Saturday, September 15, 2012

מבוא לפסיכולוגיה: סוגי זיכרון


אבינגהאוס (1885) – כמה זמן נחסך בלימוד הרשימה מחדש? גילה את עקומת השכחה, ככל שפער הזמן בין הלימוד לבדיקה גדול יותר זוכרים פחות.
קידוד/הצפנה – קליטת מידע לתוך המערכת. כשל בקידוד – המידע אינו נקלט.
אחסון – שמירת המידע שנקלט לתוך המערכת. כשל באחסון – המידע אינו נשמר/הלך לאיבוד.
שליפה – לשלוף את המידע ע"מ להשתמש בו. כשל – המידע נקלט ומאוחסן אך אינו נשלף, בלקאאוט, "על קצה הלשון".
הקידוד הוא מאוד קריטי, ממיינים את החומר לקבוצות גדולות ותתי קבוצות, כך שבכל החומר יש 2-3 צמתים. מאמץ בזמן שליפה אינו אפקטיבי כי אז מגבירים עקבת זיכרון לא נכונה שחוסמת. עקבת זיכרון – קובץ בראש שמכיל את המידע, מפוזר במוח.
דיסוציאציה – משתנה המשפיע בצורה מסוימת על מדד מסוים ובדרך אחרת על מדד אחר.
מבחני זיכרון:
אחזור – אמירת פריטים שהוצגו בשלב הלימוד. (מבחן ישיר - התייחסות מודעת לשלב הלימוד)
היכר – זיהוי פרטים שהוצגו בשלב הלימוד. (מבחן ישיר - התייחסות מודעת לשלב הלימוד)
פריימינג – עדיפות לפריט שנלמד. (מבחן עקיף - אינו מחייב התייחסות מודעת)
רכישת מיומנויות – היכולת להשתפר בזכות הזיכרון של ניסיונות קודמים.
דוגמא לדיסוציאציה כפולה: פגיעה היפוקמפלית (אלצהיימר) פגועים במבחני היכר ואיחזור (ישירים) ותקין בפריימינג. פגיעה אוקסיפיטלית – להפך. זו עדות שמדובר בשתי יכולות שונות.
דיסוציאציה בנוגע למבחנים ישירים – במבחני היכר, פגוע באלצהיימר ותקין בפגיעה פרונטאלית. באיחזור, פגוע בשניהם. באלצהיימר יש בעיית אחסון, הקידוד יעיל – לכן בטווח המיידי תקין.

זיכרון חושי :
קליטת גירויים וחושים. זיכרון איקוני (ויזואלי) – המידע שורד ל½ שנייה. זיכרון אקואי (שמיעתי) עד  2 שניות.
ניסוי של ספרלינג – זיכרון איקוני: הורדה בעומס הדיווח תביא לזכור יותר. לאחר השהייה ארוכה לא נשאר בזיכרון האיקוני מידע, עקבה שמתפוגגת. היתרון של הדיווח החלקי על הדיווח המלא נעלם אחרי חצי שנייה – המרווח בו נשאר מידע בזיכרון חושי איקוני. כדי לעבד את המידע צריך להעבירו לזיכרון העובד – לוקח זמן.
אופרציות מתכנסות – מגבירים את הביטחון לגבי המסקנה ע"י ניסוי אחר.
פוזנר – כאשר האותיות זהות פיזיקאלית, נדרש פחות זמן לענות (עד חצי שנייה), הנבדק יכול לענות בהסתמך על הגירוי הסנסורי בלבד, בלי לחשוב על המשמעות. ההפרש בין זמני התגובה מייצג את הזמן שנדרש להעביר מקוד פיזיקאלי לפונולוגי.

