Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
שאלת הקונפליקט מול קונצנזוס היא שאלה של תפיסה של איך אנחנו רואים חברה.                                                                                  
קונצנזוס: החברה היא משהו ממוקד שיש לו הרבה אלמנטים משותפים, אם יש הרבה קונפליקטים החברה תתפרק ולכן חברה היא בראש ובראשונה מבוססת על מידה מסוימת של הסכמה על ערכים ונורמות בסיסיים ביותר. כדי שהחברה תישאר ותשרוד חייב להיות קונצנזוס על משהו בסיסי אחרת החברה תתפרק, נגיע מצב של אנומיה. הגישות האלה מחפשות את הקונצנזוס ושואלות מה יש אם אנחנו מסתכלים על חברה, מה מחזיק אותה ביחד? הפרדיגמות מכתיבות את סוג השאלות שנשאל, לא רק את התשובות. השאלות של אנשי גישת הקונצנזוס קשורות בחיפוש האלמנטים המשותפים. אנשי גישות הקונפליקט בעלי גישה שונה לגמרי של החברה. לחברה יש דימוי אצלינו בראש, היא זירה של מאבקים כל חברה וקבוצה היא תמיד זירה של מאבקים. תמיד יש אנשים בעלי אינטרסים וכל אחד רוצה לזכות במימוש האינטרסים שלו. אז מה שלמעשה מחזיק את החברה יחד בגישה כזו הוא כח. קבוצה מסוימת מצליחה להשתלט כל הקבוצות האחרות, לשכנע אותם שהיא יודעת מה הכי טוב בשבילם (או בכח הזרוע או בכח השכנוע).                                                                      דירקהיים אומר שחלוקת העבודה היא טובה כי היא משרתת את הסדר הקיים, אם הסדר החברתי יתפרק כולנו נתאבד, תהיה אנומיה. דירקהיים נחשב לאבי הגישה הפונקציונאליסטית. הוא פוזיטיביסט במובן שהוא מנסה לנסח חוקים חברתיים שמאפשרים הכללה וניבוי ומבוססים על מחקר אמפירי כלומר איסוף נתונים אודות המציאות באמצעות החושים שלנו. נמצא לחלוטין בצד הפוזיטיביסטי של הרצף. מחפש אמת, מחפש עובדות חברתיות, באמצעות כלים אמפיריים שלטענתו מאפשרים הכללה וניבוי. על הציר של מבנה והתליך דירקהיים נמצא יותר קרוב לצד של המבנה הוא מסתכל על מאפיינים קבועים יחסית של החברה. כשהוא חושב על היבטים קבועיים ומאפיינים את החברה כל הזמן ותמיד יהיו שם, הבסיס היסודי של החברה. המאפיינים הבסיסיים המתמשכים של הסדר החברתי. כשאני מחפש אמת או משהו שהוא חוק אז אני הולך אל המבנה, דבר יציב הנמצא שם כל הזמן. פוזיטיביזם וסטרוקטוראליזם באים בדרך כלל ביחד. דירקהיים מתחיל איפה עוברים גבולות החברה – במקום שבו נגמר הקונצנזוס. מי ששייך לתוך החברה הם אותם אנשים ששותפים לאותה תפיסת עולם קולקטיבית וזה הדבק החברתי שמחזיק את כולם ביחד. בעצם הקונצנזוס הוא הבסיס לכל. דירקהיים ובני תקופתו ואנשי הגישה הסטוקטוראליסטית שואלים עצמם שאלות איך משמרים את הסדר החברתי, איך מייצרים ושומרים על קונצנזוס. מה מבטיח את הישארות הקונצנזוס? אם נסתכל על המושגים המרכזיים של דירקהיים – תודעה קולקטיבית, החברה כמערת אחת  יציבה בעלת צרכים והמוסדות החברתיים כמו חלוקתהעבודה מיעדים לענות לצרכי של החברה, להבטיח את קיומה של החברה. למוסדות החברתיים יש פונקציה הם עונים על צורך ויש להם שימוש. הסולידריות החברתית היא הלב, חלק ממה שמשמר את החברה.                              פרסונס והפונקציונליזם המאוחר – הסוציולוג החשוב ביותר והמצוטט ביותר הבלתי מעורער של הסוציולוגיה העולמית ובעיקר האמריקאית בשנות החמישים והשישים. צריך לנסח את העקרונות של הגישה הפונקציונליסטית כי הוא צריך להפריד את עצמו מגישות אחרות קיימות.                                 
