סיכומים: מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית

מדינה אזרחות ולאומיות

פולטיקה מוגדרת כזירה שבה מתקבלות החלטות שנוגעות לסדר העדיפויות בחברה נתונה. נוגעות לחלוקת משאבים, לאופן ניהול החברה. מתייחסת לתחום הפעילות האנושית שעוסקת ביחסי כח. במשאבים, בשימוש במשאבים ובחלוקת המשאבים החברה.

הגדרה של פוליטיקה בסוציולוגיה רחבה הרבה יותר מהגדרה של פוליטיקה מחיי היומיום. בשיח הרגיל אנחנו מתייחסים למה שקורה בזירה הצרה של ממשלה כנסת ורשויות מקומיות. כשאנחנו חושבים על פוליטיקה בדיון הסוציולוגי אנחנו חושבים על מרחב מאד גדול בו נידונות החלטות שנוגעות לחלוקת משאבים, לסדר חברתי, היבטים חברתיים אחרים.

הפוליטיקה במובנה הרחב היא ההתייחסות לעיצוב החברה על ידי התייחסות לכל הכוחות הפועלים בה. כמעט כל מה שאנחנו עושים בספירה הציבורית הוא בעל השלכה פוליטית (להתחתן בקפריסין ולא בישראל מסיבות מחלוקת עם המונופול של הרבנות על נישואים וגירושין בישראל יכול להתפרש כאקט פוליטי – הבעת דעה כלפי הסדר המקובל במדינה וגם טענה שאם הרבה אנשים שאינם מקבלים את מהות הריבונות יבחרו להתחתן במקום אחר הרבנות תשנה דרכיה, אקט פוליטי בשל היותו חלק מנסיון לשינוי. כאשר אנו בוחרים בבית שלנו פנימה לשנות את חלוקת התפקידים המגדרית אנחנו משפיעים על התודעה של החברה כולה, כל מה שנאמר בשיעורים שלנו מהווה חלק מהדיון על איך החברה נראית או צריכה להיראות). מצד שני, כשמדברים בשיח הציבורי הרגיל על פוליטיקה, בתפיסה הצרה של פוליטיקה שעוסקת בעיצוב מוסדות הממשל והחוקים, הפוליטיקה בה מעורבים בעלי הכח הרשמי בחברה. חברות שונות מתאפיינות בבעלי כח אשמי אחרים – יכול להיות מלך או האפיפיור או האצולה. חברות שונות במהלך ההסטוריה ובאיזורים שונים מתאפיינים בקבוצות שונות שמחזיקות בכח הפורמלי.

בעבר הסוציולוגיה הפוליטית התמקדה גם היא בעיקר בשאלה מי שולט.

בשנים האחרונות הסוציולוגיה הפוליטית פחות עוסקת בשאלות האלה גם בגלל חלוקה דיסציפלינרית עם מדע המדינה וגם מההבנה שקבלת ההחלטות והעיצוב של חלוקת המשאבים של סדר העדיפויות נעשה פחות ופחות בתחום הצר של הפוליטקיה הממוסדת, הרשמית ויותר מושפע ממאבקים שנעשים במקומות אחרים (בתקשורת, תנועות חברתיות, בין עובדים ומעסיקים, בזירה הגלובלית, הזירה המשפטית). המאבקים הפוליטים שבאמת מעצבים את חיינו נעשים יותר בזירה הלא פוליטית.

באופן קלאסי הסוציולוגיה הפוליטית שאלה מי שולט, כיצד מתחלק הכח, מהם מקורותיו. בשנים האחרונות יש תנועה בתוך הסוציולוגיה לעיסוק בשאלה שמתמקדת ביחסי הכח בין המדינה, החברה האזרחית והשוק. השילוש של מדינה אזרחות ריבונות של מדינה חברה ושוק הופך להיות הלב של העיסוק של הסוציולוגיה הפוליטית.

האופן בו הפרדיגמות עוסקות בפוליטיקה:

הפונקציה שממלא המוסדות הפוליטים היא קביעת מטרות והנהגה לקראת השגת מטרות אלה. בכל חברה יש מוסדות פוליטים. מכוונות להגדרת מטרות החברה והובלת החברה בדרך להשגת המטרות האלה. התפיסה של הגישה הפונק' אומרת שהמאבקים פוליטים משרתים את החברה בכך שמביאים לסדר היום את הבעיות החברתיות המרכזיות, את המצוקות החברתיות, הצרכים החברתיים המרכזיים. גורמים למנהיגים להבין איך צריך לנסח את המטרות וכיצד להוביל להשגתן. למרות שהמאזן הפוליטי נראה כקונפליקט הוא ממלא פונקציה בכך שמגדיר את המטרות והצרכים החברתיים.

קונפליקטואלית – רואה בפוליטיקה אחת הזירות המרכזיות של המאבק. זירה של מאבק בין קבוצות עם אינטרסים מובחנים. כל קבוצה פועלת לקידום האינטרסים שלה. יש תפיסות שונות של מי הן הקבוצות הנאבקות ועל מה הן נאבקות. יש שאומרים כי המאבק הוא אידיאולוגי אך רוב התפיסות הקונפליקטואלית מציגות מאבק על אינטרסים. ברוב המדינות המתועשות היתה פוליטיקה של עשירים. פולטיקה באופן מסורתי היתה פוליטיקה של מאבקים בין עובדים ומעסיקים. מפלגות העבודה דאגו לאינטרס של העובדים אל מול מעסיקיהים. בשנים האחרונות מדברים על מעבר מפוליטיקה מעמדית לפוליטיקה של זהויות. מתחבר לדיון הקודם בשאלת הזהויות. במקום דיון בעניים ועשירים, מדברים על שחורים ולבנים או אשכנזים ומזרחים.

יש גם פוליטיקה של מאבק של תנועות חברתיות ירוקות, נשים, הומוסקסואלים, כל מיני קבוצות זהות חברתית שמנסות לעצב מחדש את סדר העדיפויות החברתי. מנקודת מבט קונפליקטואלית החוקרים שואלים מי הן הקבוצות הנאבקות, מה האינטרסים, כיצד מקדמים ומבטאים את האינטרסים, כיצד באים לידי ביטוי בזירה הפוליטית הרחבה.

הגישה של ההבניה החברתית של המציאות, ברגר ולאקמן, בוחנת את הפוליטיקה כזירה של משא ומתן על המובן מאליו החברתי. המובן מאליו זז. מה שנראה לנו כמובן מאליו כבר שנים רבות הוא תוצאה של שנים ארוכות של מאבק על המובן מאליו החברתי. מי יכול לתבוע הכרה או לגיטימיות.

· מדינה

· אזרחות

· ריבונות

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה

מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות

מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים