מבוא לפסיכולוגיה תהליכי ייחוס ועיבוד מידע:

מבוא לפסיכולוגיה תהליכי ייחוס ועיבוד מידע:

איך היחיד תופס את המציאות החברתית ומשפיע עליה? איך אנחנו תופסים את התנהגות האדם האחר? המשמעות? איך אנחנו מאחסנים את המידע ואיך האחסון משפיע על ההבנה שלנו את האחר?

אנחנו כל הזמן מנסים לענות על התשובה למה דברים קורים, למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת. נותנים תשובות אפשריות שונות.

אנו רוצים לצמצם את התשובות ולהבין אם זה נובע מניעים שקשורים באדם או מגורמים הקשורים לסביבה. תהליכי עיבוד המידע מאפשרים לנו לתפקד. לא נוכל לחיות עם אינספור התשובות ולכן נעלה הסברים שונים ולבסוף בד"כ בוחרים אחד.

תיאוריית הייחוס:

פריץ היידר (Heider) – אמצע שנות ה-60.

טענותיו המרכזיות:

1.     האדם מחפש סיבות להתנהגות שלו ושל אחרים.

2.     החיפוש הוא אחר סיבות ממושכות ויציבות, כי אלו יותר  מאפשרות ניבוי וחיזוי. סיבה יציבה חוסכת התעסקות בשאלה מסוימת שוב. זה נותן תחושה של שליטה, לפעמים אני גם אשנה את התנהגותי בהתאם.

3.     האבחנה היא בין ייחוס פנימי לייחוס חיצוני.
ייחוס פנימי – כולל מאפיינים אישיים כמו רגשות, נטיות לב, יכולת אישית.
ייחוס חיצוני – כל מה שהסביבה גורמת או מייצרת.
לדוג', נכשלתי במבחן. ייחוס פנימי – לא למדתי מספיק. ייחוס חיצוני – המבחן לא הוגן.

זה בא מצורך שלנו לסדר את המציאות.

הסיבות לכך הן גם קוגניטיביות (חיסכון של זמן ואנרגיה) וגם רגשיות (תחושה של ביטחון).

היידר לא הסביר מה גורם לאדם להחליט האם לעושת ייחוס חיצוני או פנימי. מה השיקולים מאחורי כל ייחוס?

לכן, הציע ג'ורג' קלי (Kelly) את חוק ההשתנות המשותפת (Covariation Principle). חוק זה מגדיר כי הסיבה להתרחשות כלשהי נעוצה כפי הנראה בגורמים הקיימים כאשר האירוע מתרחש ואינם קיימים כאשר האירוע אינו מתרחש. גורמים אלו יכולים להיות חיצוניים או פנימיים.

הפרט כ"חוקר נאיבי" מפעיל את חוק ההשתנות המשותפת עפ"י שלושה קריטריונים:

1.     קריטריון המובחנות (Distinctiveness) – האם ההתנהגות מתרחשת בנסיבות מסוימות בלבד ולא בנסיבות אחרות?

2.     קריטריון העקביות (Consistency) – האם ההתנהגות מתרחשת תמיד או בזמנים ספציפיים בלבד?

3.     קריטריון ההסכמה הכללית (Consensus) –האם אותו אפקט מתרחש באותם תנאים גם אצל אנשים אחרים או אצל האדם המסוים בלבד?

תהליכים מאד אוטומטיים – במודע אנחנו לא שואלים את עצמנו את השאלות הללו.

דוגמאות:

אילה ביקרה עם עודד החבר שלה במסעדה דרום אמריקאית בחנוכה. למחרת היא המליצה לכולם ללכת למסעדה. האם כדאי לאמץ את המלצתה?

עקרון המובחנות: האם היא אחת שמשבחת את כל המסעדות שהולכת אליהן?

עקרון העקביות: האם תמיד כשהיא במסעדה זו היא משבחת אותה?

עקרון הקונצנזוס: האם כל מי שמבקר במסעדה יוצא מרוצה?

