Sunday, April 29, 2012

קינגסלי דיויס ווילברט א. מור- כמה עקרונות של הריבוד החברתי

קינגסלי דיויס ווילברט א. מור- כמה עקרונות של הריבוד החברתי.
המאמר של דיוויס ומור יוצא מנקודת מבט פונקציונליסטית, שהריבוד הוא צורך הכרחי וחיובי בחברה.
לשם המשך הקיום והתפקוד התקינים שלה, חייבת החברה לחלק את חבריה בין העמדות החברתיות, כדי שכל העמדות יאוישו.  לשם כך צריך לגרום לפרטים מסוימים לרצות לכהן באותן עמדות, וכאשר הם אכן מכהנים בהן- לטעת באותם אנשים את הרצון למלא את כל החובות הכרוכות בהן.  היות וחיי  האדם קצרים (יחסית לחיי החברה) ויש תחלופה מתמדת של אנשים, יש צורך להסדיר את אותה מערכת הנעת אנשים. הצורך הזה קיים גם בחברות תחרותיות וגם בלא-תחרותיות.
לא כל עמדה דורשת את אותו כשרון טבעי או הכשרה, ולחלק מהעמדות יש צורך תפקודי (=חשיבות בחברה) גבוה יותר, יש צורך בשני דברים: א) תגמולים כמהווי תמריצים. ב) דרך לחלוקת אותם תגמולים בהתאם לעמדות. הדרך היא זו שגורמת בסופו של דבר לריבוד.
התגמולים הקיימים: משאבים כלכליים למחיה ונוחות, דברים המשפיעים על הלך הרוח והבידור, והדברים המוסיפים לכבוד העצמי (יוקרה). התגמולים באים כחלק בלתי נפרד מהעמדה, בין אם כזכויות הנובעות ממנה, ובין אם כטובות הנאה המתקבלות בעקיפין (לדוגמא, עסקן פוליטי בכיר שמקבל הטבות מגורמים שאינם פוליטיים בשל תפקידו). ברגע שהזכויות וההנאות תלויות בעמדה עצמה, זהו ריבוד.
דירוג העמדות נקבע ע"י שני גורמים. 1. חשיבותה היחסית של העמדה בחברה, 2. נדרשים לה כשרון טבעי ו/או זמן הכשרה ארוך ומסובך. אולם, לחברה אין צורך לתגמל בעד עמדות בהתאמה לחשיבותן- עליה רק לדאוג לתגמל מספיק כדי שעמדות חיוניות פחות לא תתחרינה בעמדות החיוניות יותר.
כשרון והכשרה: כל עמדה דורשת מיומנות כלשהי. יש עמדות התובעות כשרונות טבעיים מעולים עד כדי כך שבהכרח יהיו רק אנשים ספורים שיכולים לאייש אותן. דוגמא: מהנדס טילים, אשר נדרשת ממנו שליטה בתחומים רבים ועבודתו מסובכת ותובענית.
לעומת זאת, ישנן עמדות אשר רבים מהחברה יכולים לאייש מבחינת הכשרון הנדרש, אבל ההכשרה הנדרשת ארוכה, יקרה ומייגעת. לדוגמא: רופא. רבים יכולים לצלוח לימודי רפואה מבחינה שכלית, אך התהליך ארוך, יקר, ומייגע. במקרה כזה איש לא היה פונה ללימודי רפואה אם התגמול המתלווה לתואר "דוקטור לרפואה" לא היה מספק.
תפקידים עיקריים בחברה וריבוד- בחברות שונות, יהיו מערכות ריבוד שונות משום שעמדות שחשובות בחברה אחת עשויות להיות בלתי חשובות באחרת.
