גישת המודרניזציה לריבוד חברתי - פונקציונליזם

גישת המודרניזציה לריבוד חברתי - פונקציונליזם

1.הבדלים בין קבוצות אתניות וגזעיות בהישגים ובהזדמנויות בגלל הבדלים בהתאמה לחברה המודרנית לצרכיה: הנחת היסוד כאן אומרת שקבוצות אתניות שונות בעלות מאפיינים תרבותיים שונים שהתפתחו בתוך סביבה בעלת מידת פיתוח טכנולוגי מסוים ולכן התרבות מותאמת למידת המודרניות של הסביבה וכאשר הקבוצה שהתרבות שלה התפתחה בסביבה לא מודרנית עוברת לסביבה מודרנית אז חוסר הלימה בין חוסר התאימות הזה מקשה על השגת הישגים בחברה מודרנית. מכאן, ממשיכים לסעיף 2:

2.כאשר בני קבוצות אתניות הבאות מרקע מפותח פחות, ירכשו השכלה והכשרה מודרניים, ההבדלים ייעלמו: כאשר אנשי גישת המודרניזציה שניסו להסביר את הפער בין שחורים ללבנים או אשכנזים ומזרחים זה המזרחים באו מסביבות פחות מפותחות טכנולוגית, התרבות בהן לא תאמו את מידת המודרניות שאפיינה את התרבות הישראלית ולכן הם זקוקים לתהליך סוציאליזציה חדש, רה-סוציאליזציה לערכים נורמות ותרבות שמותאמים לחברה המודרנית של ישראל ודה-סוציאליזציה של התרבות הקודמת שלהם. והדור הספציפי הזה יתקשה להגיע להישגים שווים, אבל ברגע שהילדים של אותו דור שנולדו בארץ ועברו את מערכת החינוך של ישראל יתחילו להגיע להישגים תעסוקתיים והשכלתיים הפערים ייעלמו. אבל העניין הזה לא נגע רק לפרטים אלא גם למדינות וחברות שלמות וזה סעיף 3:

3.גם ההבדלים בהתפתחות בין מדינות נעוצים במידת הפיתוח הטכנולוגי והמוסדי. על המדינות המפותחות להשקיע בפיתוח המדינות המפותחות פחות על-מנת לצמצם את אי השוויון הגלובלי: האנשים של תיאוריית המודרניזציה האמינו אמונה חזקה באבולוציה של חברות,התקדמות לכיוון חיובי יותר. יש סולם התפתחות של חברות, גם כלכלי וגם טכנולוגי וגם מוסדי, וכל החברות נמצאות איפשהו על פני הרצף הזה וככל שהן מתפתחות יותר, אז ההישגים הטכנולוגיים, הכלכליים והמוסדיים משתפרים. הייתה זו גישה מאוד דומיננטית בקרב סוציולוגים ובקרב קובעי מדיניות בסוף שנות ה-40.אותן מדינות מפותחות אמורות לסייע למדינות המתפתחות להתרומם, להתפתח, להתקדם.לתת להם את הכלים להצליח.

לסיכום, אז גישת המודרניזציה כמו דיוויס ומור,מניחה שהתוצאות מבחינת ההכנסה מבחינת ההשכלה הן ברמתך היחידים והן ברמת המדינות הם תוצר של התאמה לחברה המודרנית. בכך בעצם גישת הפונקציונליזם מתאימה במידה מסוימת למודרניזציה.