STM זיכרון לטווח קצר (זיכרון מיידי):
הקידוד המועדף הוא פונולוגי (ע"פ שמיעה) יש להפנות קשב למידע ע"מ לקדדו. טווח הזיכרון המיידי הוא בין 5-9 פריטים (      ) מילר טוען שאנו בעצם זוכרים 2+-7 צ'אנקים – קיבוץ פריטים ליחידה אחת. סיבות לשכחה: החלפה – מידע חדש תופס מקום.  דעיכה – האינפורמציה נעלמת. האינפורמציה נשמרת משנייה ועד מספר דקות.
בדלי: 2 מערכות בSTM- :
מערכת של אחסון פונולוגי – מידע לינגוויסטי, מפענחים דפוס צלילי. המידע מרוענן ע"י לולאת הדיבור – אומרים את המידע שוב ושוב. דוג' – מס' טל', אין קוד של משמעות, ישמר באחסון פונולוגי.
מערכת של לוח ויזואלי: מידע לא וורבלי. גירויים מופשטים, ללא שמות פשוטים. מערכת שמתרעננת בעזרת סריקה קשבית – לסרוק את הדימוי במחשבה.
כאשר מנסים לזכור חומר מילולי מסתמכים בעיקר על אחסון פונולוגי. כאשר תופסים את לולאת הדיבור עוברים לזכור את המידע ויזואלית. טעויות על בסיס פונולוגי (צלילי) – Q ו-U. טעויות על בסיס ויזואלית – Q ו-O. Articulatory suppression – דיכוי באמצעות הגייה, רוב הטעויות על בסיס ויזואלי. הקוד המועדף הוא פונולוגי לכן שכחה חלקית מובילה לטעות הראשונה. כשמנטרלים את האפשרות לרענון – טעויות ויזואליות.
עיקרון FIFO – בזיכרון המיידי אין הרבה מקום, מאפיין בעיקר אחסון פונולוגי מילולי. העיקרון מנבא שנזכור באופן מושלם 4 פריטים אחרונים ואז כלום. בפועל הגרף יורד בהדרגה- אנשים שונים. הפריטים "נרקבים" בזיכרון, האחרון שהוכנס הוא הכי טרי. הניסוי של וה ונורמן מראה שזה תלוי במקום ולא בזמן.

LTM – זיכרון לטווח רחוק
ממספר דקות והלאה. הקידוד המועדף הוא סמנטי (אחזור משמעות של מידע). הקיבולת אינה מוגבלת. רוב הכישלונות הם בשל הפרעה באחזור.

תאוריית המחסנים -  מודל ליניארי שטוען לחד-כיווניות של מעבר המידע בזיכרון.
עקומת זכירה סדרתית – (מוסבר ע"פ תאוריית המחסנים)
אפקט הראשוניות – המילים הראשונות שוננו מספיק ועברו לזיכרון ארוך.
אפקט אחרוניות – המילים האחרונות עדיין נמצאות ב- STM ונשלפות ממנו.(FIFO). בשל העומס מוחלפות המילים במילים האחרונות.
מניפולציה על אפקט הראשוניות – מקריאים יותר מהר, אין מספיק זמן לשנן והמילים אינן עוברות ל-LTM. מניפולציה על אפקט האחרוניות – מטלה מסיחה, נכנסים פריטים חדשים ל-STM. יש כאן דיסוציאציה כפולה – כל מניפולציה משפיעה על אפקט אחד. אם ניתן מילים שמייצרות עוררות (הקשר, רגש) סביר שנזכור אותן. בזיכרון מיידי חוברים ה-STM וה-LTM, ובזיכרון דחוי רק ה-LTM.
גיבוש זיכרון – קונסולידציה – אנשים עם פגיעה בהיפוקמפוס אינם זוכרים מה קרה להם סמוך לפגיעה ואחריה. קיים שלב ביניים של התגבשות הזיכרון. כאשר נהרס ההיפוקמפוס, נהרסים הזיכרונות שלא עברו גיבוש. 12 שבועות זה זמן גיבוש הזיכרונות אצל חולדות. הזיכרון עצמו מפוזר על הקורטקס הויזואלי.
פרדיגמת AB-AC: הקושי העיקרי הוא בשליפה, נוצר בגלל רמז שליפה לא נכון ש"נתפס" בראש. עדיף שרמזי אחזור יתקשרו לפחות דברים.
הפרעה לפנים – מידע ישן מפריע ללמידת מידע חדש, משום שרמז האחזור כבר קשור למידע מסוים.
הפרעה לאחור – קשה להיזכר במשהו ישן אחרי שלומדים משהו חדש.

זיכרון קונסטרוקטוטיבי/מבנה: זיכרון מועד להטיות והבניות, גם לדברים שלא התרחשו כלל. כאשר נזכרים, ממחיזים את הסיטואציה בראש ומבנים אותה. השלכות למשמעות של עדות בבית משפט. מסקנה – ניתן "להשתיל" זיכרונות.

תאוריית עומק עיבוד – ככל שעיבוד החומר בזמן הלמידה עמוק יותר (קידוד), כך הזכירה טובה יותר (שליפה). עיבוד רדוד – עיבוד המאפיינים הפיזיקלים של הגירוי. עיבוד עמוק – עיבוד סמנטי, משמעות של המילים. במבחני היכר ואחזור- הביצוע טוב יותר כאשר העיבוד בשלב הלימוד הוא עמוק.
שינון חומר – מפסיקים להבין את המשמעות וחוזרים על כך ברמה של עיבוד רדוד.
הקוד הדואלי – קל יותר לזכור מילים קונקרטיות(מוחשיות) ממילים אבסטרקטיות(מופשטות). תאוריית הקוד הכפול מסבירה את היתרון הזה – מילה קונקרטית זוכרים פעמיים – גם כמילה וגם כדימוי. משתמשים ב-2 מערכות קודים, קוד מילולי וקוד ויזואלי.
אפקט ההפקה – עיבוד עמוק יותר מעיבוד סמנטי, מביאה ליתרון בכמות הזכירה. למידה אפקטיבית תהייה להסביר במילים שלך, לסכם לבד – להפיק את המילה.
עיקרון ייחודיות ההצפנה – קל לשלוף חומר נלמד אם אתה מצוי באותו הקשר שלמדת אותו.
עיבוד תואם העברה – ללמוד בהתאם לסוג המבחן, לאו דווקא לפי רמת המשמעות (מתאים לסוג מסוים של בדיקות זיכרון). רודריגר ערך הבחנה בין 2 מבחנים:
מבחנים מבוססי מושגים – דורשים למידת משמעות (היכר, אחזור)
מבחנים מבוססי נתונים – נבדקים הנתונים הפיזיקאליים של הגירויים והתגובה לגירויים (פריימינג).
אם המבחן מבוסס מושגים הרי שעומק העיבוד ישפר את הביצוע – מתייחס למשמעות. שינוי באופן ההצגה יקשה במבחנים שהם מבוססי נתונים. (דיסוציאציה כפולה).
זיכרון ארוך טווח מחולק לזיכרון דקלרטיבי זיכרון של עובדות ויחסים. מערב בעיקר את הקורטקס הפרונטאלי, ההיפוקמפוס וחלקים בתלמוס.
  • סמנטי: עובדות כלליות, למידת יחסים. מבחני ידע הם מבחנים סמנטיים
  • זיכרון אפיזודי: קשור לחוויה אישית, לזמן ומקום מסוימים.
וזיכרון לא דקלרטיביזיכרון של מיומנות. מערב את כל שאר אזורי המוח.
מיומנויות – שיפור יכולת כללית, התניות – נלמד דרך למידה, פריימינג – שיפור ביצוע לגבי גירויים מסוימים, הרגלים

מבוא לפסיכולוגיה: הפסיכולוגיה של התפיסה

מבוא לפסיכולוגיה: הפסיכולוגיה של התפיסה

הנושא של תפיסה הוא אחד הנושאים שמעסיקים את הפסיכולוגיה המודרנית מראשיתה. השאלה כיצד אנחנו קולטים ומפרשים גירויים מהעולם החיצוני היא אולי אחת השאלות החשובות ביותר שהפסיכולוגיה שואלת את עצמה. כאן נסביר מעט אודות הנושא של תפיסה ותיאוריות תפיסה, תיאוריות זיהוי ועל הנושא של חישה. תוכלו לקרוא עוד על נושאים אלו באסופת מאמרי "מבוא לפסיכולוגיה" באתר טקסטולוגיה או "מבוא לפסיכולוגיה" כאן באתר סיכומים.

