סוציאליזציה בגישה הפונקציונליסטית והקונפליקטואלית

סוציאליזציה בגישה הפונקציונליסטית והקונפליקטואלית

גישה פונקציונליסטית:

הליך הסוציאליזציה:

1.סוציאליזציה כהפנמה של התודעה הקולקטיבית המשותפת לכלל החברה. אנשים מפנימים את התודעה הזו.

2.מוסד חברתי המשרת את הצורך האינטגרטיבי והלטנטי: צורך שהחברה תהיה מגובשת, שלכולם יהיו אותן תפיסות עולם שמאפשר סולידריות חברתית, הזדהות עם החברה שהיא אוטומטית ולא צריך לחשוב עליה.הצורך הלטנטי של פרסונס, הצורך הנסתר.

3.תפקיד המשפחה ומערכת החינוך.הן המערכות האחראיות על הליך יצירת הסוציאליזציה.

4.מציב את האדם במיקומו החברתי ומעניק לו את הידע התרבותי הנחוץ ע"מ לפעול במסגרת התפקיד. הליך הסוציאליזאציה מעניק לאדם את תפקידו החברתי, אבל הוא צריך לעשות במסגרת התפקיד הזה ובמעמד זה.מה שמסייע בשימור הסדר החברתי.

5.דגש על סוציאליזציה משותפת: אחת השאלות שהטרידו את אנשי הגישה הפונקציונאליסטית הוא שהליך הסוציאליזציה הוא התהליך ההפוך הרה-סוציאליזציה.נסביר: למשל מהגרים-אנחנו לא יודעים איך להתנהג בסביבה חדשה. קושי להפנים את הסדר החברתי החדש. תהליך של הסוציאליזציה-לפרוק את מה שהם ספגו או אימצו בארצות המוצא שלהם{תפיסות עולם, נורמות, אמונות, ערכים} והפנמת המערכת, הסדר החברתי החדש במקום החדש אליו היגרתי{תפקידם החברתי, אמונות, ערכים, נורמות המצופות מהם בחברה החדשה}.צריך לעבור תהליך מסוים כדי להתאים את עצמך לחברה כלשהי.הסוציאליזציה נתפסה כדרך כל כך חשוב בזהות החברתית שאין להשאיר אותה ליד הגורל. חייבים לשרטט אותה, להבין אותה.

גישה קונפליקטואלית

הליך הסוציאליזציה:

1.סוציאליזציה כמנגנון של הצבה ושעתוק-גישה זו לוקחת את אותה הנחה שלפיה הסוציאליזציה זה הליך שבו מפנימים ערכים ונורמות. של הקבוצה אליה אנו משתייכים, אבל לא בגלל שזה ממלא פונקציה אלא מפני ש, או התוצאה של זה היא שאנחנו נשארים במיקום החברתי שאליו נולדנו. מאוד קשה לנו לצאת ממעמד זה.

2.בני קבוצות חברתיות שונות מקבלים סוציאליזציה מסוג שונה/מובחנת שמקשה עליהם להשתלב באליטה ומשמרת את הסדר החברתי ההיררכי. הסוציאליזציה לא מתרחשת רק במשפחה, מערכת החינוך שלכאורה הייתה אמורה לתת לכולנו את ההזדמנות השווה, מערכת החינוך הייתה צריכה ללמד אותנו. לתת לנו את ההזדמנות השווה לצאת מהמיקום החברתי ולנוע למיקום חברתי אחר, אבל בפועל, תומכי גישה זו טוענים, שגם הליך הסוציאליזציה במשפחה וגם תהליך הסוציאליזציה בחינוך משעתקים-מעבירים מדור לדור את המיוקם החברתי שלנו ומשאירים אותנו במיקום החברתי שבו גדלנו. אם אין לנו את הנורמות הנכונות אנחנו לא יכולים להשתלב בתוך קבוצות חברתיות ובתוך מעמדות גבוהים יותר.סוציאליזציה היא אחד המכשירים המאפשרים לאליטה לשמור על המעמד שלה. לחסום קבוצות אחרות.

3.דגש על סוציאליזציה מובחנת מעמדית{וגם אתנית ומגדרית}: בורדיאר:מושג מאוד חשוב של האביטוס-מנהגים שהם כמעט פיזיים בגוף שלנו כמו טעם של אוכל שאנו מעדיפים. למה מעמד הפועלים הצרפתי מעדיף חלקים פנימיים של בשר והמעמד הגבוה מעדיף דווקא דגים? כאילו הוא אנין טעם יותר.הבורגנות מגדירים מה אנין ומה נחות. מי שלא הפנים בילדותו לתוך גופו את המבטא הנכון, לדבר על מקצב כזה או אחר שופן, חמיצות היין ומידת בישול הבשר וכל אלו, אין לו את הכלים הבסיסיים להפוך לחלק מהמעמד הגבוה. אם ננסה להתחזות נתפס על משהו קטן. משהו פיזי שהוא ממש בגוף.וזו הבחנה לבין מי שיכול להצטרך לאליטה ומי שלא.הקבוצות שי שלהן כוח בסדר החברתי הקיים, הן אלה שמגדירות מה אנין ומה נחות ומי שאינו נוהג לפי מנהגים שלהם-זאת כדי להבטיח את השליטה של האליטה בבני המעמדות הנמוכים.

לסיכום:החשיבות של הליך הסוציאליזציה הוא לא בהפנמת הסדר החברתית אבל הוא משעתק את הסדר החברתי וזה לא דבר טוב. זה לא שומר את החברה ומבטיח את היציבות שלה, אלא כדי להבטיח את המשך השליטה של המעמדות השולטים.

אותו מערך חברתי שהאדם קולט מהיוולדו מאפשר להם להצליח בתוך מערכת החינוך או לא.כי מערכת החינוך מובנית בהתאם לערכים של בעלי ההון, והערכים והנורמות ותפיסות העולם של אדם שנחשב נחות הוא לא בהכרח באמת נחות אבל זה מה שמערכת החינוך מעריכה פחות.