		מצב א'	מצב ב'	מצב ג'
עקביות	האם מצב זה תמיד מוביל להתנהגות זו?	גבוהה	גבוהה	נמוכה
מובחנות	האם מצבים אחרים מובילים לאותה התנהגות?	גבוהה	נמוכה	גבוהה
קונצנזוס	האם אנשים אחרים מפגינים אותה התנהגות (באותן נסיבות)?	גבוה	נמוך	נמוכה
	מסקנה	ייחוס חיצוני	ייחוס פנימי	ייחוס משולב

כמה שיש יותר סיבות שהולכות ביחד, כך יש יותר ביטחון בתשובה.

Weiner – הרחבת תיאוריית הייחוס (1979/1986)

3 מימדים שיש לקחת בחשבון:

1. מיקוד פנימי / חיצוני

2. יציבות של הסיבה או שהיא חולפת

3. שליטה – האם ההתנהגות נשלטת או לא

הצלחה במבחן:

	מיקוד חיצוני	מיקוד פנימי
יציב	עזרה ממורה	מאמץ	נשלט
לא יציב	עזרה חד פעמית	מאמץ מיוחד
יציב	קושי המשימה	יכולת	לא נשלט
לא יציב	מזל	מצב רוח, הברק פתאומית

טעויות ייחוס:

מחקרים רבים מראים שבניגוד לתפיסת האדם כ"מדען חובב", הרי שחשיבתנו רצופה טעויות והטיות.

שני סוגים מרכזיים של הטיות בהסקה סיבתית:

·        טעויות מוטיבציוניות – מאופיינות בנטייה להסיק מסקנות המשמרות או מחזקות צרכים או ערך אישי. המוטיבציה היא לשמור או לחזק את העצמי שלי. לדוגמא, ייחוס הכישלון במבחן למורה שלי שומר על העצמי שלי (לא הצלחתי לא כי התעצלתי או כי אני לא חכמה מספיק).
סוגים:

o       הטיות שמטרתן להגן על האגו ולשמר את הדימוי העצמי חיובי (ייחוסים פנימיים להצלחה, חיצוניים לכישלון):
דוגמא: הטייה בשירות האגו (self serving bias) – כשאנו מעריכים את התנהגותנו אנו, אנו משתמשים יותר בייחוסים חיצוניים (במיוחד בהסבר התנהגויות חריגות או שליליות)

o       הטיות שמטרתן לייעל את שליטת הפרט בסביבה החברתית, שנרגיש שיש לנו יותר שליטה בעולם. כשזה מישהו אחר עם התנהגות שלילית נייחס את זה אליו, כי אני אוכל לשלוט במה שקורה. אני רוצה לשמר את התחושה שיש לי שליטה.
לדוגמא, ייחוס אשמה לנהג שנפגע בתאונה.

·        טעויות הכרתיות (קוגניטיביות) – מאופיינות במגבלות או כשלים של ההסקה הלוגית. המטרה היא לשמור על הצורה בה אנו זוכרים ומסיקים מסקנות. סוגים:

o       הטיית הקשב הסלקטיבי – שימוש בפריטי מידע חלקיים בגלל בולטותם.

o       טעות הייחוס הבסיסית – הנטייה שלנו להעריך התנהגות של אחרים כנובעת יותר מסיבות פנימיות מאשר חיצוניות. כלומר, אנו מעריכים הערכת חֶסֶר את הגורמים הסיטואציוניים. המטרה היא חיסכון של העבודה הקוגניטיבית של הערכת המצב (לא שליטה כמו בטעויות המוטיבציוניות).

o       הטיית הקונצנזוס המוטעה – הנטייה לצפות שהרוב יסכימו עם דעתנו ועמדותינו. חסכוני לחשוב ככה.

o       הטיית אפקט ההילה – הנטייה לראות את הזולת כבל תכונות עקביות. אדם בעל תכונה חיובית, הנטייה לחשוב שהוא בעל תכונות חיוביות נוספות. אדם שמצליח בתחום אחד, הנטייה לחשוב שהוא מצליח גם בתחומים אחרים בחייו. הרבה יותר נוח לחשוב בשחור ולבן, זה חיסכון קוגניטיבי.

o       אפקט הראשוניות – הרושם הראשוני שאנו יוצרים גורם לעיצוב פרשנותנו את המידע שיתקבל מאוחר יותר. בד"כ רושם ראשוני קשה מאד לשנות את זה.