סוציולוגיה: מגדר ואי שיוויון

המילה מגדר באה מהמילה גדר, או להגדיר וכמובן מושפע מהמילה האנגלית ג'נדר. המילה מגדר, מבקשת, לעשות הבחנה בין סקס וג'נדר. ההבחנה בין ההיבטים הביולוגיים של המינים לבין ההבדלים החברתיים תפקודיים של המינים. בעוד שפיזית רוב בני האדם מחלקים לגברים ונשים, הרי שהחלוקה למגדרים היא לסוגים שונים. התהליך הזה מחדד מאוד, את הבעתיות של חלוקה הפשוטה של גבר ואישה כי הן שתי קטגוריות נקיות. המחקר מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 יש לנו מחקר גדול, כמו המחקר של וויצמן שקראנו שעסק בהבדלים בין המינים והוא שייך למסורת הישנה, המסורת החדשה יותר מתעסקת באופן שבו נוצרות ההבחנות בין המינים. נקודת המוצא היא שבלכ החברות המוכרות לנו קיים א י שוויון וחלוקת עבודה בים גברים לנשים. בכל החברות המתועשות כשאנחנו מתסכלים על כל האינדיקאטורים שקשורים בעולם העבודה של שכר , קידום. גברים מרוויחים יותר מנשים, מתקדמים יותר מנשים ובעצם שולטים בעולם העבודה. בלכ החברות שמוכרות לנו נשים, הן אלה שאחראיות על חלק גדול יותר מהטיפול בילדים.  העובדה שנשים נתקלות בקושי לזכות בשוויון הזדמנויות נתפסת כבעיה במבנה הדמוקרטי. ומאז שנות ה-70 יש מחקרים חוזרים ונשנים למדוע נשים מתקשות לזכות בשוויון הזדמנויות גם במערכת החינוך ןוגם במערתכ התעסוקה.

התיאורה הריבודית הסטרוקטוריאליסטית שמשותפת במידה רבה לכלכלה וסוציולוגיה מנסה למצוא ולאתר את הנקודות שמייצרות אפליה. מטרתה להסביר מדוע גברים מרווחים יותר ונמצאים במקצועות יוקרתיים יותר ומדוע הם מועדפים ומקדמים אותם יותר.

הטענה או נקודת הפתיחה של המחקרים האלה זה מדוע יש הבדלים והם מנסים להסביר למה באמצעות:הם מחפשים אחר גורמים חברתיים שמובילים לאי השוויון הזה:סיבות:

1.בשכר:

2.השלכה/שנות לימוד:

3.וקידום:

4.שעות עבודה:

5.ניסיון:

הון אנושי:

מושג של כלכלן שזכה בפרס נובל גרי בקר הון אנושי. מושג חשוב. הטענה היא מעסיק שצריך לשכור מישהו הוא רציונאלי לגמרי, הוא ישכור את העובד שייתן לו את התפוקה הגדולה ביותר. מישהו עם בשכלה גבוה יותר, עם ניסיון גבוה יותר וכולי אני אעדיף אותו על מישהו עם פחות ניסיון ופחות השכלה. אם אנחנו יכולים להסביר את כל ההבדלים הסטטיסטיים בין גברים לנשים ע"י

שנות ניסיון

השכלה

ומספר שעות עבודה

אז כמו שהכלכלנים אומרים זו לא אפליה. אלא מתן שכר שונה לעבודה שונה.זו ההסבר של ההון האנושי. התפיסה הבסיסית שממנה הסוציולוגיה מתחילה לבחון את השאלות לגבי אי שוויון בשוק העבודה, הנקודה הבסיסית שהיא יוצאת ממנה ומתחילה ממנה את המחקר היא הפערים הלא מוסברים ע"י ההון האנושי. אם אנחנו לוקחים במובנים לא סטטיסטיים את גבירם ונשים שמוכנים לתת את אותן כמות של שעות עבודה אותם שנים של השכלה ואותן שנות ניסיון איך אני מסביר את הפער שלאישה משלמים 60 אגורות לשעה ולגברים 80.

ואז נשאלת השאלה לא למה נשים מקבלות פחות, אלא למה גברים מקבלים יותר? למשל אם יש נעל שווה 79 אגורות במקום אחד ובמקום שני 86 אגורות, אנחנו מנסים להבין רציונאלית שניקח את ה79, אז למה זה לא קורה? למה הם הולכים על היקר בניגוד לזול שהוא הנשים? זה לא הגיוני מבחינה רציונאלית.

כאן הסוציולוגיה נכנסת והיא מנסה להסביר את זה משני כיוונים:

1.חברתית:מוכנה לשלם פרמייה כדי לעבוד עם אנשים כמוני. רוב המעסיקים מבחינה היסטורית הם גברים והם רוצים לעבוד עם אנשים כמוהם ואז אפשר לבלות אח"כ וכולי...

2.אפליה שגיאתית: המעסיקים מניחים שאישה תעזוב את מקום העבודה אם תשמע שהילד שלה חולה וגבר לא. אני מעדיף לשלם קצת יותר לגבר ולהימנע. אפליה שגיאתית נשענת על סטריאוטיפים, על הנחות שיש למעסיקים על הקבוצות החברתיות. מעסיקים בארה"ב חושבים דברים על עובדים מסוימים מסוגים שונים.מעסיקים נוטים להיות מוכנים לשלם שכר גבוה יותר ולהפלות בין קבוצות שונות ובים גברים ונשים מתוך הנחה סטריאוטיפית קודמת שיהיה הבדל בתפוקה שלהם.

3.הבדלים בהעדפות-סגרגציה: גברים ונשים נמשכים לסוגים שונים של עיסוקים. יש עיסוקים שנתפסים כגבריים יותר ויש עיסוקים שהם נשיים יותר. יש מקצועות גבריים ויש מקצועות נשיים. הסוציולוגיטה שואלת מדוע מקצועות שהם גבריים זוכים לשכר ממוצא יותר גבוה מתפקידים שנחשבים יותר נשיים? נהוג היה לחשוב שהשכר נקבע לפי חשיבותם של המקצועות אבל יש מחקר שמראה שעבודות שנחשבו יקרות ירדו כשבאו נשים ולא שנשים נכנסות מראש למקומות נמוכים יותר .שוק העבודה יוצר הבחנה בין נשים וגברים וגם בין הסקטור הציבורי לפרטי נשים יותר בציבורי שמשלם פחות וגברים בפרטי שמשלם יותר.

הסוציולוגיה מחפשת את אותם מנגנונים