ארגונים כמערכות חברתיות ופוליטיות:הגישה החברתית

ארגונים כמערכות חברתיות ופוליטיות:הגישה החברתית:

לצד הדיון במבנה הפורמאלי אנחנו צריכים להבין גם את מערכת היחסים הבלתי פורמאלית.

שמה דגש על ההיבטים הבלתי פורמאליים, המבנה הבלתי פורמאלי שנוצר בתוך המבנה הפורמאלי.

הגישה הראשונה וההתייחסות כאן היא לארגון, סטרוקטורה, חלוקת העבודה הרשמית,ף לג'ובים, למשרות ולא לאנשים שממלאים את המשרות, לחוקים לכללים, להיבטים הנוקשים של הארגון, לצד הגישה הרציונאלית הזו צמחו כל מיני ביקורות. למשל גישה חברתית, פוליטית, טבעית, בתוך המערכת הפורמאלית הזאת נוצרים גם יחסים בלתי פורמאליים של יחסים בין קבוצות בתוך הארגון, תופעות של יחסי כוח בתוך הארגון שלא הולכים בדיוק לפי מה שוובר תיאר. זו גישה שמתייחסת למה שקורה בתוך הארגון], הארגון כמערכת סגורה.

1.מקאניק- מקור כוחם של שותפים זוטרים בארגון.

א.בתוך הארגון הפורמאלי תמיד יצמח גם ארגון בלתי פורמאלי ובו יחסי כוח שאינם משתקפים ביחסי הכוח המגולמים בבירוקרטיה. הכוח הבלתי פורמאלי מאוד חשוב כי הוא מאפשר למי שאין לו כוח פורמאלי לנהל מו"מ עם מי שכן יש לו כוח פורמאלי.

ב.ידע ומומחיות הם בסיס לכוח: לאחרים אין. יוצרים כאן יחסי תלות והם בסיס לכוח.

ג.ותק מוביל לידע ומומחיות

ותק-יש אנשים שהן לא עלו בדרגות אבל היו כאן תמיד והם יודעים איך עושים את הדבירם מאחורי הקלעים. לדעת למי לפנות.המון אנשים מפוזרים ומי שותיק יודע למי לפנות וחוסך המון זמן וכסף למי שחדש.גם אם מי שהוא הכי ותיק זו המזכרה, ואם ראש המחלקה חזק אז התלות תהיה במזכירה ולא במנהל החדש כי הרבה מאוד ידע שמור אצל הותיק. וגם מישהו שהוא לאו דווקא בדרגה הכי בחירה מחזיק בידע שרלוונטי למישהו שיש לא עמדה גבוהה יותר.

4.תלות בשותף זוטר ואי יכולת להחליף אותו יעניק לו כוח.

5.קסם אישי מקור לכוח: אם מישהו הוא כריזמטי במיוחד.

6.שליטה בנגישות לאנשים או לדברים{קשור לעיתים אפילו למקום הפיזי}: פעם המזכירות היו יושבות מחוץ לחדר המנכ"ל, אבל תחשבו על המזכירה של נשיא ארה"ב, היאיושבת בחדר שלפני וגם סגן הנשיא שרוצה להיכנס לנשיא צריך לעבור דרך המזכירה.העובדה שהיא שומרת על האינפורמציה שהוא יקבל או לא נותנת לה כבר כוח גדול מאוד בלי קשר לכוחה הפורמאלי.  

כדי להיבן דינאמיקה בארגונים לא מספיקים הצדדים הפורמאליים בארגון אלא גם את היחסים הבלתי פורמאליים שמתנהלים בו.

אצל וובר ובתפיסה הרציונאלית של ארגונים, החל משנות ה-70 נוצרו גישות שאומרות שצריך להתייחס לארגון כחלק מסביבה מסוימת ולא מערכת סגורה.אלא כמערכת פתוחה שהיא חלק מסיבה אחרת: