Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות

תרבות התייחסויות שונות לתרבות. דוג' פונק' ההנחה שהתרבות היא משותפת לכל בני החברה. גבולות התרבות והחברה הם חופפים. במבונים מסויימים אצל מרקס יש הנחה על תרבות משותפת אבל לא הכי היא משופתפת אלא כי החזקים יכולים לכפות את התרבות על החלשים. ראינו גם שבתוך אותה חברה עצמה אפשר לראות ריבוי תרבויות -
אפשר לדבר על תת תרבויות וההכרה בזה שבחברות בעיקר חברות בנות שמנינו הן כאלה עם ריבוי תרבויות בתוך מערכת חברתי אחד, ההכרה במרכזיות התופעה של ריבוי זהויות ומערכות ערכים בתוך חברה אחת הופכת מאד חשובה.
......
·         תרבות כמקור של לכידות חברתית
·         הנחה על קיומה של תרבות של החברה כולה (קונצנזוס), אבל גם על אפשרות קיומן של תת תרבויות.
מגדירה עבורינו תרבות שנתפסת כמקור של לכידות חברתית. ההנחה היא (פרסונס) תרבות היא אחד המוסדות שעונים על הצורך החברתי באינטגרציה. המושג של "מדורת השבט" – (ערוץ 2 איים לפגוע במדורת השבט שהיתה עד אז ערוץ 1 שכולם דיברו על אותם דברים ואותן חוויות, מכנה משותף רחב. אנשים שונים יראו דברים שונים ולא תהיה מדורת שבט – ביטוי שלקוח מאנתרופולוגיה שמתארת מצב בו אנשי השבט יושבים סביב מדורה והיא מוקד הלכידות שלהם). הכמיהה שלנו למדורת שבט מבטאת סוג של חשיבה שבגדול משתקפת בגישה הפונקציונליסטית (לפי דירקהיים יש חשש תמידי מהתפרקות של חברה מאז ראשית המודרניזציה. אם לא יהיה משהו שכולנו נחווה יחד אז החברה תתפרק. זה רעיון מדאיג). הדבר החשוב בתרבות שהיא דרך חשיבה שמחלחלת אלינו בצורה מאד עמוקה וקשה לנו להשתחרר מהנחות יסוד תרבותיות, מוטמעות עמוק מאד בנו במסגרות החשיבה והקלאסיפיקציות שלנו, האופן בו אנו צופסים ומחלקים את המציאות ואנחנו לא תמיד מודעים לאופן בו זה משפיע על החשיבה שלנו.
הגישה הפונקציונליסטית מייחסת חשיבות רבה לתרבות, תרבות נתפסת כהוויה שיוצרת תודעה, אנשים נתפסים כפועלים מתוך מערכת הערכים והנורמות שמנחים אותם כיצד לפעול. לכן קיומה של מערכת ערכים ונורמטיבית והשמירה עליה חשובות מאד. גם כשדיברנו על סטייה מההביט   הפונק' דבברנו על הנסיון לחדד מחדש את הגבולות, סימון גבולללות הנורמלי. עם השנים גם הגישה הפונק' התחילה לדבר על קיומן של תת תרבויות, יש כמה גישות חלק שרואות את קיומן כדבר שמסכן את קיומה של התרבות הדומיננטית, ... גם כשיש תת תרבויות אפשר לפור ולמצוא שכבה של ערכים משותפים שעדיין מחברים את האזרחי שלכל אחד תת התרבות שלו ה עדיין מחבר אותם לאיזושהי תרבות משותפת. בד"כ סבב משברים חמורים הדבר הזה עולה בצורה מאד בולטת דוג' 11 בספטמבר. לפניו היתה דאגה מהתגבשות סביב תרבויות שונות, רב תרבותיות שהמדינה מכירה בכך שצריכות להיות רב תרבותיות היה חשש שריבוי התרבויות לא יאפשר שום דבר משותף וסביב 11 בספטמבר היה נסיון להנדס דבר משותף, ערכים של קפיטליזם וצרכנות כביטוי של נאמנות לאומית התגלה כערך משותף לרבים מהאמריקאים והתגלתה אמונה חזקה מאד בדמורקטיה. ההתייחסות לתת תרבויות בגישה הפוק' – היו חוקרים שראו בכך דיס פונקציה משהוהשהולך נגד החברה וחלק ראו בכך הזדמנות לשינוי תרבותי איטי.


