סוציולוגיה בין מין למגדר

בין מין למגדר:

1."אישה אינה נולדת אישה אלא נעשית אישה"{סימון דה בובאר, המין השני} אחת החוקרות שיותר בולטות בשאלת המגדר. הייתה פילוסופית חשובה בפני עצמה.והכניסה את המושג החשוב הזה זה אישה שנעשית אישה ולא בהכרח נולדת אישה.

2.המושג מגדר מתייחס להבדלים בין נשים וגברים שמקורם חברתי, להבדיל מהבדלים שמקורם ביולוגי ועבורם אנו משתמשים במושג "מין".חברתי להבדיל מביולוגי.

3.שלוש שאלות עיקריות:

א.כיצד נוצרות קטגוריות מגדריות וכיצד הן מקבלות ומשנות את משמעותן? כיצד הופכת אישה לאישה או כיצד הופך גבר לגבר, כשדיברנו על מגדר התייחסנו לנשים אבל בשנים האחרונות יחד עם לימודי האישה הופיעו גם לימודי הגבריות. זה חשוב מפני שאנחנו כבר יודעים משהו על זהות ואחרות. אם יש לנו לימודי נשים ולימודי גברים אז הסימטריה הזו חשובה מאוד.

ב.כיצד הופכת האישה לאישה?

ג.כיצד נוצר ומשועתק אי השוויון המגדרי?

גישות פמיניסטיות-אי שוויון ואפליה מגדרית:

הפרדיגמות והחשיבה הבסיסית אודות מגדר הם קצת שונות מהגישות הרגילות של סוציולוגיה ואנו נפרט אותן בשיעור:

1.גישות פמיניסטיות:

א..ליברלית: נשים הן כמו גברים ויש לפרק את המכשולים העומדים בדרכן להצלחה.גישה שהתפתחה ברמה הפוליטית שמדברת על שוויון הזדמנויות. בלב הדיון שלה המושג של שוויון הזדמנויות. הטענה המרכזית היא שנשים הן כמוגברים והן צריכות לקבל בדיוק את אותן ההזדמנויות. אם יש עיוותים או מכשולים שמקשים על השתלבותן של נשים בחברה, לא רק בצד הכלכלי והתעסוקתי, אלא גם מבחינת ייצוג פוליטי, וכל אותם תחומים שמקשים יותר על נשים מאשר על גברים, צריך שם להתגבר על הבעיות הללו ולתת לנשים שוויון הזדמנויות. הרעיון הוא שאם יש דעות קדומות למשל, שגומרות למורים לתת ציונים גבוהים יותר לגברים מאשר לנשים צריך להסיר את זה. הליך הסוציאליזציה מלמד נשים להיות שקטות, ולא משימתיות, אז צריך לשנות את הליך הסוציאליזציה, את הליך החברות. יש ספרות ילדים שמתפתחת בארה"ב למשל, שלדבר על אבירה שמצילה נסיך מסכן. לסיכום יש להכיר בבעיות ובמכשולים ולנסות לפתור אותם לבטל את המחסומים הללו. אבל מרגע שהמחסומים נעלמו, נשים וגברים צריכים בעצם להיאבק באותן דרכים באותו עולם צריך לשנות את מבנה ההזדמנויות של הנשים בתוך העולם ולא את העולם. העולם הוא בסדר, רק שוויון ההזדמנויות בו לקוי. נשים צריכות לעבוד בשוק העבודה ולטפל בילדים ובמשפחה כמו גברים, וברגע שיסירו את המכשולים שום דבר לא יפריע להן להשתלב בשוק העבודה כמו גברים.ההנחה היא שגברים ונשים זה אותו הדבר.הרעיון היה כאן שהטיפול בילדים לא יהווה מכשלה לנשים בכניסתן לשוק העבודה. הזרם הזה היה מאוד בולט במשך 30 שנה, גל שהצליח ועסק במשך 30 שנה. זה גל שעסק בעיקר בהכנסת הנשים לשוק העבודה. התחיל בשנות ה-60. למצוא דרכים להוריד את הקשיים של נשים בכניסתן לשוק העבודה. לפתור את אותם מכשולים.למשל בפוליטיקה בישראל רואים מנגנונים של העדפה מתקנת.למשל ייצוג של אישה אחת על כל עשירייה. במדינות סקנדינביות צריך להיות 40% ייצוג לפחות למין השני זאת אומרת שה-60% דווקא יכול להיות נשים. באיסלנד רוב הפוליטיקה היא נשית. צריך למצוא דרכים להסיר את המכשולים עבור נשים ובהמשך להבטיח שוויון הזדמנויות.לגל הזה היה הצלחות רבות. והן הצליחו להכניס נשים לשוק העבודה למשרות בכירות של ניהול ופוליטיקה. אבל, כשאנחנו מסתכלים על פערי שכר ופערים בקידום אנחנו ריאם שהיה אומנם שיפור גדול בין שנות ה60 וה-80 ומאז לא חל שינוי משמעותי והשינוי הוא גם מאוד איטי. והרבה אנשים אמרו שהשינויים הללו הגיעו למיצוי ואם לא יהיה ערעור על הסדר החברתי, אז המצב נשאר די סטאטי.

