מבוא לפסיכולוגיה: הפרעות זיכרון
מתוך: מבוא לפסיכולוגיה
יש שני סוגים עיקריים של אמנזיה:
·
שיכחון של מוקדם (Retrograde amnesia) – החולה אינו זוכר מאורעות שקדמו לפגיעה. בעיה בשליפה.
·
שיכחון של מאוחר (Anterograde amnesia) – החולה אינו מסוגל להוסיף זיכרונות חדשים לזיכרון לטווח ארוך.
בעיה באחסון.
אמנזים מתקשים מאד להיזכר ברשימת מילים
(למשל free recall) אולם מצליחים ללמוד מיומנויות חדשות (למשל ציור). לכן
ניתן לראות שהם מצליחים לתפקד בחיי היום יום.
הטרמה (priming)
לאחר חשיפה למילה היא מזוהה מהר יותר בפעם
השנייה. כלומר יש השפעה של אירוע קודם על ביצוע
בהווה. לרוב בהטרמה מדברים על חשיפה לא מודעת.
הטרמה בזמן קריאה
– זיהוי מהיר יותר כאשר יש הטרמה.
* פעם ראשונה: תפוח 560 אלפיות שנייה.
* פעם שנייה: תפוח 500 אלפיות שנייה.
* פעם ראשונה: תפוח 560 אלפיות שנייה.
* פעם שנייה: תפוח 500 אלפיות שנייה.
* אפקט הטרמה: תפוח 60 אלפיות שנייה.
הטרמה בפרדיגמת השלמת מילה:
למידה קבוצה 1: עם הטרמה קבוצה 2: ללא
הטרמה
שעון,
סירה, כסא שעון,
כסא
מבחן:
השלם את החסר במילה הראשונה שעולה בראשך.
_ירה _ירה
המטרה: סירה 40% 15%
השפעת
אפקט ההטרמה = 25%
הפרדה בין זיכרון מרומז למפורש:
שלב
ראשון: למידה
– למידה של רשימת מילים ללא אזכור שזה מבחן זיכרון.
שלב
שני: מבחן
מרומז – השלמת מילה (אפקט של פריימינג).
"השלם
את החסר עם המילה הראשונה שעולה בראשך".
שלב
שלישי: מבחן
מפורש – השלמת מילה עם רמז (רמז מנחה מאיפה צריך
לשלוף את המילים)
"השלם
את החסר במילים שהופיעו ברשימת הלמידה".
במבחן
המפורש - אחוזי ההצלחה היו גבוהים יותר אצל
הנורמלים לעומת האמנזים.
במבחן
המרומז – אין הבדל בין אמנזים לנורמלים. לכן
אמנזים יכולים לרכוש מיומנויות חדשות.
קבוצה 1 – שינון ורבלי. שינון רגיל.
קבוצה 2 – יצירת דימויים מנטליים (סיפורים) – חשיבות אלבורציה
סמנטית בזמן הקידוד. התאמה של הגירוי, רגשות, מחשבות – שיכול לעזור לנו לזכור.
קבוצה 3 – שיטת המיקומים method of loci – חשיבות רמזי השליפה. מסלול שמכירים ובכל
מקום ממקמים חפץ. עיבוד עמוק יותר.
שיטות 2 ו-3 יותר יעילות מהשינון.
שיטות 2 ו-3 יותר יעילות מהשינון.
No comments:
Post a Comment