סוציולוגיה כלכלית: שוק העובדה

שוק העבודה:

עולם המושגים של השוק החופשי מתאימים גם לשוק העבודה כלומר,שוק שנתפס כחופשי אחר שהוא שוק העבודה

כשמדברים על שוק העבודה לכלכלנים יש הנחה דומה לזו שיש להם לגבי שווקים בכלל. ההנחה היא ששוק עבודה הוא כמו כל שוק אחר שבו הסחורה היא העבודה ולעבודה יש ערך והמעסיקים משלמים בתמורה לעבודה ולכן אנחנו יכולים לחשוב בתפיסה האבסטרקטית אנחנו יכולים לחשוב על שוק העבודה של קונים ומוכרים שבו העובדים מוכרים את כוח עבודתם, העבודה היא סחורה, והמעסיקים קונים את העבודה הזו. וכמו בשוק רגיל של סחורות, כשאנו חושבים על שוק של סחורה נדמה לנו שיש לנו קונים שיקנו את העבודה הטובה ביותר שהם יכולים לקבל תמורת המחיר הנמוך ביותר שהם יכולים לשלם. והמוכרים, ירצו למכור את העבודה הנחותה ביותר תמורת השכר הגבוה ביותר ושוק העבודה ייצור לנו סוג של הגדרה, מה המחיר והשכר הנכון לכל עבודה ולכל עובד. ושוב התפיסה כאן היא שיש לנו מידע מלא אודות כל הזדמנויות העבודה הפתוחות בפניהם ואודות השכר שהמעסיקים משלמים תמורת סוג העבודה שהם יכולים להציע ואילו למעסיקים יש מידע מלא על העבודה שאפשר לתת להם ועל השכר שיש לשלם לכך בתמורה.

כשביקרנו את דייויס ומור ראינו שלפעמים מעסיקים לא פועלים רק משיקולים של עבודה טובה ביותר בשכר הנמוך ביותר ויש עוד שיקולים שנכנסים כמו מי דומה לי, ומי ששחור לא וכאלה..גם שוק העבודה לא עובד כפי שכלכלנים היו מצפים שיעבוד, ויש שיקולים חברתיים שהם לא מחירים שמשפיעים על השוק הזה. כלומר אותם דברים שלמדנו על שוק חופשי נכונים גם כאן!

היום נעסוק במבנה המיוחד של שוק העבודה שבו הקנייה והמכירה יותר מורכבים.

בדרך כלל אנחנו מדברים על שוק דואלי:

הטענה הזו שההזדמנות שווה והתחרות שווה לא כל כך נכונה במציאות אנחנו יכולים לחשוב על נשי סוגים של שוק עבודה ושם אנחנו מדברים על מאיפה מגיעים המעסיקים ומאיפה מגיעים העובדים.

שוק עבודה ראשוני: שוק העבודה הראשוני מורכב ממעסיקים ומארגונים שהם בתחומים גדולים וי להם יחסית הרבה כסף: מגזר ממשלתי, היי-טק שבהם יש מערכת מסודרת של קביעת שכר, והם ארגונים שדרך כלל המדינה בודקת אותם ומפקחת עליהם ולכן חוקי המדינה נאכפים עליהם הם מחויבים לתת תנאי עבודה בסיסיים, פנסיה והם בדרך כלל מעסיקים עובדים שיש להם הון תרבותי והשכלה מסודרת שהם יודעים לחפש עבודה באופן מסודר שהם יודעים לכתוב קורות חיים או שהם גרים קרוב מספיק למרכזים הללו. שיש להם נגישות לשוק העבודה הראשוני. והמעסיקים יהיו גם מהאליטה

שוק עבודה משני: שוק עבודה קטן יותר, קבלנים קטנים, מעסיקים שיום אחד הם כאן ויום אחד לא. חנויות קטנות, פירות וירקות וכולי... ומה שמאפיין אותו זה הרבה מאוד חוסר סדר תעסוקה זמנית שאין לטווח ארוך או קידום ועובדים באים והולכים ואין ממש פיקוח.הרבה פעמים מעסיקים לא משלמים את כל השכר. עבודות זמניות בעיקר, על עבודות שבהן יש מעט יחסית תלות של המעסיק בעוד. לעובדים בדרך כלל אין ידע מיוחד שמקשה על המעסיק להחליף אותו. כמו מלצרות, שמירה. לעומת מרגל צמרת ששייך לשוק העבודה הראשוני שקשה להעסיק כי אי אפשר להחליף אותי בקלות ושווה לתת לי תנאים

לסיכום, בשוק הראשוני  בדרך כלל מדבירם על ההעסקה לטווח ארוך ואפשרויות קידום, עלייה בשכר, דמי השתלמות ותנאים מצוינים לעומת שוק עבודה משני שאין ממש התקדמות וותק, אין תנאי ההעסקה טובים, המחויבות של המעסיק לעובדים היא מינימאלית, אין תהליכי הכשרה רציניים כאלה, ואין השקעה ממש בקורסים ארוכי טווח של שיפור כישורים וכולי...