הביקורת הניאו-מוסדית בסוציולוגיה של הארגון

הביקורת הניאו מוסדית

מושפעת מאוד מגישות של הבנייה חברתית של המציאות. נשענת על ברגר ואלקמן ואומרת תראו: וובר אומר שהבירוקרטיה התפשטה מפני שהיא יעילה ולכן ארגונים שרצו להשיג את המטרות שלהם בצורה היעילה ביותר היא אימצו את השיטה הבירוקרטית. אבל,

הם מדברים על הביקורת שאומרת שצריך לדבר על המנגנונים שגרמו לבירוקרטיה להתפשט:

1.איזומורפיזם תחרותי-אינו ניאו מוסדי: וובר אומר שמאמצים את אותו מודל של בירוקרטיה כי הארגונים מתחרים זה בזה ורוצים להצליח ולכן הם מאמצים את הדרך היעילה ביותר. הגישה הזו אומרת שהבירוקרטיה מאומצת לא מפני שהיא טובה יותר או יעילה יותר אלא מפני שהיא נתפסת ככזו. הם דיברו אל איזומורפיזם ואומרים, יש עוד מנגנונים  חברתיים שמסבירים מדוע צורה אירגונית מופצת. ומדוע צורה אירגונית הופכת לצורה מקובלת. הם מדברים על 3

 סוגים נוספים של איזומורפיזם:שהם ניאו מוסדיים: באים כנגד הגישה שארגונים פועלים בהכרח באופן רציונאלי ויעיל:

2.כפייתי: מצב שיש לנו הרבה ארגונים שכפופים לארגון אחד. למשל: כולם צריכים להיות כפופים תחת אותו יועץ משפטי, רואה חשבון, מחלקה למניעת זיהום הסביבה. אם אנחנו מסתכלים על ארגונים הם נראים מאוד דומים כי הם כולם כפופים לתביעות של המדינה ושל הבנקים. כדי להקים ארגון יש דרישות מסוימות והוצאות בנקאיות ודרישות ממשלתיות ולכן כל ארגון שקם כפוף במידה זו או אחרת לבנקים ולמדינה.

3.נורמטיבי: פרופסיונאליות. מי שמקים את הארגון מביא איתו את הידע הקודם שלהם. ואת הידע המקצועי שלהם איתם לארגון. אם חושבים על מהנדסים, אחיות ומקצועות שעובדים בתוך ארגונים כל אחד מהם מביא איתו את הידע המקצועי הנדרש. הטענה היא שבתוך ארגונים עובדים מקצוענים שקיבלו את הכשרתם ביחד והם שייכים לארגונים מקצועיים ולכן כשהם מגיעים לארגונים השונים שהם מפוזרים בהם הפ פועלים אותו דבר, הם מביאים לתוך הארגון את תפיסת העולם הפרופסיונאליים ואז הארגונים פועלים באותה צורה.

4. חיקוי: רציונאליות היא לא אפשרית כי היא מניחה שאנחנו יודעים באמת איך זה עובד. יודעים למצוא את האמצעים הטובים כדי להגיע למטרה הטובה ביותר. אבל בעולם כ"כ גדול כמו שלנו, איך אנחנו יכולים להכליל על הכל. יש כ"כ הרבה ידע ואולי מה שהצליח פעם אחת במקום מסוים לא מצליח תמיד במקומות אחרים. מנהל עסקים כל הזמן מנסה להבין מה עובד. ואיך עובד.אנחנו פועלים באופן רציונאלי, חיים בעולם רציונאליות ורוצים להגיד לעצמנו שאנו עושים את הדבר הרציונאלי ביותר ושיש לנו בהסבר למה בחרנו בצורה מסוימת, ואז אנו עושים חיקוי, לוקחים את הדגם שהצליח. אחנו לא יודעים אם הוא בהכרח במאת מתאםי לנו אבל אנחנו לוקחים אותו כי הוא כבר הצליח.אנחנו קלועים בעולם של עלות ותועלת. הרעיון כאן כאשר חברות מעתיקות מודלים שנתפסים כמוצלחים בחברות אחרות שכבר הצליחו. הטענה של חיקוי שונה מזאת של וובר התחרותית, כי וובר אומר מה שיעיל, ואיזומורפיזם אומרים אנחנו מאמצים מה שנתפס כיעיל שהוגדר באופן חברתי כיעיל. עבר הבנייה חברתית של המציאות כיעיל במקום אחר ולכן גם אצלנו הוא נתפס ככה.