Friday, April 27, 2012

עזיזה כזום ופוסטקולוניאליזם בישראל


עזיזה כזום אל מול סעיד:
הטקסט של כזום הוא טקסט חשוב כי הוא מדבר על הבניה של קטגוריות אתניות. איך הבניה זו קשורה קשר מאוד הדוק באי שוויון אתני. אנחנו נתמקד פחות משמעות לגבי החברה הישראלית אלא במשמעות התיאורטית של עזיזה כזום. לנתח את הצמיחה של האתניות בחברה הישראלית. הטענה של כזום היא שיש לנו שרשרת היסטורית של תיוג, שרשרת היסטורית של הבניה של אתניות. בשבוע שעבר דיברנו על הטענה של סעיד, שבהקשר היסטורי ספציפי של קולוניאליזם צומחת דרך חשיבה שמגדירה את האחר האתני, ודרך האחר הגדרת האחר מגדירה גם סוג של אנחנו, של קולקטיב מערבי. הטענה הבסיסית כאן היא שאנחנו תמיד מגדירים את עצמנו דרך הגדרת האחר ואנו מבקשים להציב את עצמנו מעל האחר באמצעות תיוגו כשלילי. אבל מבחינה היסטורית וגלובאלית יש חשיבות גדולה לתהליך הזה, להבחנה שנוצרה בעולם. זאת אומרת שע"מ להבין את העולם בו אנו חיים טוב יותר, אנחנו צריכים לראות את החלוקה של גזע ואתניות, שזו עדיין דרך מרכזית שבה אנו מסווגים את העולם ויוצרים היררכיות בעולם. התופעה ההיסטורית של קולוניאליזם היא עדיים אחת התופעות המרכזיות שעיצבו את העידן שבו אנו חיים ולכן אם רוצים לדבר על ה-עכשיו, חייבים להבין את ה-לפני.
המחקר של עזיזה כזום על הקהילות היהודיות וישראל בראשית דרכה:
עזיזה כזום קראה טקסטים יהודיים שנכתבו בעולם היהודי בעיקר באירופה, ואח"כ ניתוח תהליכים שהתרחשו בישראל בעיקר בשנות ה-50 וה-60 והיא מגלה תהליך מאוד מעניין שהיא מתארת אותו. היא מדברת על יצירת חבילות של מערביות ומיזרוח נוצרות מבחינה היסטורית בתוך התרבות של אירופה הקולוניאלית. שבה התפיסה של האחר המזרחי הלא מערבי אל מול מה זה להיות מערבי. אותה חשיבה שמתפתחת בהקשר הקולוניאלי, במעצמות האירופאיות. הטענה של כזום שדרך חשיבה זו, שמפרידה בין המזרחי לערבי מחלחלת למחשבה של הקהילות היהודיות. וכשאנו קוראים טקסטים של הקהילות היהודיות הללו אנו מוצאים שהחבילות הללו, המסגרות התרבותיות הללו של חשיבה על האחר הלא מערבי מופעלות גם על הקהילות היהודיות.הקהילות אשכנז של גרמניה למשל, לוקחות את אותן מושגים ומכילות אותם על קהילות אחרות שאיתם הם היו במגע. הם לוקחים את המסגרת הזו ומתארים לעצמם את הקהילות היהודיות האחרות. היהדות של פולין, אוקראינה, רומניה מתחילה להגר לכיוון גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה ואז היהודים של מערב אירופה ומרכזה מתחילים לתאר את היהודים של מזרח אירופה כלא רציונאליים, גרים בצפיפות ולכלוך, נשאים של מחלות וצריך לדאוג לתרבת אותם ולחנך אותם מחדש. יש הסתייגות מאותם יהודים מזרחיים. וזה שימוש באותה תפיסה ודרך מחשבה של מזה מערבי ומזה מזרחי שנוצרה באירופה גם ככה. נוצר תיוג חמור על "היהודים המזרחיים" הנחותים אל מול "היהודים המערביים" העליונים.כזיזה מנתחת את הספרות שנוצרה בתוך היהדות הצרפתית אודות יהודי צפון אפריקה מוצאים בדיו ק את אותה צורת התייחסות. שימוש באותה חבילה כדי לתאר את "היהודים ההם" שהם חלק מהאוריינט. רואים את החבילה התרבותית הזו נודדת. טענתה של כזום שמה שקורה בישראל כאשר אותם סטודנטים מערביים מגיעים לישראל יש להם עדיין את אותה תפיסה של האחר במונחים קולוניאליים. המונחים האירופאים של איך מתייחסים למזרחים, באותו אופן שבו התייחסו אליהם בעצמם בהתחלה. כלומר כל אותם עולים מפולין, לוקחים לעצמם את מה שהפנו נגדם בהתחלה במזרח אירופה, ושמים דגש גדול מאוד על מזה להיות מערבי פה בארץ, הם מביאים איתם את התפיסה של מזה אחר לא אירופאי שאותה הם שאבו מאירופה. ודרך חשיבה זו מופעלת בהתחלה על היישוב ואח"כ בארץ. זה לא שהם מעוניינים להפלות את המזרחים אבל הם רוצים להבטיח שמדינת ישראל תהיה מערבית ומודרנית ולכן הם מפלים את מי שאינו מערבי או אינו יכול לבטא התנהגות מערבית. כזום מראה שאותם יהודים שבאו מעיראק, מרוקו ושפת האם שלהם הייתה אנגלית או צרפתית והם למדו בבתי ספר צרפתיים ואנגליים, ובמילים אחרות יכלו לבטא מערביות או הזדהות עם משהו מערבי לא נתקלו באפליה כמו אלה שלא חוו חינוך מערבי, ולא יכלו להיראות מערביים ושפתם המרכזית הייתה ערבית או מי שהתרבות שלו הייתה מזוהה עם תרבות מזרחית במובן של האוריינט לא יכלו להשתלב ותרבותם נחשבת נחותה. לדעת כזום לא המזרחים הם שנדחו אלא המזרחיות. מי שנתפס שמזדהה עם המזרחיות, היה נחות. בגלל הנדידה של דרך המחשבה הבינארית שמבדילה בין מערבי למזרחי ומקורה באירופה, הגיעה לישראל ויושמה כאן. לכם מי שנתפס כמסמל את המזרח, ספג הדרה, הרחקה, אפליה, הסגרה. 

No comments:

Post a Comment