תרבות בגישה הפונקציונליסטית והקונפליקטואלית

תרבות בגישה הפונקציונליסטית והקונפליקטואלית

גישה הפונקציונליסטית

תרבות כמקור של לכידות חברתית על פי הפונקציונליזם: תרבות היא אחד המוסדות שעונים על הצורך החברתי באינטגרציה, אצל דורקהיים תמיד יש חשש כי החברה מתפרקת, אם לא יהיה משהו שכולנו נחווה יחד זה יביא לפירוק של החברה, תרבות זה דרך חשיבה שמחלחלת אלינו בצורה מאוד עמוקה. קיומה של מערכת ערכים במערכת נורמטיבית והשמירה עליהן היא דבר מאוד חשוב. עם השנים גם הגישה הפונקציונליסטית התחילה לדבר על קיומן של תת תרבויות, התת-תרבויות מסכנות את התרבות הדומיננטית. הדיבור היה שאף שיש תת תרבויות ניתן הרבה פעמים לחזור ולהסתכל על התת תרבויות ולמצוא שכבה דקה של ערכים משותפים שעדיין מחברים את האזרחים האלה לאיזושהי תרבות משותפת.

הנחה על קיומה של תרבות של החברה כולה(קונסנזוס), אבל גם על אפשרות קיומן של תת-תרבויות. - הדיבור היה שאף שיש תת תרבויות ניתן הרבה פעמים לחזור ולהסתכל על התת תרבויות ולמצוא שכבה דקה של ערכים משותפים שעדיין מחברים את האזרחים האלה לאיזושהי תרבות משותפת

גישה קונפליקטאואלית

קרל מרקס: מרקס ראה את התרבות כחלק מבנין העל האידיאולוגי. יוצרת תודעה כוזבת והצדקה להמשך שליטת בעלי אמצעי הייצור.

אסכולות פרנקפורט: אסכולת פרנקפורט הייתה קבוצה של אינטלקטואלים ברובם המכריע יהודים, שבשבים שבין מחלמות העולם הם ישבו באוניברסיטת פרנקפורט ועסקו בשאלות של תרבות. הם באו במקור מגישות מרקסיסטיות אבל הם ביקשו לחקור תרבות פופולארית. טכנולוגיה ושיוני תרבותי – מה המשעות של להדפיס את אותה יצירה ולהקליט איזה סוד של שינוי תרבותי זה מייצר? הם היו בוצה של ניאו-מרקסיסטיים וכבר בשנות ה-20 וה-30 הם הכירו בזה שתרבות היא חלק מבניין העל האידיאולוגי אבל אותה צריך לקור ולנסות להבין איך תרבות פועלת כדי להבין את שעתוקו או שינויו של הסדר החברתי.

עוברים מחברה יצרנית לתרבות צרכנית.

מעבר מחקר התשתית לחקר בניין העל.

מעבר משעות העבודה לשעות הפנאי.

o        הסלברטי – העלאה על נס של דמות חד פעמית ומיוחדת אבל למעשה מסונטזת על ידי יועצים.

בורדייה ושאלת ההון התרבותי.