פרסונס מנסח את הכללים של הפונקציונליזם:
·         התפיסה של החברה כמערת (כאורגניזם) בעלת צרכים מובחנים – מערכת שכל החלקם שלה תלויים ושזורים זה בזה. כל אחד משרת גם את החלקים האחרים. גם החברה כאורגניזם יש לה צרכים.
·         השאלה המרכזית: מהו הצורך (הפונקציה) שממלאת כל תופעה חברתית? כיצד הדבדר שאני מוצא משרת את הצרכים של החברה, מהי הפונקציה שהתופעה החברתית משרתת.
·         מוסדות החברה ממלאי פונקצית בשימור הסדר החברתי\שיווי משקל – השאלה היא כיצד המוסדות או לאיזה צורך עונים המוסדות החברתיים האלה וכיצד הם תורמים ליציבות של הסדר החברתי. בגוף האדם יש צורך בשיווי משקל אם הוא מופר משק הנוזלים מופר ויש לנו מחסור ואם הוא מופר הגוף מתייבש ועלול למות. גם בחברה יכולה להגיע למצב של אנומיה, להתערער. שיווי משקל שיבטיח ציבות החברה ושימור הסדר החברתי.
·         לכל חברה ארבעה צרכים מרכזיים:
1.      אדפטיבי= התאמה לסביבה הפיסית-> מוסדות כלכליים. הצורך של חברה שקיימת בתוך הקשר פיסי מסוים להתאים את עצמה להקשר ולסביבה הפיסית. הצורך הזה מתמלא באמצעות המוסדות הכלכליים כלומר, אותם מוסדות שהתפקיד שלהם למלא את הצרכים הבסיסיים כמו מגורים אוכל בגדים וכו'.                                                                                                               
2.      השגת מטרות= מוסד פוליטי . כל חברה צריכה להגדיר לעצמה את המטרות שלה ולנסות להתארגן כדי להשיג את המטרות האלה. קיים בכל חברה. המוס שאמור להגדיר את המטרות עבורינו ולהוביל אותנו כחברה להשגת המטרות הוא המוסד הפוליטי (מפלגות פרלמנט ממשלה נשיאות, כל מנהיגות היא למעשה מוסד פוליטי גם רבנים, מנהיגים דתיים אחרים, מנהיגים כריזמטיים) כל דפוס של מנהיגות ממלא את הפונקציה הצורך בתביעת מטרות והשגתן.                                                                                      
3.      אינטגרציה= מוסדות החינוך והמשפחה. משהו שישמור עליה ביחד ויבטיח את האינטגרציה, הסדולידריות החברתית. מוסדות החינוך והמש]פחה מבטיחים שניצור תקשורת עם האחרים, אנחנו גדלים לתוך קהילה. בלי אינטגרציה החברה תתפרק ולא תתקיים.                                                                                
4.      לטנטי= המוסד החברתי. נסתר\חבוי. צורך באותה הפנמה עמוקה של הסדר החברתי. הפנמה של התודעה הקולקטיבית התודעה החברתית.
לפי דירקהיים, בלי תודעה קולקטיבית איזהשהם הנחות יסוד שאין עוררין עליהן והן טבועות בנוף החברה לא תיתכן. אנחנו צריכים לספוג את התודעה הקולקטיבית מבלי בכלל לדעת שאנו סופגים. אי אפשר להיות ערים לתהליך לכן המוסד שמפנים בנו את התודעה הקולקטיבית הזאת הוא מוסד תרבותי. התרבות על כל רבדיה היא המפנימה בנו את כל הערכים והנורמות, אותה תודעה משותפת. פרסונס חשב שכל הצרכים הבסיסיים ביותר שאת כל הצרכים האחרים אפשר לצלצם אליהן הם הארבעה שפירטנו למעלה. חשוב לדעת שכל מוס חברתי יש לו את כל הצרכים האלה. פרסונס אומר שלכל אחד מהיחידים יש לו את הארבעה צרכים האלה ובתוכו יש את המוסדות שעונים על זה. קיימים ברמת החברה, ברמת המוסד וברמת היחיד. איזה כלי פשוט שבאמצעותו אפשר להבין הכל.
סיכום פונקציונליזם:                                                     
       * פוזיטיביזם – אמונה בקיום חברה המצויה מחוץ לנו. חיפוש אחר עובדות חברתיות וכללים גנרטיביים                                                                                                                          * דימוי החברה – מערכת \אורגניזם                                                                                           
 * דימוי האדם – מריונטה. יש לנו חופש פעולה מצומצם. אנחנו נוהגים לפי הערכים והנורמות שהחברה מנחה אותנו ומפנימה אל תוכנו.                                                                               
* החברה נתפסת כמבוססת על קונצנזוס                                                                                  
 * שאלות המחקר נוגעות בעיקר לסדר החברתי וליציבות.
הגישות הקונפליקטואלית:                                                                                               
·         מגוון גדול יותר של גישות                                                                                                        
·         החברה כזירה של מאבקים                                                                                                         
·         שינוי חברתי כתוצר של מאבקים                                                                                              
·         היחיד מושפע במידה רבה מהקבוצה אליה הוא משתייך. – היחיד לא מופשע מהחברה אבל מושפע במידה רבה מהקבוצה או הקבוצות אליהן הוא משתייך. אנחנו מאמצים את הערכים שמאפיינים את הקבוצה בה אנו נמצאים, מפנימים את הנורמות ודרכי החשיבה והפעולה שלה.                                                                                                                   יש הרבה יותר גישות קונפליקטואלית, יש ביניהם שונות. רווחות הרבה יותר בסוציולוגיה כיום. ביסודה, החברה נתפסת כזירה של מאבקים בין קבוצות. אותן מאבקים הם מנוע של שינוי חברתי. המאבק בין הקבוצות (ביטוי מעוגן יותר ע"י מרקס), הצמיחה של קבוצה חדשה  בעלת אג'נדה חליפית לזאת השלטת הם המנוע.
ביקורת הפונקציונליזם:                                                                                                    *טלאולוגי – הסבר באמצעות תכלית ולא באמצעות סיבה. זוהי ביקורת מתודולוגית. מסבירים דבר באמצעות התוצאה שלו. חשיבה מדעית אמורה להיות חשיבה סיבתית – למצוא את הסיבה ולא להסביר באמצעות צווצאה.                                                                                                        *טאוטולוגי – הסבר סיבובי: מה שקיים משמר את החברה ומה שנחוץ לשימורה מתקיים. מעגלי.מה שקיים נחוץ ומה שנחוץ קיים, אנחנו לא יכולים להשתחרר מהחשיבה המעגלית.                              *קושי בהסבר שינוי חברתי. הגישה עוסקת רבות בשימוש ובהתססות של הסדר החברתי והדרך היחידה להסביר שינוי היא באמצעות שוק חיצוני.                                                                   *התעלמות מקונפליקטים – אידיאולוגיה המצדיקה ומשמרת את הסדר החברתי. הטענה בעצם היא מניעת שינוי חברתי והצדקה את הסדר הקיים ואת השתמרות ההיררכיות החברתיות וסדרי הכח שמוציאים החוצה קבוצות מסוימות. 
פונקציונליזם –
תפיסה סוציולוגית שצמחה מעבודתו של דירקהיים שמשתמשת בגישות פוזיטיביסיטיות וסטרורטורליסטיות ושואלת לגבי השימור של הסדר החברתי היא מסבירה את התופעות החברתיות על פי תרומתן להשתמרותו של הסדר החברתי ויצבותו.



No comments:

Post a Comment