מקס וובר: כלוב הברזל של הרציונליות וביקורת הבירוקרטיה

מקס וובר: כלוב הברזל של הרציונאליות:

1.אבחנה בין רציונאליות של ערכים ורציונאליות של אמצעים ומטרות: וובר רואה בבירוקרטיה סוג מסוים של פעולה רציונאלית. היו שני סוגים כאלה. היה פעולה רציונאלית של ערכים פעולה כמו החתירה של הפרוטסטנטים להצלחה, האם האמינו במערכת ערכית מסוימת של פעולה המבקשת ונמדדת בכלים של הצלחה כלכלית עם ערכים דתיים. אבל יש פעולה רציונאלית של אמצעים ומטרות שלא נמדדת בערכים ובמעמידה בסולם ערכי אלא נמדדת רק בהצלחה של הקשר. האם השתמשנו באמצעים הנכונים כדי להשיג את המטרה. האם נבחרו אמצעים נכונים ע"מ לקדם מטרה מסוימת.רציונאליות אינסטרומנטאלית. מכשירית. פעולה המשתמשת במכשירים להשיג מטרות. הבירוקרטיה היא רציונאלית בכך שהיא האמצעי היעיל ביותר להשגת מטרה אבל היא לא תמיד הגיונית.יעיל אך פוגעני למשל.

2.הבירוקרטיה רציונאלית אבל לא תמיד הגיונית כולנו לפעמים חויים את הדיספונקציה של הבירוקרטיה. תמיד אנחנו אומרים בירוקרטיה בקונוטציה שלילית, כהרס. כי אנחנו רואים את האימפרסונאליות. הפקיד מחליט עליי לפי הכללים, אם אני לא נופלת בקטגוריה שלו הוא מעביר את זה הלאה, הכל נופל בין הכיסאות. זה מה שמרטון הציג כדיספונקציה של הארגון. מצבים שהם לא הגיוניים ויוצרים בעיות וזה חלק מהויכוח הגדול האם הבירוקרטיה היא באמת הכלי האמצעי היעיל ביותר?

3.יעילה אבל לא בהכרח טובה

ביקורת הבירוקרטיה:

1.דיספונרציות-מרטון

2.ביקורת המטרות המוסכמות- מיכלס: חוק הברזל של האוליגרכיה

א. הסטת והתקת מטרות

3.ביקורת אופן הפעולה:

א. העיקרון הפיטרי: החוק הפיטרי המפורסם ביותר אומר שהבירוקרטיה מלאה באנשים בנמצאים בדרגת חוסר הכישרון שלהם. אבל יש להם קביעות. אי אפשר לפתר אותם. אין הורדה בדרגה לא קיים. כל הבירוקרטיה מורכבת מאנשים שהגיעו לדרגה אחת מעלחוסר הכישרון שלהם והם טיפסו למעלה למרות שהם הגיעו לדרגת חוסר הכישרון שלהם

ב. חוק פרקינסון

4. הביקורת הניאו-מוסדית- התפשטותה של הבירוקרטיה כתוצר של תהליכי מיסוד

{Dimmaggio and Powel 1983} {מרכזיות אי הוודאות}

א.איזומורפיזם תחרותי{וובר}

2.איזומורפיזם כפייתי

3.איזומורפיזם נורמטיבי

4.איזומורפיזם חיקויי

כלוב הברזל של הרציונאליות:

1.אבחנה בין רציונאליות של ערכים לרציונאליות של אמצעים ומטרות

2.הבירוקרטיה רציונאלית אבל לא תמיד הגיונית

3.יעילה אבל לא בהכרח טובה

וובר טוען שלאור השינויים שעובר העולם סביב האתיקה הפרוטסטנטית, הרציונאליות הופכת לאמת המידה המרכזית לשיפוט המציאות. בדיקה תמידית ומתמשכת של הקשר של האפשרות של האמצעים שאנו  בוחרים להביא אותנו למטרות הרצויות.

העולם שהוא רציונאלי, שמבוסס על קשר בין אמצעים למטרות הוא עולם שכולו חישוביות, כל המזן מתכננים, מחשבים ומציבים את החישובים והמדידה, תכנון מוקדם, התייעלות וכל אלו הופכים לליבה של המודרניות וסר הקסם מן העולם.