הנושא של הפסיכולוגיה של התפיסה מתחיל בתחום של החישה. חישה היא למעשה הדרך שבה אנחנו קולטים מידע מהעולם שסביבנו. יש לנו שפע של אמצעי חישה (חמשת החושים) שמזרימים אלינו מידע כל הזמן והשאלה שנשאלת היא מה ואיך אנחנו עושים עם המידע שאנחנו מקבלים דרך אמצעי חישה שונים. שאלת הבסיס של החישה מתקשרת אל הנושאים הבאים שלנו: תפיסה, זיהוי וקשב.

תיאוריות תפיסה
תיאוריות תפיסה הן תיאוריות בפסיכולוגיה המנסות להסביר את הדרך שבה אנחנו תופסים ומפרשים מידע שנקלט דרך אמצעי החישה שלנו. ישנן תיאוריות תפיסה רבות בפסיכולוגיה ודומה כי התחום עדיין לא הגיעה לתמימות דעים בנושא זה. התקדמות בתחום של נוירופסיכולוגיה יכולים ככל הנראה לתרום רבות לנושא של התפיסה שעדיין נותר ללא הכרעה במסגרת המחקר הפסיכולוגי.

תיאוריות זיהוי
חלק מהתפיסה שלנו את העולם החיצוני לנו נשענת על היכולת שלנו לזהות במי או במה מדובר כאשר אנחנו מקבלים נתוני חישה מהעולם החיצון. תיאוריות זיהוי מנסות להסביר את הדרך שבה אנחנו מזהים אנשים למשל. תיאוריות זיהוי אינן מגבילות את עצמן כמובן רק לאנשים והן עוסקות גם בשאלה שעוד נותרה לנו מאז ימי הפילוסופיה היוונית של כיצד אנחנו מזהים אובייקטים ויודעים מהם ולמה הם משמשים.

קשב
קשב הוא נושא נוסף הקשור באופן הדוק לנושא של הפסיכולוגיה של התפיסה. אנחנו קולטים אינספור נתוני חישה בכל רגע נתון ונשאלת השאלה כיצד אנחנו מססנים אותם ובוחרים במה המוח וההכרה שלנו יתמקדו ברגע מסוים. ישנן הרבה תיאוריות ומודלים שמנסות להסביר את נושא הקשב האנושי אך גם כאן נראה כי אין תמימות דעים בעולם הפסיכולוגיה. 

מבוא לפסיכולוגיה: פסיכולוגיה והמוח -נוירופסיכולוגיה

מבוא לפסיכולוגיה: פסיכולוגיה והמוח -נוירופסיכולוגיה

אחד התחומים המרכזיים שתופסים יותר ויותר תואצה כיום בתחום הפסיכולוגיה הוא הפסיכולוגיה המבוססת על חקר המוח והפעילות העצבית בו. בהתאם, הנושא של נוירופסיכולוגיה מקבל מקום מרכזי יותר ויותר בכל קורס מבוא לפסיכולוגיה שנלמד כיום.

במסגרת מבוא לפסיכולוגיה ישנו עיסוק הולך וגובר בתיאור מערכת העצביםוהמוח, הדרך שבה מועבר מידע וכיצד הוא מפעיל למעשה את מה ומי שאנחנו. צריך להודות כי בכל מה שקשור בתיאור מלא של מערכת העצבים והמוח הביולוגיה כמו גם הפסיכולוגיה נמצאות רק בשלבים התחלתיים ביותר ועוד רב הנסתר על הגלוי בתחום זה.

