Friday, April 27, 2012

שאלת היחסיות התרבותית בסוציולוגיה

שאלות היחסיות התרבותית:
נקודה מאוד חשובה: הסוציולוגיה מבקשת להבין תרבויות בהקשר בו הן נוצרות ומשתנות ולא לשפוט אותן. ניסיון לא לשפוט את התרבויות או את הערים של התרבות.
יחסיות תרבותית מול אתנוצנטריות.להניח שתרבויות שונות זו מזו, ולא לנסות להבין דרך תרבות אחת תרבות אחרת! אנחנו מסתכלים על העולם דרך העיניים שלנו. כשאנחנו נתקלים בשאלות מסוימות חזתיתי אנחנו מפתיעים את עצמנו שזה נוח בעולם האתנוצנטרי, לדוגמה רצח על כבוד המשפחה, יש כאלה שיגידו שכל תרבות יש לה את הקודים התרבותיים שלה, מי אנחנו שנחליט מה נכון ומה לא. אנחנו תמיד רוצים לחשוב על עצמנו שאנחנו לא אתנוצנטרים – שאנחנו יכולים לקבל חברות אחרות בלי לשפוט אותן, אך לכולם יש את הגבול שאחריו אנחנו לא מוכנים לצעוד עוד.
דפוסי אינטראקציה בין רב למיעוט: יש הרבה תרבויות, צריך להבין את השונות שלהם אבל לא במושגים היררכיים. יש כמה צורות לחשוב על יחסים בין תרבויות. היחסים בין מיעוט לרוב לא נמצאים באותה סקלה.
פלורליזם: שונות עם שוויון -  צריך להכיר בקיומן של תרבויות שונות ולתת להן שוויון, אם יש לנו שלוש תרבויות עיקריות ויש לנו תקציב למשרד התרבות – אז תקציב משרד התרבות יחולק לפי הגודל של התרבות הזאת באוכלוסיה. לצד הגישה הזאת יש לנו הרבה גישות אחרות.
הטמעה: המיעוטים מאמצים את התרבות השלטת. המיעוטים מצופים להשתנות: הגישה שאפיינה את ישראל ואת העולם כולו בכור ההיתוך. אם הייתה הנחה שההורים שבאים מכול מיני אזורים לא יודעים לגדל אותם כמו ש"צריך", אז התפקיד של הגננות היה ללמד את הילדים את ההתנהגות ש"צריך". הנרי פורד, הייתה לו משטרה של סוציולוגים – ארה"ב בסוף המאה ה-19, יש בה הרבה מאוד מהגרים, הוא האמין שהדרך היחידה לשמור על גדולתה של ארה"ב, צריך לייצר תרבות אחידה וכדי לייצר אותה צריך שכל האזרחים האמריקאים ידברו אנגלית. הוא שילם כסף לעובדים שילמדו אנגלית. משטרת הסוציולוגים הזאת בדקה שהעובדים, שרובם היו מהגרים מאירופה, לומדים אנגלית ומוטמעים בתרבות של ארה"ב.
בידול(סגרגציה): הפרדה פיזית וחברתית. ערבים ויהודים בישראל.("קציר" כנקודת תפנית?) – קבוצת הרוב או קבוצת המיעוט תובעות הפרדה פיזית וחברתית כמעט מוחלטת, מינימום מגע בין הקבוצות, כדי שלא תהיה נישואי תערובת, לא יעלם אופיה היהודי של מדינת ישראל, הרעיון של בידול הכניס יהודים לגטאות בהיסטוריה. לדוגמה בישראל החרדים עוברים לגור בשכונות משלהם בשביל להגדיר לעצמם את צורת המחייה. בקבוצת הרוב דוחקת את התרבות האחרת לשוליים לאזורים סגורים, במידה כזאת או אחרת כדי למנוע "זיהום" תרבותי של הזהות השלטת – שלא תשתנה כדי להכיל את הקבוצה האחרת.
רצח עם: השמדה שיטית של קבוצה אחת בידי אחרת – קבוצה כלשהי שמכחידה תרבויות אלטרנטיביות. הכחדה יכולה להיות הכחדה פיזית או הכחדה של תרבות – המרת דת והטמעות. לא חייב להיות רצח עם בשביל להכחיד תרבות.
אפשר לדבר על תת-תרבויות אחרות ההכרה בזה שבחרות בנות זמננו הם חברות שיש בהן ריבוי תרבויות בתוך מערכת חברתית אחת, ההכרה בתופעה הזאת של המרכזיות של התופעה של ריבוי זהויות וריבוי תרבויות ומערכות ערכים בתוך לברה אחת. בהגרה הזו הופכת להיות מאוד חשובה וזה אחד המאפיינים הבולטים גם של הפוסט מודרניזם וגם של התיאוריה של גלובליזציה. הטענה שברווחת לגבי חברה בת זמננו, שאם בעבר מדינות הלאום עשתה עבודה מאוד אינטנסיבית בלייצר תרבות אחידה הרי שבעידן של זמננו, גם כוחה של המדינה נחלש בגלל תהליכי הגלובליזציה וגם יש לנו תפיסות הרבה יותר גמישות של האפשרות לקימם של תרבויות רבות זו לצד זו. ואז באמת יש הכרה הולכת וגוברת בכך שיש מגוון גדול של תרבויות שהן מאוד שונות זו מזו ומכנה משותף שלהם הוא יחסית צר.

No comments:

Post a Comment