שוק העבודה המשני כמפתח סוציאליזציה אצל מועסקיו:
קובעי המדיניות מניחים שיש דרך להסתדר עם שכר מינימום ויש לעניים
דרכים נסתרות כדי להסתדר עם סכומים זעומים של כסף. והיא מנסה להראות איך לא. איך
קיימת כלכלה שהיא אחרת לגמרי מהכלכלה שמוכרת לחוקרים שהם לרוב בני המעמד הבינוני.
זו כלכלה שאם היא חולה היא מפותרת. שאם היא מפותרת היא הומלס ואין לה איפה לגור. בארה"ב
נהוג לחלק תלושי מזון לעניים מאוד , אלא, שבאמצעות תלושי המזון אפשר לקנות רק
בסופרמרקטים זולים ומיוחדים שנמצאים מחוץ לעיר ורק סוגים מסוימים של מזון ומתאים
במיוחד לצרכים של אנשים. ואפילו בשביל להשתמש בתלושי מזון, תכננו את זה אנשים שהם
מהמעמד בינוני שהם לא יודעים כמה זה קשה להגיע למרקט שנמצא כ"כ רחוק ממוקם
המגורים וכמה זה קשה לסוע שעה וחצי. המערכת כולה לא לוקחת בחשבון ולא יודעים
להתמודד עם האנשים שעובדים בשוק העבודה המשני, שאינם סטודנטים, ואנשים כאלה מפתחים
תלות. כי אין להם רשת חברתית או משפחה שתתמוך בהם, ואנשים כאלה בדרך כלל מפתחים
סוציאליזציה לדפוסי העבודה של שוק העבודה המשני. אנשים כאלו מפתחים סוג של הון
תרבות והתנהגות שכברלא מאפשרים להם להשתלב בשוק העבודה הראשוני.
לסיכום: התפיסה של שוק עבודה דואלי טוענת שההזדמנות להיות בשוק העבודה
הראשוני מוגבלת לבעלי הון תרבותי ומשאבים נרחבים והם קרובים יותר לאנשים שמסוגלים
לקבל החלטה רציונאלית ויש להם את הידע
לבחור מעסיק ושכר מתאים. לעומת זאת אנשים שאין להם את היכולת הזאת נתקעים בשוק
העבודה המשני, והם לא קונים ועובדים חופשיים אשר מדומיינים אצל הכלכלנים בשוק
החופשי. במילים אחרות יש כאן מלכודת.
No comments:
Post a Comment