דת וריבוד: התגמולים שלהם זוכים כהני דת קשורים לתפקידם בחברה. העולם העל-טבעי שולט בגורלם של בני האדם ולכן שליחו עלי אדמות, הכהן, חייב להיות איש רב עוצמה. לכן מעמדו רם. אבל מצד שני, תפקידו לא דורש כשרון מיוחד באמת, ולכן רבים האנשים שהיו יכולים לשרת בו. בגלל הניגוד הזה, הכהן נמצא בחשש מתמיד שהוא יושם ללעג- כמו שקורה בחברות חילוניות- ולכן יש צורך להבדילו משאר העם (פרישות, חיי סגפנות, תלבושות יוצאות דופן וכו').
ממשל וריבוד: הפעולה המדינית נושאת סמכות רבה מעצם הגדרתה. אבל כאן נכנסים לפעולה מנגנוני הפיקוח של הריבוד, המונעים מהשלטון להפוך לכוח מוחלט- א) העובדה שישנם רק מספר אנשים בשלטון מול האוכלוסיה הגדולה. ב) השלטון מייצג את האינטרסים של הקבוצה ולא שלו. ג) העובדה שכוחו של האדם נובע מעמדתו בלבד, ולא מכישוריו- ולכן השליט נמצא בעמדת תלות לאחרים.
לכן לשליטים יש פחות כוח ויוקרה ממה שהיינו מצפים. (טענת המסכמת- יכול להיות שהיה פה כרגע תיאור של אוטופיה, או שזו רק אני...?)
כלכלה וריבוד: עמדה מסוימת אינה מקנה כוח ויוקרה משום שהיא מביאה הכנסה גבוהה, אלא משום שהיא מביאה בעלות על נכסי ייצור (המצאות, מוניטין מקצועי, משאבי יצור וכוח פוליטי). ההכנסה, הרווח, הינם רק מדדים ליוקרתה של העמדה. בין היתר, בעלות על נכסי יצור כוללת בעלות על ייצור של עבודתם של אחרים. כלומר- העסקת אחרים ורווח מכך. פה הבסיס לריבוד- בעלות זו גוררת בהכרח אי שוויון וריבוד, כי יהיה מי שירוויח פחות מיחסי הגומלין האלו.
חזרה לחלוקת התגמולים על פי עמדות. ניקח לדוגמא את התחום הכולל ידע טכני. ידע טכני אי אפשר לקנות. אבל, שליטה על נתיבי הכשרה יכולה להיות נכס שיעניק יוקרה וכוח. מצב זה מוסיף לנדירות של הכשרונות (כלומר, נעשה עוד יותר קשה להתקבל למסלול ההכשרה לרכישת ידע טכני). מצד שני, יכול להווצר מצב שתגמול על עמדה מסויימת יהיה כל כך גבוה שהרבה יחשקו באותה עמדה- ואז יהיה היצע גבוה מדי, יותר מדי כשרונות, ומעמד העמדה ירד. לדוגמא: פרסום על אבטלה רבה במקצוע עריכת הדין יגרום ליוקרת העמדה לרדת ויהיה פיחות ברצון להתקבל לעמדה זו.

סכום של הסכום:
1.    לעמדות מסוימות בכל חברה יש חשיבות תפקודית רבה יותר מאשר אחרות, ונדרשות להן מיומנויות מיוחדות.
2.    בכל חברה יש מספר מוגבל בלבד של אנשים שניחנו בכשרונות המתאימים לשמש בעמדות הללו.
3.    הפיכתם של הכשרונות למיומנויות דורשת תקופת הכשרה אשר דורשת ממקבלי ההכשרה קורבנות מסויימים.
4.    כדי להמריץ את המוכשרים להקריב קורבנות, עמדותיהם העתידיות מכילות גורם ממריץ של תגמולים נחשקים.
5.    נכסים נדירים אלה כוללים בתוכם זכויות וטובות הנאה צדדיות המצטרפות לעמדה או בנויות בצידה.
6.    גישה בידולית זו מביא לידי בידול ביוקרה ובהערכה ברבדי החברה השונים והוא המהווה את אי  השוויון הממוסד בחברה.
7.    משום כך אי השויון החברתי בין הרבדים השונים הוא גם בעל תפקוד חיובי והכרחי בכל חברה.

No comments:

Post a Comment