Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר



מגדר: בא מהמילה גדר, והגדרה. מושפע גם מהמילה האנגלית ג'נדר. המילהמגדר מבקשת להבחין בין מין ומגדר, הבחנה בין ההיבטים הביולוגים של ההבדלים המיניים (האינסטלציה) לבין ההיבטים החברתיים. מגדר מתייחס לכל אותם הסדרים חברתיים שמתלווים ומוצמדים להבדלים הפיזיים בין נשים וגברים. פיזית רוב בני האדם מתחלקים לנשים וגברים, הרי שהחלוקה למגדרים (נשיות וגבריות) יוצרת בעתייתיות על אף היותה חלוקה פשוטה. המחקר מאז שנות ה60 של המאה ה20, הוא אדיר. מסורת ישנה של הבדלים בין המינים כמו המחקר של ויצמן והמסורת הנוכחית שמדברת על מגדר מתמקדת פחות בהבדלים בין המינים ויותר באופן שבו נבנות ההבחנות בין המינים.
בכל החברות שמוכרות לנו (רובן לפחות) קיים אי שיויון, חלוקת עבודה בים גברים לנשים. בכל החברות המתועשות כשמסתכלים על כל האינדיקטורים של שכר קידום וכל מה שקשור בעולם העבודה, גברים מרוויחים יותר מנשים ומתקדמים מהר יותר, שולטים בעולם העבודה ובכל החברות המוכרות המתועשות נשים הן אלה שאחראיות לחלק גדול יותר מהטיפול בילדים. דירקהיים דיבר על חלוקת עבודה מגדרים כמשרתת את הסדר החברתי הקיים אבל בחברות בנות זמננו העובדה שנשים לא נהנות משיויון הזדמנויות נתפסת כבעיה מבחינת המבנה הדמוקרטי. מאז שנות ה70 יש מחקרים חוזרים ונשנים שמנסים להסביר מדוע נשים מתקשות לזכות בשיויון הזדמנויות גם במערכת החנוך וגם מערכת התעסוקה.
תאוריות ריבודיות – התיאוריה הריבודית הסטרוק' שנשענת ומשותפת במידה רבה לכלכלה וסוציולוגיה מנסה למצוא ולאתר את הנקודום שמייצרות אפליה. להסביר איך נוצר אי שיויון בשכר, קידום, שכירה, תוצאות לימודיות. להסביר מדוע גברים מרויחים יותר ונמצאים במקצועות יוקרתיים יותר ומדוע הם מועדפים כאשר שוכרים עובדים חדשים ומקדמים עובדים.
נקודת הפתיחה של הספרות הזאת היא הבדלים. בשכר בהשכלה (שנות לימחוד) בקידום.
בישראל היום:על כל שקל שגבר מרויח אישה מרויחה 60 אג'. גם כלכלנים וגם סוציולוגים מנסים להסביר את זה. מהם הגורמים החברתיים שמובילים לאי השיויון הזה.                                      מה יכולים להיות הגורמים האלה? נשים יכולות לתת פחות שעות עבודה, לנשיפ פחות נסיון בגלל שהן עוזבות וחוזרות עקב הריונות, פחות משכילות (יותר בעבר מאשר היום), בגלל שנות הלימוד.
בתוך מערכת אי השיויון ישנו הנשוא של אי שיויון במשפחה, נושא שווה דיון בפני עצמו.
כאשר נשים וגברים מגיעים עם מה שהם מגיעים אל שוק העבודה, המושג של הון אנושי, מאד חשוב. הטענה של בקר היא שמעסיק שצריך לשכור מישהו ובאופן רציונלי הוא רוצה את העובד שיניב את  התפוקה הגדולה ביותר. הוא לא יכול לדעת אודות העובד, הוא צריך לנחש ולהעריך. אם יש מספר מסוים של שנות השכלה היא מהווה מדד לתפוקה גדולה יותר. ככל שיש יותר נסיון התפוקה תגבר וככל ששעות העבודה ארוכות יותר גם כך תגדל התפוקה. בקורות החיים של מישהו שעונה על 3 הקריטריונים הללו על פניו ימצא עדיף לתפקיד וליעילות של מעסיק. אם אפשר להסביר את הכל ולנבא את השכר של הגבר לעומת האישה רק בשלושת המאפיינים האלה, לא מדובר באפליה אלא במתן שכר שונה לעבודה שונה. הנקודה הבסיסית ממנה מתחילה הסוציולוגיה היא הפערים הלא מוסדברים על ידי ההון האנושי. אם ניקח גבר ואישה בעלי בדיוק אותם נתונים ובכל זאת אחד יקבל 60 אגורות ואחר יקבל  שקל על כל שעת עבודה. זה בדיוק מה שמחפשת הסוציולוגיה, את ההבדלים האלה יש להסביר. הסוציולוגיה לא מנסה להסביר את מה שמסבירה הכלכלה באמצעות הון אנושי. אלא – אם עכשיו יש שני אנשים בלי הבדלים בפרמטרים של הון אנושי ובכל זאת יש ביניהם הבדלים ואז הסוציולוגיה מתחילה בשני הסברים פשוטים. השאלה היא לא למה נשים מקבלות פחות כסף אלא למה גברים מקבלים יותר. למה למעסיק לשללם יותר? לפי מרקס השאיפה היא לייעל את העבודה ואת העלויות. ההסברים הבסיסיים ביותר הם שניים פשוטים: אחד הוא גישת ההעדפות שאומרת שלמעסיקים יש העדפות- לעבוד עם אנשים כמוהם, אנשים שאח"כ יוכלו לבלות או לשחק איתם, סומכים עליהם יותר והם מוכנים לשלם על כך יותר. רוב המעסיקים מבחינה הסטורית הם גברים ורוצים עובדים שהם כמוהם. ההסבר השני הוא הסבר שנקרא אפליה שגיאתית – הטענה של הגישה הזו אומרת למעסיק אין שום מידע על המועסק, אין גישה לסטטיסטיקה או סוציולוגיה ואינו מתעניין בכמה שעות עבודה ניתנות מגברים ומנשים עדיין יש השערות – נשים ישארו עם הילדים כשהם חולים מאשר גברים. לא הולך לבדוק האם המידע הזה נכון סטטיסטית אלא מניח שזה מה שיקרה לכן מעדיף לשלם קצת יותר ולהמנע מהמצב הזה. האפליה השגיאתית נשענת על סטריאוטיםים ודעות קדומות של למעסיק על קבוצות שונות של עובדים (לא רק נשים וגברים). סטריאוטיפים שיש למעסיקים הם מאד נפוצים ולכן הם נוטים להיות מוכנים לשלם שכר גבוה יותרמולהפלות בין גברים ונשים וקבוצות שונות מתוך הנחה שיהיה הבדל בצפוקה שלהם.
הבדלים נוספים הם בהעדפות של בני קבוצות שונות. נשים וגברים נמשכים לסוגים שונים של עיסוקים. עיסוקים גבריים – בנייה, כירורגיה, גניקולוגיה עד לא מזמן. ונשיים –

יש סגרגציה, הבחנה בשוק העבודה. וגם בין סקטורים. הסוציולוגיה מחפשת את אותם מקומות, מנגנונים מבניים, האופן בו בנוי שוק העבודה שמייצר כל הזמן הבחנות בין גברים ונשים (כמו שמערכת החינוך מייצרת הבדלים בין בני עשירים לבני מעמד בינוני או נמוך).
(הון אנושי= שעות עבודה נסיון והשכלה)
אי שיויון מגדרי ואי שיויון אתני-גזעי. שני מושגים עיקריים של אי שיויון שמייצגים.




No comments:

Post a Comment