גישה קונפליקטואלית
·         מרקס: התרבות כחלק מבניין העל האידיאולוגי יוצרת תודעה כוזבת והצדקה להמשך שליטת בעלי אמצעי הייצור
·         אסכולת פרנקפורט: אנשים שנכללים בה הם אנשים כמו מרקוזה אדורנו הורקהיימר וולטר בנג'מין מסופח גם אליה, אינטלקטואלים, יהודים ברובם, היו חוקרי תרבות וצורות שונות שלה. בשנים בין מלחמות העולם דנו בשאלות של תרבות. באו מגישות מרקסיסטיות אבל  ... הם היו קבוצה של ניאו מרקסיסטים כבר בשנות ה30 הם אמרו שמכירים בתרבות כחלק מבניין העל האידיאולוגי אך גם אותה ש לחקור. צריך להבין איך היא פועלת כדי להבין את פוטנציאל השינוי שגלום בה, כיצד היא תורמת לשעתוק. בחנו את התשתית של בניין העל האידיאולוגי, עברו מדיון בחברה יצרנית לחברה צרכנית (מניתוח שעות העבודה לניתוח שנות הפנאי).  
·         עוברים מחברה יצרנית לתרבות צרכנית – אם קוראים את מרקס ומתייחסים על תהליך הייצור כמרכזי שמעצב ומארגן את החברה ומקומו של האדם בתהליך הייצור כקובע את מקומו וסיכויי חייב, אסכולת פרנקפורט מפנים את תהליך הצריכה כמרכזי ודומיננטי בעיצוב זהותם של בני אדם – אנחנו מה שאנחנו לובשים, המותגים, המכונית, ההשכלה שאנחנו צורכים איזה סוג תעודה יש לנו וכמה היינו מוכנים לשלם עליה, השירותים שאנחנו צורכים, אנחנו נשפטים לפי מה ואיפה אנחנו אוכלים, דפוסי הצריכה שלנו הופכים להיות חלק מאד מהותי לא רק מתפיסתו של גופמן, מניהול הרושם שלנו אלא חלק מאד משמעותי מבניית הזהות שלנו, מהשאלה מי אנחנו. לא רק כיצד אנו מציגים עצמינו בפני אחרים אלא איך אנחנו מגדירים את עצמינו כלפי עצמינו.
התפיסה של אנשי האסכולה ניתחה דפוסים של צריכה תרבותית – מוזיקה, אוכל, טעם תרבותי, זירה של ניתוח דפוסי צרכנות ונסיןו להבין דפוסים אלה וכיצד אנשים מבטאים את הזהות דרך צרכנות ומייצרים את הזהות שלהם דרך צרכנות הפך לחלק מאד מרכזי בניתוח הניאו מרקסיסטי של תרבות.
·         מעבר מחקר התשתית לחקר בנין העל
·         מעבר משעות העבודה לשעות הפנאי
הסלבריטי – העלאה על נס של דמות חד פעמית ולמעשה מסונטזת על ידי יועצים.              הם מדברים בשלבים מאד מוקדמים הניתוח דיבר על גיבורי תרבות. בשנים האחרונות יש יותר שימוש בניתוחים מסוג זה כדי לנתח את המושג של סלבריטי איך הוא מיוצר ומשווק, והדיון בזהותו הייחודית. מגוון רחב של תכונות שגורמות לנו לרצות להיות בנאדם הזה.  יש היום המון ניתוחים של האופן בו נוצרים סלבים, האופן בו התרבות הפופולרית בת זמננו מייצרת את אותן דמויות. הייצור של המיוחדות לרגע (15 שניות של תהילה, אנדי וורהול). גיבור התרבות מבטא ערכים אוניברסליים, דמות חד פעמים שמיוצרת ומאורגנת ע"י אנשים שמבינים תרבות ויודעים כיצד לייצר אותה "נכון". אחד האנשים שנאלצים להבין תרבות אולי בצורה הכי עמוקה הם אנשים שמנסים חשווק תרבות. מבינים איך קורים תהליכים תרבותיים על מנת לשווק לנו דברים, לפגוע נכון. אם נחםש הקשר שבאמצעותו אפשר להבין את אווה