קרל מרקס כסוציולוג

אנו רגילים לחשוב שכל המרכיבים של הזהויות מהסוג החדש כמו מזרחי, דתי חילוני, הם אלה שמעצבים את חיינו כיום.הקונספט של מעמד הוא עדיין בעל יכולת הסברית, האם עדיין המקום המעמדי מעצב את סיכויי חיינו?| נדון על זה בהמשך. אבל ראשית נתחיל במרקס, שייסד את החשיבה המעמדית כהסתברות או סיכוי להצלחתנו בעולם?

המניפסטהקומוניסטי של מרקס ואנגלס:

טענות מרכזיות:

1.המציאות כזירת מאבקים.כל התיאורטיקנים הקונפליקט ואלים מסכימים שהחברה היא זירת מאבקים. מרקס טוען שההרכב החברתי הוא מאבק בין פרולטריון לבעלי הון. 2 מעמדות מרכזיים שמניעים את ההתפתחות של החברה והעולם. המעמדות הם: בעלי אמצעי ייצור וחסרי אמצעי ייצור.

2.המאבק מתרחש תמיד בין בעלי לחסרי אמצעי ייצור: היחסים בין המעמדות הם שהגדירו את מהותה של החברה ועיצבו אותה. היחסים בין בעלי ההון ובעלי אמצעי הייצור וחסרי אמצעי הייצור הם היחסים המרכזיים שלא רק מאפיינים את החברה אלא מניעים את ההיסטוריה.בניגוד לגישה הפונקציונאלי סטית הקלאסית שלא מסבירה שינוי, הגישה של מרקס כן כוללת הסבר של שינוי וזה נובע מההתנגשות בין בעלי הון לפועלים, והמפגש מניע את ההיסטוריה.

3.מטריאליזם היסטורי-ההוויה קובעת את התודעה.ההיסטוריה מבוססת על שליטה בחומר. מתחיל עוד בעידן העתיק שבו שלטו בעלי האדמות, האדונים, עידן שבו יש לנו בעלים שהם לא רק בעלים של אמצעי ייצור אלא גם בעלים חוקיים של העובדים.מאוחר יותר ראינו את העידן הפיאודלי של אדון וצמית. ובהמשך, אדון ושוליה.וכו' וכו'... כל אלה חסרי האמצעים חייבים להעניק את כוח העבודה שלהם לבעלי הקרקע, ע"מ שיוכלו לקבל צרכים לחיות. מאוחר יותר., אחרי המהפכה הצרפתית, מתפתח הקפיטליזם. שגם שם יש בעלי הון ופועלים. בכל שלב במהלך ההיסטוריה יש בעלים ויש חסרים שנמצאים בסוג של קונפליקט. כאשר הקונפליקט מגיע לשיא יש מהפכה או שינוי חברתי והחברה משתנה באופן מרחיק לכת.השליטה בחומר קובעת את האופן שבוא אנחנו חושבים. ההשתייכות שלנו למעמד הפועלים או לבורגנות מגדירה למשל את הרצון שלנו ללמוד באוניברסיטה, או למשל את התחום שנרצה ללמוד, או את תפיסתנו הפוליטית וכו' וכו'... כלומר, השליטה בחומר בעצם אומרת שהתודעה שלנו נגזרת מסוג של הוויה חומרית שאליה נולדנו או גדלנו בתוכה.

4.אופן הייצור- מאפייניה של תקופה היסטורית. מרקס מחפש אחר חוקיות כללית להסבר השינוי.אופן הייצור מגדיר את טבעה של החברה שאותה אנו לומדים. הוא מגדיר את טבעה של החברה באופן הייצור. חברה פיאודלית, בורגנית קפיטליסטית, סוציאליסטית, חברה של עבדים, חברה חקלאית וכו' וכו'..

5.כוחות ייצור: כל המרכיבים שפועלים בתהליך הייצור. מכונות,, קרקע, מים, תקשורת. כל מה שנחוץ ע"מ לייצר.

6.יחסי ייצור: כל היחסים שנוצרים סביב תהליך הייצור.בגלל המרכזיות העצומה של הליך הייצור בתפיסתו החברתית של מרקס, כל היחסים החברתיים כולם הם קשורים ליחסי ייצור. אפילו אהבה, חברות משפחה כולם סובבים סביב הליך הייצור.ף היחסים בסביבה מוגדרים לפי מיקומו של אדם במערך הייצור אם הוא בעל אמצעים או חסר אמצעים. זה לב הטיעון של מרכז, שכל יחסי החברה מוגדרים ע"פ התשתית הכלכלית.כל המאפיינים החברתיים מצטמצמים לפי מרקס למשהו חד מימדי: תהליך הייצור.התהליך הכלכלי.

7.טבע האדם: אדם הוא מטבעו יצרני.באמצעות אומנות, עבודה בשדה, ייצור של מוצרים זה טבעו של האדם. כל סוג של מוצר. האדם מוגדר כ"הומופאבר": האדם יוצר את החומר. האדם העובד.זהו לב ליבו של הטיעון המרקסיסטי.

לסיכום,

מרקס ואנגלס מספרים לנו על השינויים החברתיים ועל ההיסטוריה של העולם ומוצאים שבכל תקופה יש התאמה בין כוחות הייצור ליחסי הייצור. כלומר מציאות כלכלית מסויימת יוצרת יחסים יציבים סביבה. אבל כשיש שינוי בכוחות הייצור, בהליך הייצור, אז גם המציאות החברתית משתנה בהתאם. בגלל הפער שנוצר בין כוחות הייצור ליחסי הייצור. מצב זה מאפשר מהפכה, כי יש שינוי ביחסים החברתיים.למשל:המהפכה הצרפתית היא מהפכה של התאמת כוחות הייצור ליחסי הייצור.

