מבוא לפסיכולוגיה: גישות פסיכולוגיות כיום ופסיכולוגיה כמדע

הגישות הפסיכולוגיות כיום:

 ישנן מספר גישות הפועלות כיום בתחום הפסיכולוגיה:

הגישה הביולוגית –

·        מנסה לקשור בין ההתנהגות הגלויה לבין אירועים כימיים וחשמליים המתרחשים בגוף.

·        בייחוד במערכת העצבים של בני אדם ואורגניזמים אחרים (המערכת הנוירו-ביולוגית).

·        מטרת המחקר לזהות תהליכים בארבע רמות: האנטומית, ההורמונלית, הגנטית והמוחית.

הגישה הפסיכודינמית:

·        מוקד הגישה הוא העיסוק בדינמיקה הפנימית של הנפש

·        לפי פרויד, הנפש משמשת כמתווכת בין קונפליקטים מתמשכים, בין שלושה חלקים בתוכה: הרצוי, המצוי והרוצה.

·        גישה זו מבקשת להיות מדעית ע"י שימוש בכילי כמו ניתוח חלומות, אסוציאציות חופשיות, אנליזה של שיחות.

הגישה ההתנהגותית:

גירויים ותגובות, תגובות נגדיות, תגמולים ועונשים.

הגישה הקוגניטיבית:

תהליכים שכליים כמו שפה, זיכרון.

קוגניטיבית – אני חושב שהיא לא אוהבת אותי מספיק

ביולוגית – נרשמה הזעה מוגברת, הסמקה ודופק מהיר

פסיכודינמית - אני לא יודע למה אבל היא מזכירה לי את אמא שלי

התנהגותית - נרשמו שלושה מבטים מצועפים, 15 ליטר דמעות ו-10 מכתבי אהבה

פנומנולוגית - אני מרגיש משהו שלא הרגשתי מעולם

הפסיכולוגיה כמדע

התהליך המדעי:

1.     שאלה שמקורה בבעיה / חוסר הבנה / סקרנות.

2.     ניסוח הנחות וארגונן במסגרת תיאוריה (מערכת מונחים, הגדרות וטענות המייצגים השקפה על תופעה מסוימת על ידי הצגת יחסים בין המונחים, במטרה להסביר ולנבא את התופעה). מתבססים על ספרות קודמת.

3.     ניסוח השערות לגבי קשר בין משתנים.

4.     ניסוח ההשערות בצורה אמפירית – אופרציונלית (בצורה שניתן לבדוק אותן).

5.     בדיקת ההשערות במחקר.

6.     הסקת מסקנות – אישוש או הפרכה. אם יש הפרכה, או שיש בעיה במתודה המחקרית או שההשערה מוטעית.

שיטות המחקר הפסיכולוגי

·        תצפית – בד"כ לא מספיקה.

·        ראיון:

o       פתוח – שאלה מאד כללית, חופש דיבור מוחלט למתראיין.

o       מובנה – שאלות ספציפיות

o       חצי מובנה – שאלות ספציפיות אבל נותנים לאדם חופש דיבור.

·        סקר, שאלון – משמש להגיע לכמות גדולה של אנשים.

·        תיק מקרה (case study) – שימוש בביוגרפיות או בתיאורי מקרה קליניים.

·        ניסוי

אפיוני הגישה המדעית:

·        לא מוטה – השערה שמבוססת על הספרות ומשוחררת מהעדפות סובייקטיביות של החוקר.

·        מהימנה – יהיה ניתן לחזור על המחקר ולקבל אותן תוצאות.

משתני המחקר:

·        משתנה בלתי תלוי (ב"ת) – המשתנה שיש עליו שליטה ובעזרתו רוצים לנבא את המשתנה התלוי.

·        משתנה תלוי

מחקר מתאמי לעומת מחקר ניסויי:

בחינת קשר בין משתנים

·        מחקר מתאמי – בחינת השערות על קיום קשר. לדוג', האם יש קשר בין תסכול ותוקפנות. דרך לבדוק: שאלונים על תסכול ותוקפנות.

·        מחקר ניסויי – בחינת השערות על קשר סיבתי. יש שליטה ובקרה – מתפעלים משתנה אחד ובודקים את השפעתו על משתנה אחר. לדוג', האם תסכול גורם לתוקפנות. דרך לבדוק: לתת לנבדקים משימה בלתי אפשרית ולאחר מכן להעביר שאלון תוקפנות.

מתאם (correlation)

·        מקדם מתאם Correlation Coefficient – r

·        בין 1+ ל1-.

·        + קשר חיובי – ככל שמשתנה אחד גדל גם השני גדל ולהיפך.

·        - קשר שלילי – ככל שמשתנה אחד גדל השני קטן.

·        0 – חוסר קשר.

המתאם אף פעם לא 1 בפסיכולוגיה – אין 100% קשר בין משתנים, תמיד יהיו אנשים שלא יגיבו בצורה נורמטיבית.

מגבלות ההסקה:

·        קשר בין שני משתנים לא מעיד בהכרח על קשר סיבתי: יכול להיות גורם מתווך בין השניים, גורם אחר שגורם לשניהם, אחד גורם לשני או להיפך.

אתיקה במחקר (ועדת הלסינקי):

·        סיכון מינימלי

·        הסכמה מדעת (informed consent)

·        שמירה על סודיות ופרטיות

·        עדכון הנבדק במטרת הניסוי ושיטתו בסיום המחקר.