אילוז על האוטופיה הרומנטית, המקורות של העבודה הם באסכולת פרנקפורט, הסתכלות על תופעה כמו רומנטיקה, האופן בו מיוצגת האילוזיה הרומנטית (מדוע שמפניה היא משקה רומנטי, או ארוחת ערב במסעדה או ורדים או תכשיטים). מדברת על האופן בו הרומנטיקה, האהבה הרומנטית מיוצרת והרעיון שמגיע מהאסכולה הוא "חרושת התרבות" העובדה שהתרבות שאנחנו תופסים אותה כמתפתחת באופן טבעי, כאילו יש אלמנט פלורליסטי אם אנחנו מוקסמים מבגד מסוים, מספרים לעצמינו שהדבר מושך אותנו ויפה בעינינו – אופנות הן דבר חולף. תרבות היא מיוצרת, צריך לשאול מי מייצר את התרבות, מי קובע מה יראה לנו תרבותי או אופנתי או פחות. מה יראה רומנטי או מה פחות. נדמה לנו שההתנסות הרומנטית היא התנסות חד פעמית, המחוות נוגעות ללב והכל מקסים וקסום, נדמה לנו שזה כ"כ ייחודי ומעודן וקורה רק לנו אבל אנחנו שוכחים שהתפיסה שלנו של מהו רומנטי היא תפיסה שאנחנו מואכלים בה בכפית עוד מילדות (סיפורים על הנסיך), איזה צבע או טעם או צלילים יש לרומנטיקה ושוכחים שהכל בעצם מסונטז למי היו אינטרסים, איזה תעשיית יהלומים החליטה להציג את היהלומים כחבריה הטובים ביותר של האישה, כמה היא שילמה לבמאים של הסרט של מרלין מונרו שבנה את האפקט הרומנטי, ביוטי אולטימטיבי לרומנטיקה. השאלה שאנשי האסכולה מעלים היא השאלה ששל התרבות מיוצרת (לא נוצרת) מיהם השחקנים החברתיים, הקבוצות שמייצרות את התברבות מפיצות אותה, הופכות אמונות ונורמות שלפעמים נתפסות כמשהו מובן מאליו ואין דרך אחרת לחשוב. תמיד יש לשאול מי יצר את המשחק, הוביל את המהלך.
·         בורדייה ושאלת ההון התרבותי. – האופן בו תרבות או צריכתה מייצרת הבחנות חברתיותף היררכיות חברתיות.
ארגז כלים תרבותי – אן סווידלר סוציולגית אמריקאית חשובה. מנסה להתייחס לשאלה של שונות תרבותית. מנסה להרחיק את עצמה מהתפיסה של התרבות כמשהו מונוליטי שיש תרבות אחת הקובעת לנו איך להתנהג בין אם נכפית עלינ ו מלמעלה ובין אם יש הסכמה וקונצנזוס עליה. היא רואה תרבות כמאגר, כרפרטואר של חומרים נרטיבים אסטרטגיות פעולה שמאפשרת לבני התרבות חופש מסוים. לכל אחד יש מגוון צורות התנהגות אפשרויות, מרחב של דפוסי פעולה אפשריים, זה משאיר לנו רמה מסוימת של חופש פעולה למרות שיש אופנה וכולנו מופצצים במסרים אופנתיים בכל זאת אנחנו לא בדיוק לובשים אותם בגדים. יש מרחב שאנחנו יכולים להשען עליו כשאנחנו בוחרים את עיצוב הזהות שלנו.
·         התרבות היא מאגר של חומרים, נרטיבים ואסטרטגיות פעולה המאפשר לשותפים חופש בחירה המוגבל למלאי ולהקשר החברתי.
·         התרבות משפיעה על פעולה על ידי עיצוב "ארגז כלים" של הרגלים מיומנויות וסגנונות שמתוכו בני אדם מבנים "אסטרטגיות פעולה" (שיטות עקביות להסדרת הפעולה לאורך זמן) – אנחנו עקביים באופן יחסי בבחירת אסטרטגית פעולה מתוך מגוון מוגבל.
·         אסטרטגית פעולה – אסטרטגיות פעולה הן הרגלים מצבי רוח התרגשויות

No comments:

Post a Comment