מרקס טוען דבר נוסף-שבכל תקופה המאבק בין הפועלים-חסרי הבעלות ובעלי ההון זורע תשתית לשינוי החברתי הבא. הבורגנות יוצרת מכשירים שמיועדים להגדיל את ההון כמו כבישים וטכנולוגיות זה בעצם גורם לבורגנות להביא את כיליונה על עצמה. ולמה? מפני שהעובדים שגם יכולים לעשות שימוש בכל הטכנולוגיה שמייצרת עבורם הבורגנות מתחילים להבין את מצבם.פעם הפועלים חשבו שמצבם הוא בגללם, עכישו הם מבינים שהם עובדים במפעלים ורואים שמצבם דומה, הם מבינים שכל הפועלים באותומצב וזה לא רק הם באןופן אישי, החוויה הזו, גורמת להם להבין שיש משהו משותף והם מפתחים תודעה מעמדית. מתחילים לפתח את ההבנה שהוא משותף לכולם. הם מבינים שיש מבנה חברתי מסוים. שגורלם לא נתון בידם. שיש משהו סטטי בחברה שלא נותן להם חופש פעולה ושיש לשנותו. כלומר חוסר ההצלחה שלהם הוא לא אישי, אלא שייך גם לפועלים נוספים והוא תלוי החברה שבה הם חיים שלא מאפשרת להם לשנות את המצב.הם יצאו למהפכה, ואז יהיה מצב גן עדן.

דיאלקטיקה-שינוי מתוך ניגודים. התפיסה הבסיסית של דיאלקטיקה בסוציולוגיה זה שינוי מתוך ניגודם. יש שני כוחות שמתנגשים, מתנגשים ומתוך זה צומח שינוי חברתי. שינוי שנגרר מתוך יגודים. השינוי תמיד מתחולל מתוך ניגוד.

סוגיית הניכור: 

א.      העובד מנוכר מפעולתו היצרנית:אחת הסיבות שמביאות את השינוי החברתי ואת ההתארגנות ואת ההתגבשות הזו זה דווקא הניכור. אומנם טבעו של האדם הוא ייצרני אבל אופן הייצור הקפיטליסטי, כאשר יש בעלי אמצעי וחסרי אמצעים, הטבע היצרני לא יכול לבוא לידי ביטוי. האדם לא נהנה מהליך הייצור.

ב.       מנוכר מהמוצר עצמו.האדם לא יכול להתחבר למוצר עצמו. בגלל הניכור שחל בהליך הייצור. למשל במפעלים כמו זמנים מודרניים

ג.       מנוכר מהפוטנציאל כישות יצרנית: אנחנו לא מביאים את הטבע הייצרני לידי ביטוי ולכן אנחנו מנוכרים ואנחנו לא ממלאים את הפוטנציאל האנושי שחנו.זה מה שקורה לאנשים במצב של חוסר שביעות רצון כה עמוקה.

תשתית ומבנה העל:

ההוויה:התשתית: החברה בעיניו של מרקס מורכבת מתשתית כלכלית-ההוויה קובעת את התודעה.

הכל מתחיל בחומר. תשתית כלכלית ששווה לאופן הייצור שמורכב מיחסי ייצור ואמצעי ייצור.

הבסיס של המבנה החברתי הוא הכלכלה ויחסי הייצור שנבנים סביב תשתית זו.{זה החלק התחתון של המצגת}

התודעה:מבנה העל:יש בניין על-אידיאולוגי שמורכב מכל הצורות התודעתיות שלנו, ידע במדע/ידע, חוק ומשפט,חינוך, מדינה ותרבות. בעצם בעלי האמצעים משתמשים במבנים אלו כדי לשלוט בחברה. מרכיב ליגיטימציוני כדי לשמר את הכוח שלהם. מבני העל נותנים לגיטימציה לשליטה של בעלי ההון בסדר החברתי.

"הדת היא אופיום להמונים":

הכנסייה גורמת לתחושה לפועלים שטוב להם. שהם בסדר. מכניסה אותם לתודעה כוזבת.הדת מוגדרת ע"י מרקס שלא מאפשרת לפועלים להבין שמדכאים אותם אלא משמרת את המצב הקיים ואת השליטה של בעלי ההון ונותנת לגיטימציה לשליטה הזו. זה רצון האל הלגיטימי.

הביקורת המרקסיסטית על הסוציולוגיה הפונקציונאליסטית היא: שהיא חלק מהבניין/מהבמנה האידיאולוגי שתפקידו לשמר את הסדר החברתי כפי שהוא.היא חלק ממבנה העל הזה.הגישה הפונקיונאליסטית היא חלק מגופי הידע והמדע שמטופחים ע"י בעלי ההון כדי להצדיק את השליטה החברתית הקיימת ולתת לה לגיטימציה.

"תודעה כוזבת:" סוג של תודעה שמפריע למעמד הפועלים להבין שדופקים אותם.

מרקס אומר מתי מגדירים גניבה ומתי רווח? מתי לקיחת כסף מהפרט לכסף ציבורי היא בסדר ומתי היא גניבה?

יש שטוענים שמדינת רווחה למשל מונעות את הקיצוניות של יחסי הייצור הקשים.

כי הם חשו שהניבויים של מרקס יעלו יפה ובמאת תתבצע מהפכה. בעצם היום הרבה טוענים שחלק מהשינויים החברתיים שחלו הם דווקא בגלל שהבורגנים הפנימו את הטענות של מרקס ופיתחו מצב חברתי חדש ומקל קצת על המצב של הדיכוי כדי למנוע מצב שהפועלים יעשו מהפכה.

מדוע תתחולל מהפכה:

1.חוסר התאמה בין אמצעי הייצור לבין יחסי הייצור.

2.מגפת עודף הייצור