סוציולוגיה פוליטית: אזרחות

חברה אזרחית:

1.אנשים במדינה המתאגדים בארגון שאינו כפוף לשלטון ואינו תלוי בו, ואים בו כמעט התערבות של השלטונות.

2.החברה האזרחית כוללת קבוצות של אזרחים , הפועלות במרחב הציבורי ביחד, למטרות שונות:

א.הבעת רעיונותיהם

ב.השגת המטרות עימן  הם מזוהים

ג.העמדת דרישות מן המדינה

ד.דרישת דין וחשבון מן הנציגים שלהם{בשלטון} על פעולותיהם.

אי אפשר לנתק את המושג של אזרחות מהמושג מדינה. היא קשורה קשר הדוק למושג של מדינה. אז ברמה הפורמאלית אזרחת היא חבורת בקהילה פוליטית כלשהיא, בדר"כ הכוונה למדינה.

יחד עם המושג אזרחות במובנו הפוליטי באים חובות וזכויות שמוגדרים משפטית וחוקית. בשיח המשפטי אזרחות היא בינארית או שיש לנו אותה או שאין לנו אותה. ההשתתפות בקהילה פוליטית מותנה באזרחות, ואז כל האזרחים הם שווי זכויות ומי שאינם אזרחים נמצאים מחוץ למערכת הפוליטית. יש מדינות שרוב התושבים בהם הם אזרחים ויש כאלה שרוב התושבים אינם אזרחים. ההצדקה למשל של סדאם חוסיין לפלישה לכווית היא שבעצם כווית היא מדינה שיש בה מעט מאוד אזרחים שיש בה , היו פלסטינאים שמסיבות כאלה ואחרות עזבו את השטח שהוגדר כפלסטין ובכווית לא קיבלו אזרחות. ואילו סביבם הייתה קבוצה מאוד גדולה של תושבים שיאן אזרחים ואין להם זכויות פוליטיות והם לא נהנים מהעושר האדיר שהנפט מייצר.אז אנו יכולים לשפוט מדינות ע"פ האופן שבו הן מעניקות אזרחות.

האופן שבו הסוציולוגיה מתייחסת לאזרחות הוא לא כל כך פשוט אלא בוחנים גם את אופי הזכויות.

שיחים על אזרחות:

בעוד שהגישה הפונקציונאלי סטית מתעסקת בחיים הפוליטיים ובפונקציות שהם ממלאים, לעומת הגישות הקונפילקטואליות שמדברות על הפוליטיקה כמקום של מאבקים. החברה היא זירה של מאבקים שבהן קבוצות חברתיות מסוגים שונים, נאבקות ביניהן על טובים חברתיים, הרי שיכולת ההשפעה הפוליטית היא סוג כזה של משאב, והזכויות הנגזרות מיכולת השפעה פוליטית יכולות להיות גם הם סוג של משאב שקבוצות נאבקות עליו. לכן בסוציולוגיה הפוליטית שמאמצת גישה קונפליקטואלית מקובל להתייחס לאזרחות של אותן קבוצות. הרבה חוקרים כאלה מדבירם על זה שקבוצות שונות עם מבנים סוציו דמוגרפיים שונים מבטאות את האזרחות שלהם בצורה שונה. זה מתגלה למשל בדפוסי הצבעה.המימוש של האזרחות שלנו במסגרת פעולה פוליטית של הצבעה יש למה משמעות מבחינת בטביעה שלה לשימוש בטובין הכללי, להשתתפות המשאבים החברתיים הכללים. זו דרך לשלוט בחלוקת המשבאים החברתיים. זכות ההצבעה זה הביטוי לחלוקה הזאת. הדוגמה היה לכך זה הדוסים, שחלק מהתקופות הן מצביעות יותר ויש שפחות. או דפוסי הצבעה של עניים, בארה"ב מקובל לדבר על דפוסי הצבעה במונחים אתניים, למרות שבארץ אין כ"כ סקרים כאלו, של הצבעה אתנית, אבל בארה"ב שבה הדיסטריקטס, המחוזות יש להן צבע אתני או גזעי מאוד ברור, קל לראות, את ההבדלים בדפוסי ההצבעה בין שחורים ולבנים והספניים. הבחירה של אובמה זו ההשתתפות של כושים בבחירות עלה באופן ברור. סביב המועמדות של אובמה ראינו משהו אינטנסיבי, מאמץ של המטה של אובמה של אזרחים שלא הצביעו בעבר, להירשם, היה מאמץ מסודר מלמעלה שבשלב הזה של הבחירה שלו הוא מאוד הצליח. הסוגייה הזאת של קבוצת ההשתייכות, וזהות של האדם לבין השתתפות פוליטית, כלומר ההפעלה האזרחית שלו זה משהו שהסוציולוגים דנים בו הרבה בתקופה האחרונה.

המושג של אזרחות מאוד קשור בשאלות ריבודיות של אי שוויון חברתי. ניתן לדבר על הנגישות להשתתפות פוליטית כאיזשהו מרכיב בסדר הריבודי החברתי.

קבוצות שונות נבדלות הן במימוש האזרחות שלהן, הן בהזדהות שלהן, במשמעות התרבותית שהן מעניקות לאזרחות. חלקן רואות באזרחות ביטוי כמו מהגרים למשל מרכיב סמלי חשוב, שקשור לזהות שלהם, של מי שהם למשמעות שהם מייחסים להשתתפות במדינה. יש אנשים שאינם חיים כאן ולא מוותרים על האזרחות הזו כי הם מקנים לה משמעות סימבולית רבה.

הבחירה או היכולת להשתתף במשחק הפוליטי, סוציולוגים פוליטיים בשנים האחרונות מדבירם על שיחים שונים של אזרחות, על מנגנונים דיפרנציאליים שמאפשרים, או נוטים להתייחס לאזרחות ולזכויות ולחובות שנלווים לה.

נהוג לדבר על שלושה שיחים מרכזיים של אזרחות שקיימים בחברות שונות בעולם: הטיפולוגיה הזאת מתפתחת: ומצאו שלושה מרכזיים כאלו:

שיחים על אזרחות: טיפולוגיה שנבנתה כחלק מממחקר השוואתי של פוליטיקות בחברות שונות: מה אומר השיח הזה?

יש לנו חוק, והחוק מפרט את הזכויות ואת החובות, אבל מעבר לחוק יש כל הזמן ויכוח ציבורי של קבוצות שונות, למשל לעוךים חדשים מגיע משהו מיוחד, נשים מגיעה להן הגנה מיוחדת, ליוצאי צבא מגיע יחס מיוחד. על אחד טוען שמגיע לו משהו מיוחד כמו עסיקם שמבקשים פתור ממיסים שונים. השיח הפוליטי זה מה שהוא עושה, קבוצות שונות מנסות לטעון שמגיע להן משהו נוסף בזכות משהו אחר. הסוגיה הזאת שלמי מגיע מה ובזכות מה זו הסוגיה של השיח על האזרחות שמעסיק מאוד את הסוציולוגיה הפוליטית. האם לכולנו מגיע אותו דכר מטעם המדינה, או שצריך לחלק באופן לא שווה?. כשמדברים על שיח אזרחות אנחנו מנסים להבין את סוג השיח באותה תקופה,אנחנו מנסים להבין מי אומר מה ומה הרוח של התקופה?