סוציולוגיה פוליטית:
מדינה, אזרחות ולאומיות:
פוליטיקה מוגדרת כזירה שבה מתקבלות החלטות שנוגעות לסדר העדיפויות בחברה
נכונה. החלטות שנוגעות חלוקת משאבים, לאופן ניהול החברה. הפוליטיקה מתייחסת לתחום
הפעילות האנושית שמתעסקת ביחסי כוח. משאבים, שימוש בהם, חלוקתם ועיסוק בהם.
ההגדרה של סוציולוגיה פוליטית היא יותר רחבה מהשיח הרגיל שלנו על פוליטיקה. בשיח הרגיל שלנו
אנחנו מדבירם על מה שקורה באותה זירה מצומצמת של רשויות ובכנסת, אבל כשחושבים על
פוליטיקה בדיון סוציולוגי אנחנו מדברים על משהו רחב יותר שנוגעות להיררכיה, היבטים
חברתיים, היררכיות, משאבים וחלוקתם.
פוליטיקה במובנה הרחב מתייחסת
לעיצוב החברה ע"י כל הכוחות הפועלים בה. ויכוח על סדר עדיפויות, זכויות האופן שבו החברה מתנהלת.כמעט כל
פעולה שלנו במרחב יש לה משמעות בספירה הפוליטית. למשל בחירה של סוג להתחתן
בקפריסין יכול להיחשב גם כפעולת חתונה מאהבה וקבלת הסדר המקובל ומסורת של חתונה
ומצד שני יכול להיות אקט פליטי נגד המרות של הרבנות. סוג של רצון לשינוי חברתי נגד
המרות של הממסד הדתי.
מתווה:
1.מהי פוליטיקה?
2.השאלות ששואלת הסוציולוגיה הפוליטית:
מי שולט? כיצד מתחלק הכוח?
מה הם המקורות הכוח הפוליטי?
כיצד מאורגנים המוסדות הפוליטיים?
3.יחסי הכוח בין המדינה, החברה האזרחית והשוק?
א.מהי מדינה וכיצד רואות אותה הפרדיגמות השונות?
ב.מה היא אזרחות וכיצד היא מעצבת את הסר החברתי?
ג. מהי לאומיות וכיצד היא מעצבת את עולמינו?
השילוב המשולש הזה הופך להיות הלב של הדיון בסוציולוגיה פוליטית.
נדבר קצת על האופן שבו הפרדיגמות רואות את הפוליטיקה:
פונקציונאליזם: המוסדות הפוליטיים
אחראיים על מטרות. הפונקציה שהמוסד הפוליטי ממלה זה קביעת מטרות. בכל חברה יש
מוסדות פוליטיים. אפילו ועד הבית שאנחנו רבים בו זו צורה פוליטית. כולן מכוונות
להגדרת המטרות של החברה והובלת החברה בדרך להשגת המטרות הללו. התפיסה של הגישה
אומרת שמאבקים פוליטיים משרתים את החברה בזה שהם מביאים לסדר היום את הבעיות
החברתיות המרכזיות, את המצוקות החברתיות, את הצרכים החברתיים המרכזיים וגורמים
לפוליטיקאים להבין איך צריך לנסח את המטרות וכיצד ניתן להשיגן. זאת אומרת שהמאבק
הפוליטי, למרות שהוא קונפליקט, ממלא פונקציה בניסוח מטרות שמילוי צרכיהם של חברי
החברה.
קונפליקט: הפוליטיקה היא זירה
של מאבק בין בעלי אינטרסים. רוב התפיסות הקונפליקט ואליות נאבקות על אינטרסים
שלהן. הפוליטיקה, עברה תהליך שחוסר על עצמו. כלומר כ פעם יש מאבק פוליטי בין
קבוצות אחרות של שליטה, כוח יוקרה כסף וכולי...פעם הפוליטיקה הייתה מעמדית והיום
יש מעבר מפוליטיקה מעמדית לפוליטיקה של זהויות: מעניים ועשירים לשחורים ולבנים, אשכנזים ומזרחים. יש
מלא קבוצות של זהות חברתית שמנסות לעצב מחדש את הסדר החברתי. המלים אחרות מנק' מבט
זו שואלים החוקירם מהן הקבוצות הנאבקות, מהם האינטרסים שלהם, כיצד הם מבטאים אותם
בזירה הפוליטית הרחבה ובכלל ומה הם עושים כדי לקיימן.
הבנייה חברתית: ברגר ולקמן.
הפוליטיקה זה זירה של משא ומתן על המובן מאליו החברתי. המובן מאליו היום הוא למשל
שלא משנה מה המין שלך כאזרח. וזה נראה מובן מאליו כי הוא תוצאה ל מאבק מאוד ממושך
של התנועה לזכויות האזרח ותנועות שמייצגות הומוסקסואלים ולסביות. הם לא היו בני
מעמד אזרחי שווה, זה לקח המון זמן ורק היום אנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו. מטרה
של מאבק על המובן מאליו החברתי ומי יכול להביע את המיניות שלו בפרהסיה ומי יכול
לקבוע לגיטימיות. הגישה הזו עוסקת במובן מאליו. מה שנתפס כמציאות וכנורמאלי שלא
מתווכחים עליו. כמציאות ממוסדת, מה שמקובל.
No comments:
Post a Comment