סוציולוגיה כלכלית

סוציולוגיה כלכלית:

מציגה חשיבה סוציולוגית על מושגים וחוקים כלכליים.  סוציולוגיה כלכלית היא תחום יחסית חדש שהתפתח רק במחצית השנייה של המאה ה-18, אך הסוציולוגיה של הכלכלה זה תחום ישן וקיים עוד מראשית הסוציולוגיה-מרקס, דורקהיים, וובר, ספנסר ואחרים-תמיד עסקו בכלכלה.

למה לסוציולוגיה לדרוך בתחום שיפוט לא שלה?

1.כלכלה היא המוסד החברתי שמארגן את הייצור, החלוקה והצריכה של סחורות ושירותים ולכן זה מרכיב מאוד חשוב בכל סדר חברתי. החברה מתארגנת במידה רבה, כפי שלמדנו ממרקס ואסכולת פרנקפורט ואילוז ע"י היבטי הייצור והצריכה.

2. הסוציולוגיה עוסקת במוסד הכלכלי מאז ימיה הראשונים{ מרקס, וובר וכל האחרים}

3.החברה מתארגנת במידה רבה סביב דפוסי הייצור והצריכה, כך שהבנתה של כל חברה מותנית בהבנת הכלכלה שלה.

4.הסוציולוגיה מבקשת להציע אלטרנטיבה להבנת הדינאמיקה הכלכלית יחסית לזו המוצעת ע"י הכלכלה.

האדם שאנו רואים זה אדם חברתי ובעוד הכלכלים מסתכלים על הומו אקונומיקות, הסוציולוגים לא מסתכלים כמו בכלכלה כאל האדם כאינדיבידואל ותועלת והסוציולוגיה מסתכלת על האדם כחלק ממבנה חברתי, כחלק מחברה. אז הניגוד בין צורת ההסתכלות של הכלכלה לבין צורת ההתבוננות של הסוציולוגים זה כיצד הם מסתכלים על האינדיבידואל. בעוד שהכלכלה מסתכלת על האדם באינדיבידואל, כאדם כלכלי במונחים של מיקסום תועלת, הסוציולוגיה מסתכלת על ההומו אקונומיקות כחלק ממבנה חברתי ממקסם תועלת.

סוציולוגיה כלכלית כביקורת הפרספקטיבה הכלכלנית:

1.הנחת ה"הומו-אקונומיקוס"- אינדיבידואל ממקסם תועלת

לדוגמה: בחירת בני זוג:

הכלכלנים מנסים לתת הסבר רציונאלי למשל הסיבה לכך שאנו בוחרים בן זוג זה מתוך רצון למקסם תועלת. יש לנו מידע מלא על כל האפשרויות שהיו פתוחות בפנינו וכל הדרכים שיכולנו לבחור, והאדם הרציונאלי, אותו הומו-אקונומיקוס יכול חשב מה תהיה התועלת שתופק בכל אחת מהבחירות שהוא יכול היה לעשות והוא תמיד יבחר בדרך שתניב לו את התועלת האינדיבידואלית הגבוהה ביותר.

אבל הסוציולוגים אינפורמציה מלאה אף פעם לא במאת קיימת, ויש לנו התנהגויות שנגזרות מנורמות מקובלות, מערכים, ומייחסים הרבה משקל לאינטראקציות, ניהול רושם ולכן ההסברים להתנהגות האנושית הם יותר מגוונים ומורכבים וכמובן לא נובעים רק מצורך למקסם תועלת. כמובן שלא כל האפשרויות פתוחות בפנינו באופן מלא כמו שהכלכלנים אומר.

וזה בדיוק הביקורת של הסוציולוגים:

אם אנחנו מניחים שאנחנו תמיד עושים דברים רק לטובת התועלת האישית שלנו אז למה למשל אנחנו  משאירים טיפ בסוף הארוחה ולא בתחילתה? כלומר המלצר לא יוכל לדעת אם אנחנו ניתן לו טיפ גבוה או נמוך, ולא יודע אם אנחנו קמצנים או לא, ולמה כלכלן ניאו-קלאסי משאיר טיפ? אז הסוציולוגיה אומרת שאנחנו משאירים טיפ כי אנחנו חלק ממערכת חברתית, הרושם שאנו משאירים ולא רק מקסום תועלת אלא גם עמידה בחוזה חברתי

2.הנחת החברה כשוק:

הדימוי הכלכלי של החברה היא שמדובר בשוק שיש בו כל הזמן אינטראקציות חברתיות וסחר חליפין והמטרה היא למקסם את התועלת ואת הרווח.

הסוציולוגיה אומרת האנשים לא תמיד ממקסמים תועלת במובן של המוצר הזול ביותר והטוב ביותר, אלא ילכו לאותו מוכר מבלי לבדוק מוכרים אחרים טובים יותר, כי יש גם יחסים חברתיים שחשוב לשמר בגלל מסורת ורגשות שנכנסים לתמונה אפילו שכמסתכלים על שוק ספציפי או את החברה. אי אפשר לצמצם את הכל למונחים של יחסי חליפין כי יש עוד דברים שיש לקחת בחשבון באינטראקציות חליפין. במילים אחרות, לא בכל מצב אנחנו בודקים מיקסום תועלת, ורווח יש עוד דבירם שנלקחים בחשבון.