מבוא לפסיכולוגיה: טראומה

מבוא לפסיכולוגיה: טראומה

מתוך: מבוא לפסיכולוגיה

אמת היסטורית ואמת נרטיבית (Spence)

יש הבדל בין האירועים כפי שהתרחשו וכפי שאנו זוכרים אותם.

מה שמשפיע על חיינו ומעצב את זהותנו הוא לא "מה שהיה" אלא "מה שאנחנו זוכרים שהיה".

לכן, במוקד הטיפול לא צריכה לעמוד חשיפת ה"אמת ההיסטורית" אלא ה"אמת הנרטיבית". אולם עדיין חשוב למטפל לדעת מהי האמת ההיסטורית.

סוגיית הזיכרונות המתעוררים (recovered memories debate) – המחלוקת ניטשת בעוצמה רבה בארה"ב, שבה עלו לכותרות בעשור האחרון מקרים רבים של טענות וגילויים על נשים שעברו התעללות מינית בילדות, בעיקר ע"י בני משפחה.

המצדדים בנשים טוענים כי אי אפשר להמציא זיכרונות כה קשים, כי ממילא רוב הנשים אינן מונעות ע"י הרצון בתביעות, וכי מדדים רבים תומכים בזיכרונות אלו.

המתנגדים טוענים כי יש הוכחות מחקריות שניתן להשתיל או לסלף זיכרונות, כי מטפלים מסוימים אבוקטיביים (מעוררים) בסגנון השאלות והטיפול שלהם, וכי האינפלציה במקרים אלו בשנים האחרונות היא תמיכה בעמדתם.

התסמונת הפוסט-טראומטית Post-Traumatic Stress Disorder:

הגדרה לפי DSM-IV:

A) 1. האדם חווה, ראה, או עומת עם אירוע שעירב פגיעה או מוות ממשי או איום בכך, או איום בשלמות הפיזית של האדם או אחרים.

2. התגובה של האדם הייתה כרוכה בפחד, חוסר אונים או זוועה.

B) סימפטומים של חודרנות - תמונות, פלשבקים, מחשבות על האירוע, חלומות, תגובה פיזיולוגית לחשיפה.

C) סימפטומים של הימנעות – ניסיונות להימנע ממחשבות, זיכרונות או תחושות על האירוע, פעילויות או אנשים המזכירים אותו, חוסר יכולת להיזכר בחלקים מהאירוע, תחושה של ריחוק מאחרים, טווח מצומצם של רגשות, תחושה של עתיד מקוצר).

D) סימפטומים של עוררות – קושי להירדם או להישאר ישן, חוסר שקט, קושי בריכוז, עוררות יתר, תגובת  startle.

הPTSD יכולה להופיע בטווח הקצר (ימים, חודשים) וגם בטווח הארוך (שנים).

שכיחות:

בשבוע הראשון 94% חווים PTSD

אחרי 3 חודשים – 47% ממשיכים לחוות PTSD.

אחרי 9 חודשים – 42%.

בטווח של שנים – 10%.

קומורבידיות – תופעות שנוטות ללכת ביחד. לדוגמא, PTSD עם דיכאון עמוק.

אם התסמונת לא מטופלת לאחר שאובחנה – החלמה ספונטנית: ככל שהשנים עוברות האחוז יורד (אולם עדיין גבוה – אחרי 10 שנים 40%).