הרציונאליות הזו, הסרת הקסם מהעולם יש בה היבטים של יעילות, היא דבר יעיל, אבל יש בה גם היבטים בעיתים. היבטים שוובר לא רואה אותם בהכרח כטובים. כי מבחינה ערכית ומוסרית הפונקציונאליות הזו, היעילות הזו מובילה אותנו הרבה פעמים לדברים לא טובים. הסרת הקסם גורמת לכך שהרציונאליות הולכת, אנשים לא מתעסק הרבה המוסר, ערכים וכולי...

פעם לא כולם היו צריכים כל הזמן לתת דין וחשבון על ההישגים שלהם. לעומת זאת באתיקההפרוטסטנטית אתה צריך להוכיח לעצמך שנבחרת ע"י האל, ואם זה הקריטריון, אם ההצלחה בעולם הזה אומרת שהאל בחר בי ואגיע לגן עדן אני מתחילה לתת דין וחשבון לנושא של הצלחה ולהוכיח לעצמי ולעולם שהצלחתי. מתחילים לחשוב על העולם במושגים של אמצעים ומטרות כדי להוכיח הצלחה.ואז נכנסים לתוך כלוב כזה שבו כל הזמן צריך לקבוע מטרות ולממש אותן, לבחור אמצעים וכלים טובים ביותר כדי להוביל להצלחה והשגת המטרה. נכנסים לגבול הזה תחת גלימת הנזירים, אך מתוך הקשר מוראלי ומוסרי. לאט לאט גלימת הנזירים, אותו מרכיב דתי ומוסרי שליווה אותנו פנימה לתוך כלוב הברזל של הרציונאליות, נעלם, נמוג מבין הסורגים ומשאירה אותנו ואת אנשי העולם המודרני, בתוך כלוב ברזל של רציונאליות. אנחנו סגורים שם ומחשבים כל הזמן את האמצעים ורצים אחרי המטרות מבלי לחשוב על המטרה עצמה, והאם היא באמת משרתת אותנו והאם היא הטובה ביותר והאם היא מוסרית. בעצם אנו מגלים את הבעייתיות של כלוב הברזל הזה. לדוגמה: השואה היא סוג של ביטוי לכלוב הברזל של הרציונאליות. מכונת ההשמדה הנאצית: איך זה קורה שאנשים שהם היו אבות טובים, אימהות טובות, אנשים נורמטיביים, השתלבו במכונה הזו ועשו את העבודה בייצור המכונה. באומן והארט, אומרים לנו שהרשע יכול להיות תוצר של הרציונאליות הזו. אנחנו כלואים בכלוב ברזל, אנחנו לא שואלים את עצמנו האם המטרה של הריגת היהודים היא מוסרית או לא מוסרית, אלא נשארים במערכת סגורה של איך לייעל את המכונה כך שהיא תפעל הכי טוב, האנשים האלה, הנאצים לא שאלו את עצמם את השאלות הערכיות ברצח יהודים, אלא הסוגיה של יעילות, של מערכת בירוקרטית ואני צריך למלא את תפקידי בתוכה בלי לשאול שאלות, אני עושה מה שאומרים לי אני בורג במכונה. המנגנון הזה שרואה את הסכנה בהתמכרות לרציונאליות ולמטרות. ההתמכרות לדרך החשיבה ששמה במרכזיות את הדיוק ביעילות ולא בערך ובמוסר ואיזה סוג של עולם המטרה הזו מכוננת. מכונות ההשמדה הם ביטוי לעולם רציונאלי שבו האמצעים והמטרות עומדים במרכז ללא ערכיות ומוסר. וובר בעצם מראה לנו את הסכנה בהסרת הקסם מהעולם וכלוב הברזל של הרציונאל, יש פה סכנה ממשית לאבד ערכיות ומוסריות. אנו כלואים באינסטרומנטליות.

ההתהוות של הבירוקרטיה הפרוסית מפרוסיה לגרמניה ולייתר העולם היא תוצאה של תהליך איחוד גרמניה.ביסמרק הפיץ את זה הלאה.

החשיבות של היעילות: מורידה מחירים, יותר שוויונית.

גישות ביחס לארגון התחלקו לגישות סגורות ופתחו. הגישות הסגורות הסתכלו על הארגון כמערכת סגורה וטענו שיש להסתכל על הארגון כמקום סגור ולבחון את היחסים בתוכו: