Thursday, April 26, 2012

סוציולוגיה: ריבוד חברתי


ריבוד חברתי:
ריבוד חברתי הוא תופעה שהיא יחסית יציבה ואנחנו תמיד מדברים על מושג של שעתוק-העברה בין דורית{מדור לדור} של מיקום במערכת חברתית כאשר ההעברה הזאת נתפסת כלגיטימית. גם היום וגם בעבר קיימת חברה מרובדת.
ריבוד חברתי ע"פ הפונקציונליזם:
הגישה הפונקציונאליסטית מדברת פחות על מנגנוני שעתוק וריבוד חברתי, ויותר על מוביליות. הצד השני של תהליכי הריבוד הוא מוביליות-ניעוד חברתי-המעבר בין הרבדים השונים. היכולת של יחידים לעבור מרובד לרובד. המושגים של ריבוד, שעתוק ומוביליות הם מושגים שאנו תמיד חושבים עליהם ביחד!. באיזה רמה המערכת הזו משעתקת את עצמה מדור לדור ובאיזו מידה תתקיים בה מוביליות-מעב מרובד לרובד.שוויון בהזדמנויות נחשב לחלק מאוד מרכזי וחיוני לקיומה של דמוקרטיה ושל חברה צודקת. שוויון יחד עם חירות ואחווה הם הערכים הבסיסיים שסביבם התארגנה המהפכה הצרפתית.
התפיסה שהתבססה אל מול עליית הקומוניזם הם שואלים את עצמם איזו פונקציה ממלא אי השיוויון החברתי. תפיסת העולם של החוקרים הללו אומרת שהם חיים אבל החברה שאליה אנו שואפים היא חברה מריטוקרטיה:
1.חברה מריטוקרטיה:האנשים המוכשרים ביותר בחברה הם אלה שישלטו בה.
2.יחידים עולים ויורדים בסולמות חברתיים בהתאם לכישוריהם והמאמצים שהם משקיעים. הטיפוס בסולמות ונפילה בחבלים היא תוצאה של הכישורים של היחידים והמאמץ שהיחידים משקיעים. הגישה הזו באמת מקבלת את תמונת העולם של החברה המריטוקרטיה ואומרת שתפקידו של אי השיוויון הוא להציב את האנשים המוכשרים ביותר בתפקידי המפתח.
3.דיוויס ומור:תפיסת העולם של החוקרים הללו אומרת שהחברה אליה אנו שואפים היא חברה מריטוקרטית. שבא אנו שואפים לשים את האנשים המוכשרים ביותר, את האנשים שעברו את ההכשרה הטובה ביותר בתפקידים החשובים ביותר בחברה. כדי להבטיח שהאנשים המוכשרים היותר בשלטון, בתפקידי המפתח, וכדי שההכשרה תעבור אנו צריכים להציע לאנשים הללו תגמולים. לכל חברה יש סדר עדיפויות של תפקידים. בכל חברה יש הגדרה וקונסנזוס פנימי ורחב על התפקידים החשובים ביותר לחברה. כדי שאנשים יבצעו את תפקידם כראוי עליהם להיות מתוגמלים על כך.
כישורים-הכשרה-תפקיד-תגמולים
מה שסקרים שנעשו בכל מיני חברות הם מוצאםי קונסנזוס מאוד גבוה של הגדרת תפקידים. ותפיסת מהנדסי טילים, שופטים וכאלה במקומות גבוהים, בראש סדר היוקרה של החברות. בארץ למשל הצבא זוכה ליוקרה גבוהה יותר מאשר בחברות אחרות. כל חברה יודעת להגדיר את התפקידים החשובים ביותר להישרדות שלה ולתפקידים האלה היא מצמידה תגמול.
התגמול מורכב משלושה תגמולים מרכזיים:
1.תגמול כספי, חומרי
2.תגמול יוקרה
3.תגמול כוח
ההנחה של הגישה הפונקציונאליסטית אומרת שגם קיימים כישורים דיפרנציאליים: אנשים נולדים עם סוג של פוטנציאל, היי-קיו, ולכישורים הללו יש רמת נדירות. יש כישורים שיש להרבה אנשים ויש כאלה שיש למעט. אם כישורים הם גם נדירים זה אומר שהחברה צריכה להשקיע יותר מאמץ באלה בעלי הכישורים הנדירים, הם אלה שבסופו של דבר יעשו את המאמץ שכרוך בהכשרה וייקחו על עצם את התפקידים.התגמולים יעודדו אותם. התפיסה הזו היא בבסיס הדיון באי שוויון.
לסיכום:בגישה הפונקציונאלי סטית אי-שוויון מקורו בהענקת התגמולים לאנשים נדירים/מוכשרים יותר שצריך לעבור הכשרה ע"מ אותם למילוי תפקידים שונים. למשל אם היינו חוקרים פונקציונאלי סטים ועושים סקר שמודד כמה בוגרים של אותה מחלקה מרוויחים, וסטודנטים מעדיפים ללכת למקומות שבוגריו מרוויחים יותר כסף בשוק.
הביקורת על הריבוד ע"פ הפונקציונאליזם:
חוקר אחר, מרתין טומין מפרינסטון, קרא את העבודה שלדיוויס ומור ואמר שהעבודה הזו יושבת על כ"כ הרבה הנחות שהן בעייתיות מאוד. וכל המבנה הזה צריך לבדוק את העומק שלו. דומין מציע כמה ביקורות מרכזיות של המודל:
1.מי קובע מהם התפקידים החשובים יותר וחשובים פחות? אנחנו חיים בחברה שיש בה שטיפת מוח. מי קובע שיהיו לנו 80 עורכי דין על כל 100 ישראלים זה ישפר את תפקודה של החברה. מי קובע את ההיררכיה של תפקידים חשובים יותר וחשובים פחות.
2.אם אכן יש גבול של כישורים, האם צריך לצפות שהחברה תעשה מאמץ גדול לאתר את המוכשרים ביותר?אם באמת יש מוכשרים יותר? והאם החברה צריכה לעסוק בחיפוש כזה? הניסיון באמת לאתר אותםן הוא כמעט אפסי. הסיכוי שנמצא ילד מחונן בשכונת עוני מול ילד מחונך שהוריו עשירים יש יותר סיכוי שנמצא כזה שהוריו עשירים. וזה לא שאין ילדים מחוננים בשכונות עוני, אבל הסיכוי שבאמת ימצאו אותם, יאתרו אותם וישקיעו מאמצים בחיפושם כמו שאמרו דיוויס ומור הוא כמעט אפסי.
3. זה מאמץ? במילים אחרות, לקופ ב6 או 5 בבוקר ולחרוש שדה זה מאמץ. לבוא לאוניברסיטה זה מאמץ. אם יתנו לכולם לזכות בהכשרה כולם יעדיפו ללכת ללמוד. אנחנו לא צריכים לתגמל את כולם בצורה כ"כ דיפרנציאלית כדי שילכו ללמוד.
4.נניח שקיבלנו את כל הקונסטרוקציה של שלטון המוכשרים והצורך באיתורם, למה לאנשים החזקים צריכים לקבל את כל התגמול, והריבוד החברתי הוא כ"כ גדול. הרי אם היינו נותנים להם רק חלק מהתגמולים. אבל לא היינו יוצרים הבדלים כ"כ שגדולים שמסכמים מלכתחילה את שוויון ההזדמנויות החברתי.
דיוויס ומור מעריכים שמי שמוכשר ומשקיע יוכל לעשות ריבוד כלפי מעלה ולעלות בסולם החברתי. 

No comments:

Post a Comment