Thursday, April 26, 2012

זהות מגדרית וזהות אתנית-גזעית


זהות מגדרית וזהות אתנית-גזעית:
אני מנסים דרך הדיון בסוציאליזציה לדבר על שני מרכיבי זהות שזכו למשמעות מאוד מרכזית בחברה שבה אנו חיים אחד מהם הוא הזהות המגדרית והשנייה היא הזהות האתנית-גזעית.אלו שתי הזהויות שמבחינה פוליטית הם חשובות. ננסה לקחת את המושג של זהות מגדרית-ג'נדר, המילה מגדר מתייחסת להיבטים החברתיים של המין. המילה מין מתייחסת להיבטים ביולוגיים-אינסטלציה, ואילו המושג מגדר מתייחס לאותן משמעויות חברתיות שנלוות להיבטים הפיזיים.בואו נראה כיצד הפרדיגמות השונות על נושא זה מופעלות.
דורקהיים מדבר על הפונקציה של ההבדלים, של חלוקת העבודה בין המינים. הבנות אחראיות על מה שמתרחש בבית, ואילו גברים אחראיים על העבודה.התפיסה של דורקהיים לא עוסקת כ"כ במגדר, אבל נהיא מניחה טבעיות של הקטגוריה על גברים ונשים. יש גברים ונשים ואלו הם תכונות ביולוגיות מולדות, ודורקהיים מחפש תשובה חברתית להבדלים הללו. תשובתו נגזרת מהייעוד. מהתוצאה. דורקהיים מסביר את ההבדלים בצורך החברתי באינטגרציה, הטענה של דורקהיים היא שחלוקת העבודה, שחלק עושים את זה וחלק עושים את זה מייצרת תלות בין גברים ונשים ולכן בעצם מאלצת אותם לייצר משפחות שהמשפחות יולדות ילדים, ומאלצת גברים ונשים להמשיך לחיות יחד כדי לשמר את הסדר החברתי הקיים.איזו פונקציה, תופעה חברתית מסויימת ממלאת? חלוקת העבודה נתפסת כמשרתת את הצורך או הפונקציה באינטגרציה שמשרתת את הסדר החברתי. איך דורקהיים או הגישה הפונקציונאלית תסביר או תחשוב יסביר את האופן שבו ילדים וילדות, מה דורקהיים יגיד על סוציאליזציה או תהליך הסוציאליזציה לתפקידי מינים? מהו הליך הסוציאליזציה בגישה הפונקציונאלי סטית? מה הוא עושה? יש לנו תפיסות חברתיות, תהליך הסוציאליזציה הוא הליך שבןו אנו מפנימים את התודעה הקולקטיבית. יש לנו תפיסות חברתיות יציבות. יש קונסנזוס על תפקיד מקובל של נשים וגברים ובהליך הסוציאליזציה נשים מפנימות את מה שמצופה מהן כנשים וגבירם מפנימים את מה שמצופה מהם כגברים. יש לנו בעצם פיקוח חברתי. נתפס כדבר חיובי. יש לנו מנגנונים חברתיים כשכאשר מישהו נוהג באופן שלא מצופה ממנו אז הסביבה נכנסת למצב של ויברציות חריפות ואומרת לו לא.המנגנונים הללו, של פיקוח חברתי, בעצם מבנים מה מתאים לסכימה ומה לא. ילדה שמטפסת על עצים משדרים לה משהו כאן לא בסדר את אמורה לנסות למדוד את הבגדים של אימא.ורוד לבנות תכלת לבנים. כל אחד מהמינים מפנים את התפקיד החברתי שלו. אנוכל הזמן מעבירים מה רצוי ומה לא. כולם מפנימים ביחד את התודעה הקולקטיבית לגבי מהי גבריות ומהי נשיות. הם מטמינים תודעה קוקלטיבית.כל אחד מפנים את הנורמות והערכים המצופים ממנו.
גישה קונפליקטואלית תתייחס לאותו דבר עצמו? בנים ובנות מפנימים ציפיות שונות לתפקיד החברתי. גישה זו תגיד יש לנו חברה כזירה של מאבקים. ההתעניינות תהיה במאבק על משאבים. על לגיטימציה. היכולת לשלוט במשאבים חברתיים. כוח כסף יוקרה. יש לנו קבוצות שנאבקות. יש לנו שוב מושג וובריאני של הדרה. קבוצה אחת משתלטת על משאבים מסוג מסוים, ולהעיף את הקבוצה השנייה. הגישה הזו לא בהכרח מערערת על הקונסנזוס החברתי, אלא,    ערעור על הטבעיות. הנקודה היא שהקונסנזוס הזה נתפס כחלק ממנגנון השליטה. העובדה שגם נשים וגם גברים מקבלים את התפיסה של חלוקת עבודה נתפס כמנגנון שמשאיר את הנשים בבית ואת הגברים מחוץ לעולם הטיפול בילדים. הסוציאליזציה היא חלק ממנגנון השליטה. יש שליטה בבניין העל, שליטה במדיה, לראות מכל הכיוונים שלנו תמונה שחוזרת על עצמה באותה צורה עצמה ואנו מקבלים את התמונה הזו כטבעית.מייצרים הבדלים משמעותיים. הגישות הקונפליקט ואליות ישאלו עצמן כיצד המערכת או המעמד השלוט יוצר תמונת עולם ומחדיר אותם. בני הקבוצה החזקה. תמונת העולם הזו. לגיטימציה שעתוק חייבות להופיע בדיון של קונפליקטואליזם מפני שהטענה החשיבות של הניתוח הקונפליקט ואלי הוא בזה שאנחנו לא נמצאים שאנחנו בקונפליקט, אנחנו חושבים שאנחנו במקום שאנו רוצים להיות בו, וצריך לבוא מהפכן של מעמד של ליצור סוג של תודעה מעמדית.אנחנו בעלי תודעה כוזבת, ואז בה מהפכן שאומר תראו! כל מה שאתם עושים לאורך כל הדרך לא משרת אתכם! המאמץת התרבותי הגדול הוא לתת לנו להרגיש שככה דברים צריכגים להיות. אחנו תופסים את זה כהליך טבעי, ומשרת את הסדר החברתי. אבל אז צריך לבוא מהפכן שיגיד זה משרת לא אתכם, זה רק נראה לםכ שזה משרת אתכם, אלא נותן לכם תחושבת כזב שטוב לכם. אבל זה משרת את בעלי ההון.
השאלה של הגישה הקונפליקטואלית של סוציואלזיציה היא שאלת השיעתוק כיצד שתופעה החברתית משאירה אותנו במקומנו ולא ליצור מהפכה או להתנגד.
גופמן-אינטראקציה חברתית, אינטראקציה סימבולית יותר מתעניין כיצד נוצר מצב שבו התנהגות מוגדרת כנשית או כגברית ואם אישה מתנהגת כמו גבר היא נענשית חברתית ולהפיך. גפמןו התענין באופן שבו  אנשים מפנימים את הציפיות המגדריות שמצופות מהן בתוך סיטואציה! גופמן תופס את הנושא של מה שנתפס גברי ונשי בסיטואציה כהגדרת מצב משותפת ויכול להיות שסיטואציות שונות יהיו הגדרות מצב שונות. בניגוד לדורקהיים ומרקס שמדברי םעל החברה וההשפעה שלה שהיא חיצונית, גופמן מתעניין שתהליך האינטראקציה, בהליכים של הגדרות מצב שמשתנות ויש מיליונםי כאלו. זה לא נתפס שענינו כאקט של נשיות. המשמעות של נשיות וגבריות בעיני גופמן צומחת מתוך סיטואציה ומעוגנת בה.
גישה הבנייתית שואלת עצמה כיצד נוצרת תפיסה מסוימת של גבריות ונשיות. דוגמה מספר מאוד מעניין של סילביה איולט היא שואלת את עצמה איך הגענו למצב שעבודה וסחר נתפסים כעניין גביר. איך זה קרה שבשנות ה-50 וה-60 הגבריםעובידם ורוב הנשים הנשואות לא עובדות.לאורך כל ההיסטוריה נשים באמת עבדו לפחות 50 אחוז מהמע=מדו ת  הנמוכים עבדו בשביל סחר. 50 % מהנשים כן עבשדו ןוגם במקצועות פ]יזיים אז מה קרה בשנות ה50 60\? צריך לקחת את כל הנשים מהמעמד הבינוני ולהכניס אותן למעגל העבודה. 
כניסה של תיאוריה פרוידיאנית של האם ותפקידיה בבתים הנוכחות שתמידית של האימהות היא הכרחית להתפתחות תקינה של ילד ולמניעת פתולוגיות ולכן יש לחץ ארדיאולוגי חזק שהיא תשאר בבית. במילםי אחרות איך נוצרה התפיסה של מהי נשיות וגבריות משתנה. הטיעון הזה המהלך המחקרי הזה אנו מחפישם את המקום שבו המשמעות של קטגוריה חברתית משתנה משקף מהלך של הבנייה חברתית

No comments:

Post a Comment