מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים
על התאבדויות
המחקר של דורקהיים על התאבדות מסמן את הדרך והאתגר של הסוציולוגיה. נושא שהוא אישי לחלוטין. אם אדם
רוצים להתאבד הוא לא משתף אחרים ומבצע זאת בד"כ לבדו. אנו חושבים בדרך כלל על
הסברים פסיכולוגיים (משבר כללי, לב שבור או משבר אמונה...) גם התהליך עצמו נעשה
בסיטואציה מאד אינדיבדואליסטית. למה הסוציולוגיה צריכה לנסות ולהסביר את התופעה
אינדיבידואליסטית הזאת? דורקהיים אמר, אם אני יכול להציע סוג של הסבר חברתי בעיקרו
לתופעה שנתפסת בעיני רוב האנשים ככלכך לא חברתית זה נותן לסוציולוגיה כח מאד חזק.
לכן מה ש
דורקהיים עשה, לקח נתונים סטטיסטיים של צרפת על איך אנשים מתים. מסך נתוני
התמותה שקיבל בודד את נתוני ההתאבדות. לקח את המאפיינים של אלה שהתאבדו. סוג
ההתאבדות ש
דורקהיים חקר היא אינדיבדואלית. אגואיסטית, מטעמים אישיים. הוא גילה שיש
הבדלים. פרוטסטנטים מתאבדים יותר מקתולים שמתאבדים יותר מיהודים. הזהות הדתית היא
דבר משמעותי. ההסבר הדתי לא סיפק אך עדיין היה קיים הבדל. עוד גילה כי דברים
מתאבדים יותר מנשים. חיי הנשים קשים יותר עובדות בבית וחלשות יותר אך עדיין גברים מתאבדים יותר. אנשים נשואים
מתאבדים פחות מרווקים. וכאלה שהם מטולי ילדים מתאבדים יותר מהורים לילדים. אוסף של
נתונים ש
דורקהיים ניסה לחשוב מה משותך לכל המאפיינים של פרוטסטנטיות, גבריות,
היעדר ילדים לאדם נשוי. המסקנה שלו הייתה שיש קשר בין סולידריות חברתית, מידת
המעורבות של האדם בחברה לבין הסיכוי שהוא יבחר להתאבד. יכול להיות שיש גם קשר לבעיות
פסיכולוגיות באחוז מסוים מהמקרים אבל מה שמשפיע על מימוש הרצון להתאבד היא מידת
המעוגנות, האינטגרציה של היחיד בתוך החברה.
דורקהיים טוען שעבודת האל של
הפרוטסטנטים היא מאד אינדבדואלית. יכולים להתפלל ולעשות את כל מנהגיהם בבית, ללכת
לכנסיה לבד, לא נושאים וידוי בפני הכומר. היהודים והקתולים הרבה יותר מחוברים דרך
הדת לאיזושהי רקמה חברתית. הדת מאלצת אותם להיות בקשרים חברתיים עם הסביבה שלהם.
היבט אחד של הסולידריות. היבט שני- נשים מקושרות לקהילה הרבה יותר מגברים. דברים
יוצאים לעבודה בשדה או במפעל. נמצאים ביחסים מאד רציונליים עם היוםיום שלהם. הנשים
מתחזקות קשרים קהילתיים, הסולידריות שלהן עם הקהילה היא יותר גבוהה. והממצא האחרון
קשור להאם לאדם יש ילדים. אדם עפ ילדים מעוגן יותר בקהילה, מרגיש סולידריות עמוקה
יותר עם הסביבה שלו. המורכבות שלו עם הקהילה היא אינטנסיבית יותר. שתי תופעות
חברתיות עולות: 1: התאבדות 2: סולידריות. איך ניתן לבדוק את הקשר ביניהן? איך אנו
יודעים שבאמת סולידריות היא דבר שמשחק כאן תפקיד משמעותי. (סולידריות היא תחושה
סובייקטיבית לגבי הקשר שלי עם הקהילה).
-התאבדות אגואיסטית –
-התאבדות אנומית –
דורקהיים שם לב שבתקופות של משבר (מלחמה, משבר
כלכלי) הסדר החברתי מתפרק וזה גורם לאנשים להתאבד. אנומיה- מצב של אי סדר חברתי,
התפרקות הסדר החברתי. אנשים לא יודעים יותר לאן ללכת ואין להם אפשרות להיות
סולידרים עם משהו. היעדר העיגון בגלל התפרקות החברה הוא מניע מאד משמעותי
להתאבדויות. מצב שקורה גם בהגירה ) מארץ לארץ או מעיר לכפר) הנטייה גדולה יותר
להתאבדות. אדם מחובר לחברה אך היא עצמה אינה מתפקדת. רעב מחלה אומה או משבר כלכלי
אותה חברה שהיתה מגובשת יש בה התפרקות של הסדר שהאדם היה כה מחובר אליו.
-התאבדות פטליסטית – אנשים שאין להם מה להפסיד. לא מרגיש קשר לחברה
הזאת, לא מחובר. מרגיש שהוא לא חלק. מסביבו יש חברה עם סדר ונורמות והוא עצמו אינו
לא משתייך אליה. מרגיש שאי דבר שיחזיק אותו.
-התאבדות אלטרואיסטית – מלמדת שזה לא עצם הניתוק (היעדר המענה לצורך
שלנו להיות סולידריות) אלא לפעמים אנחנו יכולים לרצות להקריב את חיינו למען הקבוצה
שיש לה סולידריות חזקה. בתקופות של איום או תחושה של סכנה על החברה שנאחנו מזדהים
איתה. טייסי הקמיקזה היפניים מתוך נאמנות מוחלטת והשתייכות עמוקה מחליטים להטיס את
המטוסים שלהם לתוך ספינות אמריקאיות. כמו גם מחבליפ מתאבדים או קידוש השם.
התאבדויות קבוצתיות מסוגים שונים. דווקא המחוברות העמוקה לקבוצה גורמת לאנשים
להתאבד. אין קשר חד כיווני בין התאבדות לסולידריות.
כסוציולוגים אנחנו עושים 'זום אאוט' ומנסים לראות מה הנתונים וההקשרים
החברתיים שהובילו להתאבדות. דורקהיים
והחברה בה הוא נמצא חים איזהשהו מצב אנומי בצומת של שלוש המהפכה. הסולידריות
החברתית מתערערת להם ועולות שאלות רבות. ונשאלת השאלה איך יוצרי סולידריות חדשה,
איך החברה תמשיך להתקיים?
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים
No comments:
Post a Comment