Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית


מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית:
מציגה חשיבה סוציולוגית על מושגים וחוקים כלכליים.  סוציולוגיה כלכלית היא תחום יחסית חדש שהתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה-18, אך הסוציולוגיה של הכלכלה זה תחום ישן וקיים עוד מראשית הסוציולוגיה-מרקס, דורקהיים, וובר, ספנסר ואחרים-תמיד עסקו בכלכלה.
למה לסוציולוגיה לדרוך בתחום שיפוט לא שלה?
1.כלכלה היא המוסד החברתי שמארגן את הייצור, החלוקה והצריכה של סחורות ושירותים ולכן זה מרכיב מאוד חשוב בכל סדר חברתי. החברה מתארגנת במידה רבה, כפי שלמדנו ממרקס ואסכולת פרנקפורט ואילוז ע"י היבטי הייצור והצריכה.
2. הסוציולוגיה עוסקת במוסד הכלכלי מאז ימיה הראשונים{ מרקס, וובר וכל האחרים}
3.החברה מתארגנת במידה רבה סביב דפוסי הייצור והצריכה, כך שהבנתה של כל חברה מותנית בהבנת הכלכלה שלה.
4.הסוציולוגיה מבקשת להציע אלטרנטיבה להבנת הדינאמיקה הכלכלית יחסית לזו המוצעת ע"י הכלכלה.
האדם שאנו רואים זה אדם חברתי ובעוד הכלכלים מסתכלים על הומו אקונומיקות, הסוציולוגים לא מסתכלים כמו בכלכלה כאל האדם כאינדיבידואל ותועלת והסוציולוגיה מסתכלת על האדם כחלק ממבנה חברתי, כחלק מחברה. אז הניגוד בין צורת ההסתכלות של הכלכלה לבין צורת ההתבוננות של הסוציולוגים זה כיצד הם מסתכלים על האינדיבידואל. בעוד שהכלכלה מסתכלת על האדם באינדיבידואל, כאדם כלכלי במונחים של מיקסום תועלת, הסוציולוגיה מסתכלת על ההומו אקונומיקות כחלק ממבנה חברתי ממקסם תועלת.
סוציולוגיה כלכלית כביקורת הפרספקטיבה הכלכלנית:
1.הנחת ה"הומו-אקונומיקוס"- אינדיבידואל ממקסם תועלת
לדוגמה: בחירת בני זוג:
הכלכלנים מנסים לתת הסבר רציונאלי למשל הסיבה לכך שאנו בוחרים בן זוג זה מתוך רצון למקסם תועלת. יש לנו מידע מלא על כל האפשרויות שהיו פתוחות בפנינו וכל הדרכים שיכולנו לבחור, והאדם הרציונאלי, אותו הומו-אקונומיקוס יכול חשב מה תהיה התועלת שתופק בכל אחת מהבחירות שהוא יכול היה לעשות והוא תמיד יבחר בדרך שתניב לו את התועלת האינדיבידואלית הגבוהה ביותר.
אבל הסוציולוגים אינפורמציה מלאה אף פעם לא במאת קיימת, ויש לנו התנהגויות שנגזרות מנורמות מקובלות, מערכים, ומייחסים הרבה משקל לאינטראקציות, ניהול רושם ולכן ההסברים להתנהגות האנושית הם יותר מגוונים ומורכבים וכמובן לא נובעים רק מצורך למקסם תועלת. כמובן שלא כל האפשרויות פתוחות בפנינו באופן מלא כמו שהכלכלנים אומר.
וזה בדיוק הביקורת של הסוציולוגים:
אם אנחנו מניחים שאנחנו תמיד עושים דברים רק לטובת התועלת האישית שלנו אז למה למשל אנחנו  משאירים טיפ בסוף הארוחה ולא בתחילתה? כלומר המלצר לא יוכל לדעת אם אנחנו ניתן לו טיפ גבוה או נמוך, ולא יודע אם אנחנו קמצנים או לא, ולמה כלכלן ניאו-קלאסי משאיר טיפ? אז הסוציולוגיה אומרת שאנחנו משאירים טיפ כי אנחנו חלק ממערכת חברתית, הרושם שאנו משאירים ולא רק מקסום תועלת אלא גם עמידה בחוזה חברתי
2.הנחת החברה כשוק:
הדימוי הכלכלי של החברה היא שמדובר בשוק שיש בו כל הזמן אינטראקציות חברתיות וסחר חליפין והמטרה היא למקסם את התועלת ואת הרווח.
הסוציולוגיה אומרת האנשים לא תמיד ממקסמים תועלת במובן של המוצר הזול ביותר והטוב ביותר, אלא ילכו לאותו מוכר מבלי לבדוק מוכרים אחרים טובים יותר, כי יש גם יחסים חברתיים שחשוב לשמר בגלל מסורת ורגשות שנכנסים לתמונה אפילו שכמסתכלים על שוק ספציפי או את החברה. אי אפשר לצמצם את הכל למונחים של יחסי חליפין כי יש עוד דברים שיש לקחת בחשבון באינטראקציות חליפין. במילים אחרות, לא בכל מצב אנחנו בודקים מיקסום תועלת, ורווח יש עוד דבירם שנלקחים בחשבון.
ביקורת הכלכלה הניאו ליברלית:
1.ביקורת הנחת השוק החופשי
2.ביקורת הדיון בשוק העבודה
3.טענת המשוקעות Embeddedness
בבסיס הסוציולוגיה הכלכלית יש מושג שהתפתח ע"י כלכלן קרל פולני, מהזרם הכלכלי המוסדי, והוא פיתח את המושג : "אמבדנס" הכלכלה אינה מעוגנת רק במוסדות כלכליים של צבירת הון, ייצור וצריכה אלא בשורה ארוכה של מוסדות חברתיים שמעצבים אותה. אפילו מחירים. במילים אחרות הטענה של פולני, שהפכה ללב הסוציולוגיה הכלכלית, היא שמוסדות כלכליים פרקלסלנס לא מעוגנים רק בהקשרים כלכליים כמו ייצור צריכה וצבירת הון למשל, אלא תמיד משוקעים בתוך מוסדות ותהליכים חברתיים.
יש חוקי כלכלה שאי אפשר להפר אותם, הם חוקי ברזל חזקים מאוד והם מנותקים מתהליכים חברתיים אחרים. קרל פולני, ובעקבותיו רבים אחרים, אומרים בעצם כל התהליכים הכלכליים ועצם ההבחנה בין הליך כלכלי ולא כלכלי היא תהליך שהוא תוצר של הבנייה חברתית של המציאות. העובדה שאנחנו חושבים שיש הפרדה היא כשלעצמה תוצאה של תהליך הבנייה חברתי שאומרים זה יהיה תחום העיסוק של דיסציפלינה אחת וזה של אחרת. והשאלה היא מתי מתרחשות ההפרדות הללו ומתי אנחנו חושבים על משהו כתחום נפרד שיש ביינו לבין תחום אחר גבול של ממש.

לסיכום, הסוציולוגיה הכלכלית לא מתווכחת עם הכלכלה בכלל אלא עם הפרדיגמה הדומיננטית בכלכלה שהיא כיום הכלכלה הניאו-קלאסית, אותה כלכלה שמתמקדת בהומו-אקונומיקוס ומגדירה את התועלת של האדם במונחים פרוידיאניים. והתועלת מוגדרת כהגברת ההנאה וצמצום הסבל והתועלתנים מניחים שכל אדם באשר הוא שואף להגדרת ההנאה לשו וצמצום הסבל שלו, שוב במונחים אינדיבידואליסטים. ואבות המייסדים של הכלכלה כמו סמית וריקרדו הגדירו תועלת במונחים צרים של העבודה המושקעת במוצר והעבודה יוצרת תועלת והיא גורמת לערכו של המוצר הסופי.
ההנחה היא שהכלכלה עוסקת בכלכלת שוק, בכלכלה של חליפין. ומה מאפיין את השוק הטהור? נתפס בכלכלה שכמתאפיין בחליפין וקבלת החלטות למקסום תועלת בתנאים של אינטראקציה מלאה. המודל הבסיסי שהכלכלנים הקלאסיים והניאו קלאסית לוקחים כמובן מאליו זה כשאני הולכת לשוק למשל לקנות עגבניות, וכשאני רואה אותם ונוגעת בהן ומריחה אותן אני מקבלת אינפורמציה על האיכות שלהן, המחיר של העגבנויות מוצג על כל דוכן ואני יודעת כמה תעלה לי כל עגבנייה ועל התוצרת שלה וזה התנאים של אינפורמציה מלאה ואז אני עושה החלטה כמה שווה לי לשם עבור עגבנייה מסוימת. כמעט שום עיסקה לא נעשית בתנאים של ממידע מלא. והכלכלנים מגדירים את היעדר המידע הזה, ככשלי שוק. יכול להיות כשל שוק איפה שחסר לנו מידע, אם אנו פועלים לפי ההנחה של מקסום תועלת והתוצאות היו לא טובות, אנחנו מניחים שהיה כשל שוק. למשל אם השוק עובד כמו שצריך בעלי הון ישלמו למנהל שלהם בדיוק מה שצריך לשלם לו, וההנחה שלנו שבעלי ההון יודעים לקבל את הניהול הכי טוב במחיר הכי זול, אבל פתאום נוצר מצב שמנהלים שנבחרו לא במאת שווים מיליונים. או שסתם לא ידעו לצפות מה יקרה בשוק ואיך להתנהל עשו חרא עבודה. זה מוגדר ככשל שוק. ההנחה של אדם סמית אמרה בעצם השוק מתנהל ביד נעלמה, שמנהלת אותו, השוק מנהל את עצמו בצורה האופטימאלית ביותר ואם המדינה לא תתנהל בשוק, ולא תהיה התערבות מלמעלה וניתן לכל אחד למקסם את התועלת שלו בסופו של דבר זה ימקסם את התועלת הכללית. אדם סמית' לא התעניין בכלכלה אלא במוסר, הרעיון הזה של היד הנעלמה של השוק אומרת שאם כל אחד ממקסם את התועלת של עצמו ומודיע שהוא יגביר את התועלת ויקבל את המקסימום וישלם את המינימום התהליך הזה יביא למקסום התועלת של הכלל. זה יעבוד לטובת החברה. מה הכלכלנים אומרים לנו שלמרות שזה תחום שבו היינו צריכים למקסימום ההתנהגות הרציונאלית מה קורה? איך מסבירים את זה שהכל מתמוטט ואין קשר בין השכר שהם שילמו לבים הביצועים שהם קיבלו זה כשל שוק.
לא כולם פועלים באותו שוק ולא כולם יכולים לפעול לפי אותם כלכלים. לא לכולנו יש אותה אינפורמציה יש כאלה שיש להם יותר ויש כאלה שיש להם פחות. לפעמים צריך קשרים וכאלה. אנשים מקבלים החלטות מתוך הרשתות החברתיות שלהם ולכן צריך להבין את היחיד בתור פועל בתוך רשת חברתית.
בניגוד לטענת השוק החופשי הם אומרים השוק אינו חופשי, אנישם לא יכולים לקבל איזה החלטה שהם רוצים. החלטות שאנו עושים מוגבלות  ע"י מה שהנתפס כנורמטיבי.
---להמשיך מכאן----
בעולם של שוק חופשי אם אני מחפשת עבודה אני שולחת ת קורות החיים לי למעסיק פוטנציאלי , הוא קור אותם, לוקח את האדם עם הניסיון הכי רלוונטי, הידע הכי טוב, עם הציונים הכי גבוהים ובסוף נותן את העבודה לאדם המתאים ביותר.
אבל אם אנחנו תופסים שבתנאים של שוק ההזדמנויות והמידע אינו שווה אף פעם ול תמיד נגיד אז אנחנו נשתמש בקשרים שלנו. למשל אם אבא שלי מאוד מקושר הסיכוי שלי לקבל את העבודה הו יותר גדול משל מישהו אחר שאולי הוא מתאים אבל אבא שלו לא מקושר. ההון בחרתי, הקשרים החברתיים שלנו הופכים למייצרים אי שוויון בהזדמנויות שלנו לקבל עבוד.ה יש עבודות שבכלל לא מפורסמות בעיתון וניתן להגיע אליהם רק בעזרת קשרים ומי שיותר מקושר יקבל הזדמנויות הרב יותר טובות מאחרים. אם אנחנו מתארים את החברה כרשת, אז  הרשת אינה סימטרית. יש אנשים שמקושרים יותר ויש שפחות. אם מנסים למפות את החברה מבחינת מערכת הקשרים אנחנו נראה שאנשים שנמצאים במרכז החברתי, וגם גיאוגרפי, הם אנשים שהסיכוי שיהיו להם יותר קשרים הוא יותר גדול והסיכוי שהם יהיו מקושרים עם אנשים כאלה הוא יותר גדול. ההימצאות במרכז וההימצאות במרכז של רשת, הכישוריות של אדם לכמה שיותר אנשים היא כשלעצמה משאב חברתי שמאתגר את הטענה שבשוק יש לנו מצב של מידע חופשי ושל שוויון בין נגישות למידע והיכולת להשתמש בו. הסוציולוגיה הכלכלית מערערת על התפיסה הזאת של השוק או החברה החופשיים. לא כולנו פועלים באותו השוק ולא כולנו חשופים לאותה אינפורמציה.  הקשרים החברתיים והמיקום החברתי הופכים בעצמם לסוג של הון. לשוק יש הרבה משמעויות חברתיות אחרות.
אותם מושגים שיש לנו על איך השוק עובד ואיך חוקי השוק עובדים אנו מקבלים אותם כמובנים מאליהם. כדי להבטיח צמיחה כלכלית אנו צריכים לוותר ולצמצם דברם כמו איכות הריהוט, השכר וכולי כדי למקסם תועלת וצמיחה כלכלית אבל לא שואלים שאלות על המהות של צמיחה כלכלית. הסוציולוגיה הכלכלית לוקחת את המושגים של כסף, הון ושוק ושואלת שאלות של ניתוח, מהן הנחות היסוד העמוקות שבתוכן המושגים נוצריים, נפתח את הקופסה השחורה שקשורה במושגים הללו ננתח אותה, נשאל את אותן שאלות ממבט קונפליקטואלי, מי מרוויח מאיך המושגים הללו נוצרים, ומי מרווי ח מהפריזמה שדרכה אנו תופסים את המציאות והאם ניתן להציע אלטרנטיבה לתפיסה שדרכה אנו רואים את המציאות.





Posted by at
Labels: ,

No comments:

Post a Comment

Subscribe to: Post Comments (Atom)