ב.מרקסיסטית: בעלות של אמצעי ייצור בידי הגברים, משפיעה על כל יחסי הייצור, כולל היחסים במשפחה. אנגלס היה הראשון לעסוק בנושא הזה  של אי שוויון מגדרי.אנגלס כמרקסיסט טוב טען שמקורו של אי השוויון המגדרי הוא בבעלות על אמצעי הייצור. מה שאנחנו יודעים בהיסטוריה, ובוודאי במדינות אירופאית, לא ניתנה לנשים הזכות להיות בעלות על רכוש או לרשת את אבותיהן, ואם אב נפטר עליהן לעזוב להיות סמוכות על שולחנן של קרובים. אנגלס אומר שחוסר הבעלות על אמצעי הייצור הוא המקור לאי השוויון המגדרי, זה משפיע על כל יחסי הייצור. יחסי הייצור מעצבים את כל היחסים החברתיים. מי ששולט באמצעי הייצור שולט בתודעה כולה. מי ששולט בהוויה שולט בתודעה. הנישואין למשל זה שעתוק של אי שוויון מגדרי. מי ששולט בהון יחליט את כל ההחלטות. בארה"ב למשל יש מקרה ייחודי, שמראה שזה עד רמה מסוימת. זה לא ליניארי לגמרי. באיזשהו שלב אם האישה מרוויחה הרבה יותר מבין הזוג שלה, היא מצליחה לקחת על עצמה יותר ויותר עוזרים בבית כדי לא לסכן את הזוגיות ולגרום לגבר להרגיש נחות. הגישה המרקסיסטית מתמקדת בהיבטים המטריאליסטיים של המגדר. הרבה מאוד מהמחקר בהקשר הזה נעשה על האופן שבו השליטה באמצעי ייצור משפיע על יחסים מגדריים הן ברמה הזוגית, האינדיווידואלית וכלל חברתית.למשל רמה חברתית זה איך מתפתחת מדינת רווחה.

ג.רדיקלית: יש הבדלים מובהקים בין נשים לגברים אבל הם לא צריכים להיות מתורגמים לאי שוויון ולהיררכיה חברתית. גישה זו אומרת שיש הבדלים מוחלטים ומובהקים בין גבירם לנשים שהם גם ביולוגיים וגם אחרים וגם הבדלים בין נשיות לגבריות, אבל הבדלים אלו לא צריכים להיות מתורגמים לאי שוויון ולהיררכיה חברתית. הגישה הרדיקלית או אחד מביטוייה אומרת שהשלב הליבראלי מיצה את עצמו ועכשיו אנחנו צריכים לחתור למצב שבו גברים יעבדו ויטפלו כמו נשים. ורק אז נוכל להגיע לשוויון מגדרי כלומר צריך ממש ערעור על הסדר החברתי ולא לתת יותר שוויון הזדמנויות. בניגוד לליברלית שמקבלת את הסדר החברתי הקיים ולא מערערת עליו, הגישה הרדיקלית מבקשת כן לערער על הסדר החברתי הקיים, לפרק אותו ולאתגר אותו.הרעיון המרכזי כאן או הטענה המרכזית כאן היא שהגישה מערערת על האבחנה בין הספירה הפרטית לבין הספירה הציבורית.

לסיכום, מאז ההתפתחות התעשייתית ילדים ונשים עבדו יחד בשדה ואין בניהם הבדל ואז נוצר לאט לאט אבחנה בין הספירה הציבורית לפרטית. הספירה הציבורית כלכלית ופוליטית נשלטת בידי גבירם והספירה הפרטית שקשורה לבית וטיפול בילדים הופכת יותר ויותר לספירה נשית. הספירה הציבורית מתוגמלים יותר ונחשבים יותר מהספירה הפרטית. המאמץ של הגישה שליברלית אמר שנשים צריכות להשתלב בספירה הציבורית אבל שההפרדה בין הספירות צריכה להישאר כמו שהיא, אבל שים צריכות למצוא את מקומם השווה בספירה הציבורית לקבל שוויון הזדמנויות בספירה הציבורית.באה הגישה הרדיקלית ומבקשת למוטט את הספירה הציבורית מול הפרטית. נדרש שינוי חברתי. הדרישה הגדולה יותר היא לאתגר את ההיררכיה בין הספירות ולהפסיק לראות בספירה הציבורית כמקום חשוב יותר מהספירה הפרטית.לערער על הסדר עצמו.