוס הזה. יוקרה היא משאב משותף. פעולה משותפת להעלאת סטטוס של הקבוצה הדבר מצריך פעולה משותפת כדי שהיוקרה של כל הקבוצה תעלה. וובר מדבר על שתי אסטרטגיות משלימות זו את זה – חשובות שבאמצעותן פועלות קבוצות הסטטוס: האחת, סגירות closure והשניה של הדרה exclusion מושגים מאד חשובים להבנת תהלכיים חברתיים. כקבוצה ניתן לייצר תנאים מסויימים להשתייך לקבוצה. החלק השני הוא הדרה- מגדירים מי לא רצוי בקבוצה. אם אנשים מסוימים ייכנסו הם יורידו את איכות הקבוצה.ככל שהרף גבוה יותר ויותר קבוצות נשארות בחוץ, עולה יוקרת הקבוצה. ככל שאפשר להיות סלקטיביים יותר, יש לנו יכולת טובה יותר לחסום גורמים שאנחנו לא מעוניינים בהם כך עולה יוקרת הקבוצה. סגירות: הרמת רף הכניסה לאוניברסיטה (פסיכומטרי+בגרות) הצד השני יש קבוצות מסוימות שאוניברסיטאות לא מעוניינת לקבל כי יורידו את היוקרה, מקיימים ראיונות וכך אנשים לא רהוטים לא יתקבלו. סגירות – הפעולה שעושה הקבוצה כדי להגדיר מה הם הקריטריונים לכניסה הדרה – הקבוצות שלא מצליחות להכנס. (איתורן ומציאת מה שמאפיין את מנגנון הסגירות שימנע מהן להכנס אל הקבוצה). *מפלגה – חותרת להשגת כוח. – קבוצות שמתחרות ביניהן בשדה הכח. הן קבוצות בעלות אינטרס, רוצות לשלוט ולעצב את הסדר החברתי. מנסות לזכות בתמיכה (לא יוקרה) שיתמכו בדרך שלהן ויצביעו להן ויהיו משאב שמבטיח את ההצלחה שלהן לשלוט בסדר היום החברתי או הפוליטי.

***דפוסי ההמרה בין שלושה הממדים מעוגנים בקשר החברתי הספציפי. אצל מרקס הסדרים החברתיים השונים מתכנסים ביחד (מי ששולט באמצעי הייצור שולט גם בתרבות ובפוליטיקה, בסדרי החברה). אצל מרקס המנגנון המרה הוא חד כיווני וכל ההיררכיות חופפות זו לזו. וובר מציע תמונה מורכבת יותר. יש אפשרות לתרגם ולהמיר משאבים שיש לנו בתחום אחד של הסדר החברתי למשאבים בתחומים אחרים של הסדר החברתי. כל חברה מתאפיינץ בדפוסי המרה ייחודיים לה. כאן נכנס לתמונה המחקר האמפירי. וובר מבין כי מה שמאפיין את החברה האמריקאית לדוג' הוא שכסף מביא יוקרה לעומת זאת בחברות אירופאיות, עשית כסף חדש ואתה לא יודע להתנהג נכון וגינונים שונים או ידע בתחומי עניין ספציפיים אתה אף פעם לא באמת שייך למועדון, לא משנה כמה כסף יש לך. היכולת להמיר משאב אחד במשאבים אחרים הוא משהו אופייני לחברה, משתנה לאורך שנים ויש לחקור אותו במחקר אמפירי. כמה מדבר אחד צריך בשביל לקבל סוג אחר. דברים מאפיינים חברה ספציפית ולא קורים בכל קבוצה.

הטענה של וובר – כדי להבין חברה אנחנו צריכים להסתכל על הקבוצות שנאבקות בתוכה ועל המאבק של הקבוצות (לעיתים מטריאלי לעיתים סימבולי).

· תפיסת קונפליקט בין סוגים שונים של קבוצות.

· הקבוצות השונות נאבקות בצורות שונות לקראת השגת מטרות שונות.

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה

מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים