סיכומים בהיסטוריה: מוסוליני והפשיזם האיטלקי
·
הכרזה על הדיקטטורה הפאשיסטית: ה-2 בינואר 1925.
האופוזיציה לפאשיזם:
·
מההכרזה, כל האופוזיציה נשלחה לכלא. רבים ברחו מאיטליה לגלות פוליטית
(בשוויץ, אבל בעיקר בצרפת). הוקמו כל מיני ארגוני אופוזיציה מחוץ לאיטליה.
·
הקומניסטים היו האופוזיציה היחידה. במלחה"ע ה2 התאגדו קבוצות
פרטיזניות.
המהות של המדינה
הפאשיסטית
·
טוטאליטאריות: מוסוליני קבע
שהמדינה מעל הכל. המדינה חודרת פוליטית לכל מקום. חינוך, תנועות נוער, מקצועות.
·
יכולת הביצוע של הרעיון הטוטליטארי נמוכות יחסית: על אף הניסיונות האדירים, יכולת הביצוע נשארה
מוגבלת (וכאן יש הבדל מהותי בין גרמניה ורוסיה הטוטאליטאריות).
·
המוקדים המשפיעים שהקשו על הפאשיזם:
-
המלך: המלך העלה את הפאשיזם
לשלטון. למה הפאשיסטים השאירו את המלך בשלטון? היה להם לגיטימיות פוליטית עצומה.
המלך היה כח פוליטי חשוב מאוד והוא אכן נתן גושפנקא לפאשיזם עד אמצע מלחמת העולם
ה2.
-
הצבא האיטלקי: צבא ענק, שתמך מאוד
בפאשיזם. התנועה הפאשיסטית במקורה ראתה עצמה כקשורים וכחלק בלתי נפרד מהצבא. תמכו,
ציידו, ונתנו כספים לצבא. אבל בפועל, הצבא היה נאמן באופן ישיר למלך. המלך יכל
לפני הפלישה ובכל שלב להפעיל את הצבא נגד הפאשיסטים, אך הוא לא רצה בכך =>
כנראה היה לו נח.
-
הכנסייה – ההסכמים הלטריינים (1929): מוסוליני, לאחר שעלה לשלטון, חיפש דרכים להתקרב לוותיקן כדי לפתור את
סוגיית רומא. מוסוליני והכנסייה בסוף חתמו על שלושה הסכמים שמהווים את הבסיס להסכם
השלום בין הכנסייה לפאשיסטים:
א.
הותיקן: הכרה בפאשיסטים כשליטים, הכרה באיטליה כמדינה לגיטימית, תוך
ויתור על שטחי הכנסיה הקלאסים, הפאשיזם הוא דת פוליטית-אזרחית (הוא כולל את כל
תחומי החיים).
ב.
הפאשיסטים: הסכימו שהדת הרשמית של איטליה תהיה קתולית. האפיפיור האפיפיור
לא אימץ את הפאשיזם בעצמו, הוא עשה מהלך פוליטי שבזכותו הוא השיג נכסים שהפסיד ב-1870
באיחוד איטליה. הוא קיבל המון כסף שמפרנס את הכנסייה. הוא נותן לגיטימציה לפאשיזם
והכנסת הדת למקומות שאפשר ומקבל כסף. הכרה בריבונות הותיקן.
·
הקשיים לא מרתיעים את מוסולוני. הוא מנסה לחתור לאידיאל הפאשיסטי:
חלוקת החברה
לקורפורציות ולא למעמדות (כמו מרקס)
·
החלוקה לקורפורציות היא אנכית.
·
דוגמא: הקורפורציה החקלאית.
·
כדי שהדברים יעבדו, צריך שבעל הקרקעות יחשוב כמו האיכר, שבעל המפעל
יעבור כמו הפועל.
·
1927 חוקת העבודה של איטליה
(נכתבה ע"י רוקו): שריון שני עקרונות
לחוק.
א.
איסור על הפרת תהליך הייצור: הפאשיסטים רצו שאיטליה תהיה מדינה ייצרנית מוצלחת. => איסור
שביתות, ומולם, איסור סגירת מפעלים ע"י הבעלים של המפעל.
ב.
בוררות חובה:
-
איך פותרים את הבעיות? בוררות חובה: בתי דין לעבודה המגינים על
אינטרס המדינה פוסקים בסכסוכים וחייבים לקבל את הפתרון.
-
בפועל, המדינה בררה לרב לבעלי העסקים והפאשיסטים זכו לתמיכה פוליטית.
·
האצה בייצור ובכלכלה.
דה-פקטו: שמירה על הקפיטליזם עם פיקוח מדיני אדיר. תהליך הייצור מואץ. האליטות תומכות בשלטון.
·
המשבר הכלכלי הגדול (1929): המדינה מתערבת בכלכלה => המכון
לשיקום התעשייה (IRI): המכון סיפק לתעשיות הגדולות עזרה (ולא לעסקים
הקטנים). עבודות יזומות.
·
1928 ביטול ההצבעה הטריטוריאלית
ומבצעים את ההצבעה דרך הקורפורציות.
העקרונות הפאשיסטים -
המשך
·
התגמול בתוך החברה הפך להיות לא כלכלי או מקצועי. המעמד הפך להיות
ע"פ רמת הזהות שלך עם המדינה.
הדבר הביא לרמות הזדהות אדירות עם המדינה. בכל גיל יש מיליציה פאשיסטית לאותו גיל.
לאומיות אדירה!
·
מלבד האישה – הנשים באיטליה הפאשיסטית הועמדו בשולי החברה: עודדו
להוליד ילדים ליצור חיילים ולטפל במשק הבית.
דרום איטליה
·
בדרום איטליה מי שתמך במוסוליני היה המלוכנים. כל עוד המלך הסתדר עם
מוסולוני היה לו תמיכה.
·
למאפיה היו בעיות רבות עם הפאשיזם (וגם למוסוליני היו קצת בעיות עם
המאפיה).
פיתוח כלכלי:
·
התקופת מוסוליני ההפתחות הייתה אדירה: תיעוש אדיר.
·
המפלגה הפאשיסטית החלה מתפתחת בקהילות של המהגרים האיטלקים בכל העולם:
גם תעמולתית, גם לקשרים מסחריים, גם ל
האימפריאליות
האיטלקית הפאשיסטית:
·
הגדלת הצבא גרמה למוסוליני להתחיל להתבונן החוצה ולחשוב איך להקים שוב
את האימפריה (ברוח האימפריה הרומית).
·
בשנים הראשונות שימוש מועט יחסית בצבא (רק אלבניה, לוב, פיומה עם
דנונציו).
·
סאגת אתיופיה:
-
ב-1895 נכנסו לאתיופיה והיו בעיות. היה רצון "להחיות מחדש"
את הלאומיות האיטלקית.
-
ב-1935 האיטלקים נכנסו לאתיופיה ועשו שם פשעים נוראיים. בתקופת
מוסוליני כבשו שוב את אתיופיה ומוסוליני העניק אותה למלך.
·
מוסוליני מכריז על הקמת האימפריה הרומית מחדש! (שימוש במיתוס)
-
1933 הפצצה ראשונה (בעולם) על
עיר: ברצלונה, יותר מאוחר בגרניקה.
-
המשמעות: מלחמה אמיתית ראשונה נגד הקומוניזם.
·
התקרבות לגרמניה:
-
בהתחלה, הפאשיסטים האיטלקים תמכו באוסטריה בגלל המלך, ולא כ"כ
חיבבו את גרמניה הנאצית.
-
החרם של חבר הלאומים על איטליה מסייע בהתקרבות לגרמניה: ספרד, ועוד גורמים, גרמו לאיטלקים להתקרב
לגרמניה (למרות שלא כ"כ רצו). בין הגורמים הוטל חרם לא אפקטיבי ב-1935 על
איטליה מצד חבר העמים בגלל מה שעשו באתיופיה, זה גרם להם להתרחק מהמערב (ולהתקרב
לנאצים).
-
הגורם המשפיע ביותר => העוצמה האדירה של גרמניה אותה מוסוליני
הבין.
-
1938 הצטרפות לנאצים במלחמת
העולם ה-2. הקמת ציר רומא-ברלין.
-
היטלר למד הרבה מאוד
ממוסוליני.
-
צ'רצ'יל והבריטים הסתכלו באופן טוב בהתחלה על הפאשיסטים.
-
1939: ברית הפלדה
·
בהתחלה היה אחלא יחסית: היהודים הצטרפו לפאשיזם. היה ירח דבש בניהם.
היו גם מיעוט יהודי שמאלני שהתנגד לפאשיזם.
·
הציונות ניסתה להתקרב לפאשיזם: ארלזרוב, וויצמן וכו' ניסו להתקרב
לפאשיזם ורצו להשיג את תמיכתם.
·
ב-38: יהודי איטליה הוצאו מהחברה האיטלקית => לא יכלו לעבוד
במקצועות החופשיים, ללמוד באקדמיה, לא יכלו להיות חברים במפלגה הפאשיסטית וכו'.
איפשרו למי שהשתתף במלחה"ע ה1 להגר.
·
היה אמנם שונה מאוד ממה שקרה בגרמניה.
·
היו רישומים של כל היהודים בעזרת הנתונים שאספו הפאשיסטים. נתונים אלו
שימשו את הגרמנים להשמדת היהודים בשואת איטליה.
מלחמת העולם השנייה
·
האיטלקים נכנסו למלחמת העולם השנייה ולא הצליחו בכלל.
·
איטליה נכבשה ע"י כוחות הברית (בהתחלה סיציליה, בשת"פ
המאפיה).
·
מלך איטליה, קיים הסכם סודי עם בעלות הברית.
·
אסטרטגית היה מאוד חשוב לגרמניה שאיטליה תהיה בצד שלהם (כי זה קיצר
טווחי טיסה וכו').
·
גרמניה החליטה לפלוש ולכבוש את איטליה.
·
מוסוליני הועף מהשלטון חודשיים קודם ושמו אותו בחור שאף אחד לא יוכל
להגיע אליו. הגרמנים הצילו את מוסוליני במבצע קומנדו והביאו אותו לברלין.
·
יותר מאוחר החזירו אותו לשלוט על צפון איטליה.
·
רפובליקת סאלו: רפובליקה בראשות
מוסוליני שהייתה מדינת חסות של גרמניה הנאצית. (נובמבר 43 עד אפריל 45). הרפובליקה
הייתה אנטי-מלוכנית ושלטה רק בצפון.
·
43-45: אז התקיימה תורת
הגזע באיטליה => השואה האיטלקית.
·
1945 הגרמנים נסוגו
מאיטליה. מוסוליני ניסה לברוח אבל תפסו אותו ותלו אותו עם פילגשו.
No comments:
Post a Comment