Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה

פרדיגמה: סוג של מטה תיאוריה, תיאוריה רחבה מאוד שממנה נגזרות תיאוריות קטנות יותר על תופעות קונקרטיות. הפרדיגמות הן הנחות יסוד, טענות כלליות לגבי המציאות שבאמצעותן אנחנו חושבים, בעזרתן אנחנו שואלים שאלות. כל חוקר תופס פרדיגמה שדרכה הוא תופס את העולם וכל הזמן בוחן אותה.במדעים המדויקים הפרדיגמות מחליפות זו את זו. בסוציולוגיה בשל תחום המחקר הנזיל שלה הפרדיגמות לא מחליפות זו את זו אלא שוכנות זו לצד זו. בכל תקופה ישנה פרדיגמה שיותר מתאימה לרוח הזמן. הפרדיגמות ממשיכות להתקיים בכל אותה עת. בכל תקופה ישנה פרדיגמה שלטת אך כל הגישות פועלות זו לצד זו.
דוגמא לפרדיגמה היא הסוציולוגיה הממסדית (דורקהיים וקונט הם אבות הסוציולוגיה הזו)- סוציולגיה שמבקשת לעזור למוסדות הקיימים שנותנת כלים לשלטון, היא לא מערערת על הסדר החברתי אלא לאפשר את יציבותו. אל מול הסוציולוגיה הזו כבר במאה ה-19 צומחת סוציולגיה אחרת, סוציולוגיה ביקורתית (מרקס)- סוציולוגיה זו מעלה שאלות אודות הנחות היסוד המימסדיות של הסדר החברתי הקיים, הם אמרו שצריך לקחת בחשבון את האינטרסים שיכולים לעמוד מאחורי הסדר החברתי הקיים, את מי הוא משרת? למי הוא תורם? למי הוא מזיק? מי בעדו? מי נגדו ולמה? היא איננה מקבלת את הנחות היסוד של הסדר החברתי כמובנות מאליהם, היא מאתגרת את הנחות היסוד האלה, שואלת לגביהם שאלות סוציולוגיות, היא לא מניחה שהחברה מתנהלת בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות אלא הצורה הטובה ביותר עבור מי? אחד מההדברים שהסוציולוגיה הביקורתית עושה היא לבחון את מה שעשתה הסוציולוגיה הממסדית מנקודת מחקר ביקורתית.
הציר השני  הוא הציר של פוזיטיביזםמול פרשנות:                                 
                              הפוזיטיביזם היא תנועה פילוספית שמבקשת להבין את המציאות בכלים מדעיים כמשהו שהוא חיצוני לנו ולגלות עובדות אודות המציאות, לחפש חוקים אובייקטיבים אודות התהליכים החברתיים. הסוציולוגיה הפוזיטיביסטית מנסה לחשוף עובדות אובייקטיביות, חוקים שאפשר להכליל מהם אודות המציאות, המחקר של דירקהיים הוא ביטוי לסוג כזה של חשיבה, הסתכלות בנתונים אובייקטיבים (תעודות פטירה של אנשים), ממספרים את הנתונים האלה ואנחנו מנסים למצוא קשרים (בעיקר סטטיסטים) בין עובדה חברתית כמו דת וכמו עובדה חברתית כמו התאבדות. מנסים למצוא אמת אובייקטיבית שניתן להוכיח או להפריך אותו. אל מול הסוציולוגיה הזו צומחת הסוציולוגיה הפרשנית.                                                                                                                         הפרשנית עוסקת באופן שבו בני האדם מבינים את המציאות שסובבת אותם, לא שואלת שאלות על עובדות אובייקטיביות קשות אלא שואלת כיצד בני האדם מבינים את המציאות שסובבת אותם, איזו משמעות בני האדם מעניקים למציאות הסובבת אותם. היא בוחנת התהליכים הבינאישים שדרכם אנשים מעניקים משמעות לעולם החברתי שסובב אותם. לא מה הקשר בין X ל-Y אלא כיצד בני האדם מבינים את הקשר שבין X ל-Y. (לא מה הקשר בין התאבדות לסולידריות חברתית אלא למה דורקהיים התעניין בתחום מחקר זה? מה בתקופה הביא אותו לרצות לחקור את הקשר הזה?) הביקורת של הסוציולוגיה הפרשנית על הסוציולוגיה הפוזיטיבית היא שבמדעי החברה בניגוד למדעים המדויקים אנחנו לא יכולים לאסוף נתונים על המציאות כמו שהיא. אנחנו תמיד קולטים את המציאות דרך החושים שלנו אבל אנחנו מבינים אותם דרך הגישות הפרשניות, אנחנו לא יכולים לאמוד ולמדוד את המציאות החברתית כי אנחנו חלק ממנה ואנחנו מייצרים ומשנים אותה ולכן לא ניתן לתפוס את המציאות כמשהו שהוא חיצוני לנו. המציאות החברתית היא נוצרת דרך הפרשנות של בני האדם ולכן כל כך חשוב להבין את הפרשנות הזו. לדוג' האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם המחקר של ובר שלפיו הפרוטסטניזטים גודלו להרוויח הון ולחיות בצניעות, דחפו אותם להצליח ע"פ העקרון שאם מצליחים בעולם הזה וחיים בצניעות הם יגיעו לעולם הבא ומתוך זה צמחה הקפטיליזם. את כל זה וובר הבין מפרשנות של תופעה, דת בלי ניתוח של מדעים מדויקים, הוא גם לא אומר האחד מסייג את השני אלא זה מה שקרה.

מבנה מול תהליך:הרבה מהסוציולוגיה מבקשת לחקור את המבנה החברתי של החברה, את שלד הבניין, לגלות מה הם הגורמים הקבועים, הקשים שמאפיינים חברה מסוימת: מה הסדר ההיררכי בתוכה? ואז מתמקדים בהיבטים היציבים של החברה, שהם קבועים, עובדתים יותר (במידה מסוימת יש קשר בין פוזיטיבים לסטרוקטאליזם). מולם יש את הגישות התהליכיות לא מניחות שלמבנה הזה קיום עצמאי, יציב וסטטי אלא שואלות מהו התהליך שיוצר את המבנה? ההנחה היא בגישות התהליכיות שהמבנה משתנה כל הזמן ושמבנה זה בעצמו הוא תוצאה של פעולה אנושית, של תהליך. ולכן חלק מהסוציולוגים שואלים שאלות שמעוצבות לפי הפרדיגמה שלהם, הסטרוקטיאליסטים מנסים לחשוף את יסודות הדברים, כיצד המבנה החברתי מעצב את גורלו של האדם? ובתהליכיות השאלה הפוכה- כיצד הפעולה האנושית, הפרשנות שאנחנו מפרשים יוצרת את המבנה?


מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר 
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים

No comments:

Post a Comment