מבנה המוח
המוח הוא מערכת מופלאה של מערכים אינסופיים של תאים הקרויים נוירון. הנוירונים מעברים מידע ברשת מסועפת עצומה במוח. נקודת המפגש בין נוירונים נקראת סינפסה והיא מעין מרווח בין נוירון לנוירון שבו מתרחש תהליך העברת המידע העצבי במוח. בנקודת המפגש הזו מופרשים חומרים הקרויים נוירוטרנסמיטורים הבאים בסוגים שונים ואחראים על העברת מידע מנוירון אל נוירון. פגיעה בתפקוד של הנוירוטרנסמיטורים יכולה להוביל להשלכות על נפש האדם ועל יכולות התפקוד שלו, ומכאן העניין הרב של הפסיכולוגיה בתהליכים ביולוגיים שכאלה. חקר הנוירון, הסינפה, הנוירוטרנסמיטורים ושאר הגורמים השונים שמהווים את המוח שלנו וכנראה שאת מי שאנחנו עדיין לא ידוע במידה רבה, ומבחינה זו הפסיכולוגיה הביולוגית לא נמצאת הרבה לפני הפסיכואנליזה ביכולת להבין את נפש האדם באופן מלא.

גנטיקה ופסיכולוגיה
תחום נוסף שבו פוגשת הפסיכולוגיה את הביולוגיה הוא זה של הגנטיקה. הגורמים הביולוגיים שמשפיעים על תופעות פסיכולוגיות זוהו במקרים רבים ובעבור תופעות שונות והם מעלים מחדש את השאלה הותיקה של הפילוסופיה והפסיכולוגיה בנוגע לטבע מול סביבה: האם אנחנו נולדים כפי שאנחנו או שאנחנו הופכים למה שאנחנו? זוהי אינה שאלה פשוטה והמחקר בתחום של גנטיקה ופסיכולוגיה מנסה כמובן למשוך בכיוון של טבע ולא של סביבה. בסופו של דבר ברור למדי כי במקרים רבים מדובר בשילוב. לא הגנטיקה היא שקובעת את הפסיכולוגיה שלנו אך היא בהחלט מכוונת אותה בכיוון מסוים ומקנה לה פוטנציאל מסוים של מי שאנחנו יכולים להיות.
כאן תוכלו לקרוא על כך ב-"מבוא לפסיכולוגיה"

מבוא קצר לפסיכולוגיה

מבוא קצר לפסיכולוגיה

הנפש הייתה מאז ומתמיד מושא להתעניינות ערה של בני אדם כבר מימי הפילוסופיה היוונית אך למעשה רק במאות השנים האחרונות נולדה הפסיכולוגיה המודרנית כפי שאנחנו מכירים אותה כתחום מחקר הבודק את צפונותיו של נפש האדם ומנסה להבין מה גורם לנו לפעול. הפסיכולוגיה היא תחום רחב מאוד שאחת הדברים שמאפיינים אותו, ושאותם לא ניתן לומר על תחומים רבים בקרב מדעי החברה שאליהם משתייכת הפסיכולוגיה, הוא שתחום זה מתרגם גם לפרקטיקה בשטח והמחקר האקדמי בפסיכולוגיה מנחה את הדרך שבה מטפלים בבני אדם עם בעיות נפשיות שונות.

מהי פסיכולוגיה?
דומה כי אין תשובה אחת ברורה לשאלה מהי פסיכולוגיה. הפסיכולוגיה המודרנית כיום מחולקת לתחומים רבים ושונים זה מזה שכולם מנסים להציע תיאורים שונים של נפש האדם. החל מהפסיכואנליזה ועד לפסיכולוגיה קוגנטיבית או נוירופסיכולוגיה, הדעות לגבי מה מניע אותנו, כיצד ולמה אנחנו מתנהגים, מה משמעות הרגשות שלנו, כיצד אנחנו לומדים ועוד ועוד משתנות מאוד מגישה פסיכולוגית אחת לאחרת. ככלל, פסיכולוגיה היא כל עיסוק מחקרי בתחום נפש האדם, בין אם מדובר באופן שבו המוח שלנו עובד או האופן שבו אנחנו מתפקדים מבחינה חברתית (פסיכולוגיה חברתית).

מחקר פסיכולוגי
כתחום מדעי, הפסיכולוגיה מבוססת על מחקר העומד על כללים מדעיים. עם זאת, מאחר ולא מדובר במדע מדויק אלא במדע שעוסק בבני אדם, דבר בלתי מדויק בעליל, ספק אם ניתן לקרוא לפסיכולוגיה מדע של ממש. כך, המחקר הפסיכולוגי ניצב בפני קשיים רבים כאשר הוא מנסה להשליך מקבוצת נבדקים אחת על כלל החברה האנושית. כמובן שאין את הבעיה הזו בתחום הפסיכולוגיה שיותר נוטים לכיוון הביולוגיה, אך בתחומים רבים אחרים של המחקר ישנה בעיתיות גדולה עם מחקרים פסיכולוגיים שצריך לתת עליה את הדעת. בסופו של דבר הפסיכולוגיה עוסקת בבני אדם שהם שונים ונבדלים זה מזה בכל כך הרבה דרכים עד שקשה לערוך מחקר שיהיה תקף לגבי כל בני האדם.

כאן באתר תמצאו מאגר של דיונים שונים תחת הכותרת "מבוא לפסיכולוגיה" שיתנו לכם הצצה ודריסת רגל ראשונה בעולם המופלא הזה של נפש האדם.

מחקר פסיכולוגי

מבוא לפסיכולוגיה: טראומה


מבוא לפסיכולוגיה: טראומה

אמת היסטורית ואמת נרטיבית (Spence)
יש הבדל בין האירועים כפי שהתרחשו וכפי שאנו זוכרים אותם.
מה שמשפיע על חיינו ומעצב את זהותנו הוא לא "מה שהיה" אלא "מה שאנחנו זוכרים שהיה".
לכן, במוקד הטיפול לא צריכה לעמוד חשיפת ה"אמת ההיסטורית" אלא ה"אמת הנרטיבית". אולם עדיין חשוב למטפל לדעת מהי האמת ההיסטורית.
סוגיית הזיכרונות המתעוררים (recovered memories debate) – המחלוקת ניטשת בעוצמה רבה בארה"ב, שבה עלו לכותרות בעשור האחרון מקרים רבים של טענות וגילויים על נשים שעברו התעללות מינית בילדות, בעיקר ע"י בני משפחה.
המצדדים בנשים טוענים כי אי אפשר להמציא זיכרונות כה קשים, כי ממילא רוב הנשים אינן מונעות ע"י הרצון בתביעות, וכי מדדים רבים תומכים בזיכרונות אלו.
המתנגדים טוענים כי יש הוכחות מחקריות שניתן להשתיל או לסלף זיכרונות, כי מטפלים מסוימים אבוקטיביים (מעוררים) בסגנון השאלות והטיפול שלהם, וכי האינפלציה במקרים אלו בשנים האחרונות היא תמיכה בעמדתם.





התסמונת הפוסט-טראומטית Post-Traumatic Stress Disorder:
הגדרה לפי DSM-IV:
A) 1. האדם חווה, ראה, או עומת עם אירוע שעירב פגיעה או מוות ממשי או איום בכך, או איום בשלמות הפיזית של האדם או אחרים.
2. התגובה של האדם הייתה כרוכה בפחד, חוסר אונים או זוועה.
B) סימפטומים של חודרנות - תמונות, פלשבקים, מחשבות על האירוע, חלומות, תגובה פיזיולוגית לחשיפה.
C) סימפטומים של הימנעות – ניסיונות להימנע ממחשבות, זיכרונות או תחושות על האירוע, פעילויות או אנשים המזכירים אותו, חוסר יכולת להיזכר בחלקים מהאירוע, תחושה של ריחוק מאחרים, טווח מצומצם של רגשות, תחושה של עתיד מקוצר).
D) סימפטומים של עוררות – קושי להירדם או להישאר ישן, חוסר שקט, קושי בריכוז, עוררות יתר, תגובת  startle.
הPTSD יכולה להופיע בטווח הקצר (ימים, חודשים) וגם בטווח הארוך (שנים).
שכיחות:
בשבוע הראשון 94% חווים PTSD
אחרי 3 חודשים – 47% ממשיכים לחוות PTSD.
אחרי 9 חודשים – 42%.
בטווח של שנים – 10%.
קומורבידיות – תופעות שנוטות ללכת ביחד. לדוגמא, PTSD עם דיכאון עמוק.
אם התסמונת לא מטופלת לאחר שאובחנה – החלמה ספונטנית: ככל שהשנים עוברות האחוז יורד (אולם עדיין גבוה – אחרי 10 שנים 40%).






מבוא לפסיכולוגיה: הפרעות זיכרון


מבוא לפסיכולוגיה: הפרעות זיכרון
אמנזיה Amnesia - אבדן חלקי של הזיכרון עקב פגיעה מוחית, למשל סינדרום קורסקוב.
יש שני סוגים עיקריים של אמנזיה:
·        שיכחון של מוקדם (Retrograde amnesia) – החולה אינו זוכר מאורעות שקדמו לפגיעה. בעיה בשליפה.
·        שיכחון של מאוחר (Anterograde amnesia) – החולה אינו מסוגל להוסיף זיכרונות חדשים לזיכרון לטווח ארוך. בעיה באחסון.
אמנזים מתקשים מאד להיזכר ברשימת מילים (למשל free recall) אולם מצליחים ללמוד מיומנויות חדשות (למשל ציור). לכן ניתן לראות שהם מצליחים לתפקד בחיי היום יום.
הטרמה (priming)
לאחר חשיפה למילה היא מזוהה מהר יותר בפעם השנייה. כלומר יש השפעה של אירוע קודם על ביצוע בהווה. לרוב בהטרמה מדברים על חשיפה לא מודעת.
הטרמה בזמן קריאה – זיהוי מהיר יותר כאשר יש הטרמה.
* פעם ראשונה: תפוח 560 אלפיות שנייה.
* פעם שנייה: תפוח 500 אלפיות שנייה.
* אפקט הטרמה: תפוח 60 אלפיות שנייה.
הטרמה בפרדיגמת השלמת מילה:
למידה                         קבוצה 1: עם הטרמה                                   קבוצה 2: ללא הטרמה
                                    שעון, סירה, כסא                               שעון, כסא
מבחן: השלם את החסר במילה הראשונה שעולה בראשך.
                                    _ירה                                                   _ירה
המטרה: סירה           40%                                                   15%
השפעת אפקט ההטרמה = 25%
הפרדה בין זיכרון מרומז למפורש:
שלב ראשון: למידה – למידה של רשימת מילים ללא אזכור שזה מבחן זיכרון.
שלב שני: מבחן מרומז – השלמת מילה (אפקט של פריימינג).
            "השלם את החסר עם המילה הראשונה שעולה בראשך".
שלב שלישי: מבחן מפורש – השלמת מילה עם רמז (רמז מנחה מאיפה צריך לשלוף את המילים)
            "השלם את החסר במילים שהופיעו ברשימת הלמידה".

במבחן המפורש - אחוזי ההצלחה היו גבוהים יותר אצל הנורמלים לעומת האמנזים.
במבחן המרומזאין הבדל בין אמנזים לנורמלים. לכן אמנזים יכולים לרכוש מיומנויות חדשות.
אסטרטגיות למידה וזיכרון:
קבוצה 1 – שינון ורבלי. שינון רגיל.
קבוצה 2 – יצירת דימויים מנטליים (סיפורים) – חשיבות אלבורציה סמנטית בזמן הקידוד. התאמה של הגירוי, רגשות, מחשבות – שיכול לעזור לנו לזכור.
קבוצה 3 – שיטת המיקומים method of loci – חשיבות רמזי השליפה. מסלול שמכירים ובכל מקום ממקמים חפץ. עיבוד עמוק יותר.
שיטות 2 ו-3 יותר יעילות מהשינון. 

מבוא לפסיכולוגיה: זיכרון


מבוא לפסיכולוגיה: זיכרון
זיכרון – האפשרות לארגון את ההווה, החוויה של העצמי ושל העתיד.
גישות היסטוריה לחקר הזיכרון:
·        גישה כמותית – הרמן אבינגהאוס 1880. מדידה כמותית של הזיכרון. כמה זוכרים?
ניסוי מילות התפל של אבינגהאוס – כמה מילים חסרות משמעות היה יכול לזכור? (חסרות משמעות כדי שלא ניתן יהיה להשתמש ברמזים וגורמים קודמים)
·        גישה איכותית – ברטלט 1932. תוכן של הזיכרון.
נתן לאנשים לקרוא סיפורים ומה הם יזכרו תקופות זמן לאחר מכן (כמה הם יזכרו, האם יהיו שינויים בפרטים שיזכרו?). מאד קשה לכימות.
הזיכרון הוא לא משהו פסיבי אלא קונסטרוקטיבי – אנו בונים אותו מחדש. כל אחד זוכר דברים אחרת.
השפעה של סכמות על הזיכרון.
שילוב של שתי הגישות נותן תמונה מלאה לגבי הזיכרון.
תהליכי זיכרון:
·        קידוד Encoding – השלב שבו מכניסים חומר פנימה. התהליך שבו הופכים את המידע התחושתי (הנקלט בחושים) לייצוג בזיכרון.
·        אחסון/שמירה Storage – השלב שאנו שומרים בזיכרון. מהרגע שקידדנו מידע (דקה, יום ויותר), אנו עסוקים בלשמור אותו.
·        שליפה Retrieval – שולפים את הייצוג מהזיכרון.

מערכות זיכרון – מבנה:
קלט -> זיכרון תחושתי -> זיכרון לטווח קצר -> זיכרון לטווח ארוך
דוגמא: מילים שאנו משננים – נכנסות לזיכרון לטווח קצר. מאפשר שליפה מהירה. אם נמשיך לעבד את המידע, נוסיף לו קישורים במוח – יהפוך לזיכרון לטווח ארוך.




אבחנות מרכזיות:
·        זמן
·        קיבולת
·        תוכן
·        שכחה
·        פרדיגמות מחקריות / מבחני זיכרון
זיכרון לטווח קצר:
* טווח ספרות digit span (כיום מקובל לחשוב שהממוצע הוא 5-9 יחידות זיכרון).
* הפרדיגמה של פטרסון ופטרסון 1959 – רצו לבדוק כמה נזכור.
זיכרון לטווח ארוך:
* שליפה חופשית free recall – לאחר למידה). שליפה של מילים ששוננו.
* זיהוי / היכר recognition – לאחר למידה. לראות אם מזהים מילים ששוננו.
אפקט הראשוניות – אחוז היזכרות גבוה במילים הראשונות ברשימה. מילים שעברו עיבוד שהעביר אותן לזיכרון לטווח הארוך.
אפקט האחרוניות – אחוז היזכרות גבוה במילים האחרונות ברשימה. מילים שנמצאות בזיכרון לטווח הקצר.
Working memory – מעבר בין הטווח הקצר לארוך.
סוגי זיכרון - סוגי מידע בזיכרון לטווח הארוך:
מרומז implicit: תהליך שעושים אותו באופן בלתי מודע:
א.    התניה קלאסית – כמו הכלבים של פבלוב.
ב.     פריימינג – מילים או תמונות שמועברים באופן בלתי מודע לשבריר שנייה, אך המוח מבצע איזשהו רישום שלהם.
ג.       מיומנויות והרגלים – כמו צחצוח שיניים, רכיבה על אופניים.
מפורש explicit: – תהליך שעושים אותו באופן מודע ע"מ לזכור את הדברים:
א.    אפיזודי (אירועים) – יש פה גם מרכיב רגשי.
ב.     סמנטי (עובדות)