פונקציונליזם: דורקהיים ופרסונס

דורקהיים אבי הגישה הפונקציונאליסטית:

דורקהיים כפוזיטיביסט מחפש לנסח חוקים על החברה, מחפש אחר אמת, עובדות חברתיות ואת זה הוא מנסה לחפש באמצעות כלים אמפיריים שמאפשרים הכללה וניבוי.

כמובן שעל ציר מבנה ותהליך דורקהיים נמצא יותר קרוב לגישות המבניות. הוא מחפש חוקים, היבטים קבועים וסטטיים בחברה.בסיס יסודי של חברה שיאפיין אותה כל הזמן. הוא מחפש קירות, מאפיינים יציבים ומתמשכים של סדר חברתי. מאוחר יותר בלימודים נמצא קשר בינו לבין הסטרוקטוריאליזם, ולכן הפוזיטיביזם והסטרוקטוריאליזם בדר"כ באים יחד-שניהם מחפשים אחר מבנים קבועים.שתיהן גישות קונסנזוס=הם מחפשים איפה עוברים גבולות החברה. אנשים ששייכים לחברה , שותפים לתודעת עולם קולקטיבית משותפת, והיא הדבק החברתי, היא הבסיס להכל, ומי שלא נמצא בה, הוא מחוץ לקונסנזוס. כלומר הקונסנזוס החברתי הוא בסיס להכל.

אנשי הגישה הפונקציונאלית כמו דורקהיים וממשיכיו, שואלים שאלות של Collective  consciousness כלומר, איך החברה תוכל ייצר את הדבק הזה שמאחד את החברה ומקיים אותה. איך מייצרים קונסנזוס.

גישה זו מתארת את החברה במערכת יציבה שיש לה צרכים וחלוקת עבודה וחלוקה מוסדית מסודרת. חלוקת העבודה והמוסדות בה נועדו ע"מ לקיים את החברה. כלומר יש להם שימוש. הם עונים על צורך. הסולדריות החברתית זה מה שמאחד אותה.

פונקציונאליזם זו גישה סוציולוגית שצמחה מגישתו של דורקהיים, שמחפשת עובדות חברתיות ושואלת שאלות של שימור, וייצוב הסדר החברתי. גישה זו מסבירה תופעות ע"פ תרומתן לסדר החברתי ולסולידריות החברתית.

פרסונס Parsons והפונקציונאליזם המאוחר:

הסוציולוג החשוב ביותר, המצוטט ביותר בסוציולוגיה האמריקנית בשנות ה-60. הוא מנסח עקרונות של גישה פונקציונאלית כי עליו להרחיק ולייחד עצמו מגישות אחרות. הוא מנסח עקרונות מהגישה של דורקהיים שכתב דברים נזילים ולא ייחד והפריד את עצמו מגישות אחרות.הוא מנסח את כללי הפונקציונליזם-תפיסת החברה כמערכת. בכיוון שהיה גם ביולוג, הרבה מהדימויים שלו מגיעים מתחום הביולוגיה:

1.תפיסת החברה כמערכת{אורגניזם} בעלת צרכים מובנים: כלומר מיון וסידור העולם. הדימוי שהוא מוסיף או מחדד את דורקהיים זה שחהברה היא מערכת בחלקיה שזורים זה בזה, וכמו שגופינו צריך איזון בין חום, מים,אוכל, גם לחברה כאורגניזם יש צרכים באיזון.

2.שאלתו המרכזית: מהו הצורך{פונקציה} שממלאת כל תופעה חברתית? למשל מה הפונקציה שמשרת אי שוויון, מה הפונקציה שמשרתת שליטה בחברה?

3.טענתו הבסיסית היא שמוסדות החברה ממלאים פונקציות בשימור הסדר החברתי/שיווי משקל. אקוויליבריום{לטינית}=שיווי משקל. בגופינו צריך להיות שיווי משקל ואם השיווי המשקל הזה מופר קורה לנו משהו, אפשר למות מזה. כלומר, כל פגיעה בשיווי משקל חברתי יכול לגרום לחברה לאבד יציבות ואף להגיע למצב של אנומיה חברתית. לכן כל מוסד בחברה, וכל תופעה בחברה בעצם עוזרי בשמירת האיזון/שיווי המשקל הזה.

4. לכל חברה יש 4 צרכים מרכזיים:

א.צורך אדפטיבי Adaptive : התאמה לסביבה הפיסית=מוסדות כלכליים.

כל חברה צריכה להתאים את עצמה להקשר. צורך זה מתמלא באמצעות מוסדות כלכליים, אותם מוסדות שממלאים אחר צרכיו הבסיסיים של האדם: בגדים, אוכל, מגורים וכו'... כלומר הצרכים היסודיים ביותר. זה יכול לנוע על ציר של מוסדות פשוטים ביותר כמו ציד ולקט ועד סופרמרקט וחקלאות כמוסדות מורכבים יותר. כלומר אותם מוסדות כלכליים זה בעצם דרכים מקובלות ומסדרות לקיים משהו.

ב.השגת מטרות Goal Attainment  =מוסד פוליטי.

כל חברה צריכה להגדיר לעצמה מטרות ולנסות להתארגן כדי להשיגן. שמוסד שאמור להגדיר מטרות אלו הוא המוסד הפוליטי/מנהיגות= זה יכול להיות רבנות, מפלגות אפילו אפיפיור הם מנהיגים את החברה כדי להשיג מטרות אלו.כל דפוס של מנהיגות שממלא את הצורך בקביעת והשגת המטרות של החברה.

ג.אינטגרציה Integration=מוסדות החינוך והמשפחה.

הבטחה של סולידריות חברתית. על תהליך זה אחראיים מוסדות החינוך והמשפחה. שמרגיש חלק מההליך כולו. הליך החברות. כי אם לא נרגיש חלק מהאורגניזם, חלק מהחברה, החברה תתפרק.

ד.צורך לטנטי Latent:המוסד התרבותי:הפנמת תודעה חברתית/קולקטיבית:

בלי תודעה קולקטיבית, בלי הנחות יסוד מסוימות, החברה לא תיתכן. צריך להיות משהו עמוק, מובן מאליו, מופנם. לכן את התודעה הקולקטיבית עלינו לספוג עד כדי כך שאנחנו לא מודעים לתהליך שלה, או לספיגתה. היא פשוט מוטמעת בנו. אנחנו לא ערים לתהליך. המוסד שמפנים/מחלחל בתוכנו את המברים שהופכים חלק מאיתנו בצורה כמעט תת-הכרתית זה המוסד התרבותי. למשל המסרים שעוברים אלינו דרך התקשורת.

לסיכום,

לכל מוסד חברתי יש את כל הצרכים הללו. לכל מוסד, יחידות שמרכיבות את החברה יש את הצרכים הללו עד היחיד והפרט. פרסונס לוקח את 4 הצרכים ואומר שהם קיימים ברמת החברה, הסביבה,  הממסד, המוסדות והיחיד. זו בעצם העצה לתבנית/כלי פשוט שבאמצעותו ניתן להבין את החברה.

סיכום פונקציונאליזם:

1.פוזיטיביזם: אמונה בקיום חברה המצוי מחוץ לנו. חיפוש אחר עובדות חברתיות וכללים גנרטיביים-כלליים.

2.דימוי החברה כמערכת/אורגניזם

3.דימוי האדם כמריונטה.

4.החברה נתפסת כמבוססת על קונסנזוס.

5.שאלות המחקר הנוגעות בעיקר לסדר חברתי ויציבות. ואם יש שינוי זה כנראה שוק חיצוני כמו מלחמה וגם אז מסבירים את הקשר.

ביקורת על הפונקציונאליזם:

1.טלאולוגי-הסבר באמצעות תכלית ולא באמצעות סיבה.

2.טאוטולוגי-הסבר סיבובי-מעגלי: מה שקיים משמר את החברה ומה שנחוץ לשימורה מתקיים. איך יודעים שמשהו קיים? כי צריך אותו. ואיך יודעים שצריך אותו? שהוא תורן? כי הוא קיים. מה שקיים נחוץ ומה שנחוץ קיים.

3.הגישה מתקשה בהסבר שינוי חברתי.

4.מתעלמת מקונפליקטים=אידיאולוגיה המצדיקה ומשמרת את הסדר החברתי.