סיכום הסיפור פרנהיים מאת ש"י עגנון - סיכום ותקציר

סיכום הסיפור פרנהיים מאת ש"י עגנון - סיכום ותקציר

 אקספוזיציה הסיפור פרנהיים של ש"י עגנון נפתח עם שובו של גיבור הסיפור,פרנהיים, מן השבי . פרנהיים מוצא את דלת ביתו נעולה בפניו עם חזרתו. השוערת מספרת לו בלשון גסה ובחוסר רגישות שבנו נפטר  בעת שנעדר מהבית וכי אשתו נסעה אל אחותה ולא  הותירה מפתח .

פסקה זו שפותחת את הסיפור מטרימה את שהולך לקרות בהמשך –הוא ישוב וימצא את דלת אשתו נעולה בפניו בהמשך הסיפור .הוא מבין  גם מיחסה החצוף של השוערת וגם מכך שאשתו אינה  שהיא למעשה נעלה בפניו את הכניסה לחייה.

ההבנה הזו מודחקת כביכול שכן הוא לא ממהר אל אשתו אלא  מתעכב בעיר יומיים,  מבקר בבתי ,  משוחח עם אנשים ועולה לקבר בנו. ההבנה שאשתו הוציאה אותו מחייה באה לידי ביטוי בכך שהוא פודה את המתנה  שקנה לה וקונה כרטיס הלוך ושוב לאחד. קניית הכרטיס היא הטרמה נוספת לאיך שהסיפור עתיד להסתיים.

הטקסט סוגר פערי מידע לגבי העבר תוך כדי התפתחות העלילה בהווה.הקטיעות הזו מוסברת תימטית בנפילתו בשבי שקטעה את רצף חייו. למעשה ככל שהוא מתקרב הביתה כך הבית מתרחק ממנו.כבר בכותרת הסיפור ,פירוש  המילה פרנהיים בגרמנית הוא לחזור אל הבית.השיבה הזו מתוארת בלשון מאוד חסכנית ללא פאתוס מצד המספר ,פרנהיים אינו זוכה לקבלת פנים של גיבורים אלא להתנכרות מצד הקרובים אליו.

הסיבוך  האקספוזיציה של  הסיפור היא גם הסיבוך בו- שהרי הסיבוך הוא בחזרה שהתפספסה-בחזרה  שהתבררה למעשה כפרידה ולא כאיחוד עם אשתו. פרנהיים נוסע אל אשתו כדי לנסות להשיבה אך קניית הכרטיס הלוך חזור מבהירה שהוא מבין שהפרידה סופית.

הסיבוך הולך ונבנה בעת הפגישה עם גיסתו שפוגשת אותו עם כניסתו. גרטרוד  מונעת בעדו את הכניסה לחדר אשתו באמצעות השקר שזהו חדרו של בנה.יחסה הפטרוני כלפיו מתבטא במיץ הפטל שהיא מגישה לו ובעובדה שאינה טורחת לתת לו מאפרה.היא עסוקה בראשה בענייני הבית ובאי נוחות שנגרה כתוצאה מבואו.היא משאירה לבעלה,היינץ, להבהיר לפרנהיים את המצב.

בפגישה בין  היינץ שטיינר, בעלה, לבין פרנהיים נחשפים עוד פרטים מן העבר. שטיינר מספר לו  על שובו של  קרל נייס ,אהוב נעוריה  של אשתו, לחייה.הקורא לומד על סיפור האהבה של אינגה וקרל נייס שנגדע לאחר שנקבר לפי השמועה  תחת מפולת שלגים ועל נישואיה לפרנהיים  לאחר מכן.היינץ רואה בחזירתו של קרל נייס תיקון לעבר. לפי היינץ  הסיבוך  האמיתי היה מלכתחילה בעצם נישואיה של אינגה לפרנהיים,שנראו מופרכים מראשיתם,ושעתה הוא תומך בסיומם. אי ממשותם של הנישואים האלו מתחדדת מתוך ההקבלה בינם לבין נישואיהם היציבים של שטיינר ואשתו.

 הדמויות מאופיינות על  בסיס האנלוגיה ביניהן שמדגישה את ההבדלים באישיותם ובמעמדם במשפחה ובחברה.

האנלוגיה בין פרנהיים לשטיינר

האנלוגיה בין פרנהיים לבין שטיינר היא אנלוגיה על דרך הניגוד:

--שטיינר מבוסס כלכלית ,הוא עשיר   ומלא ביטחון ואילו פרנהיים עני וחסר ביטחון. הפער הכלכלי  ביניהם ניכר גם  בסיגריה הזולה שמעשן פרנהיים לעומת  הסיגר היקר של שטיינר.פרנהיים מתבטל בפני גרטרוד ואילו שטיינר אינו חושש לגעור בה.

--שטיינר מבוסס גם מבחינת מעמדו החברתי-הוא לא אולץ להתגייס למלחמה להבדיל מפרנהיים.חלק מהזלזול בפרנהיים ומהפטרונות כלפיו מוסבר כנראה בכך שבא ממשפחה פחות מבוססת מלכתחילה,כלומר בסנוביזם המעמדי של שטיינר.

--גרטרוד אשתו של שטיינר מתייחסת אליו ביראת כבוד ואילו אינגה אשתו של פרנהיים מתייחסת אליו  בזלזול, לא טורחת לקבל את פניו ברכבת ונוסעת  אל בית אחותה מבלי להותיר לו מפתח.

--לשטיינר יש בן ,זיגי, ועומד להיוולד לו   בן נוסף  ואילו פרנהיים איבד את בנו.

אנלוגיה נוספת היא האנלוגיה בין  קרל נייס לבין פרנהיים

האנלוגיה הזו היא על דרך  הניגוד והדימיון בין השניים :

--שניהם חוזרים לאחר תקופה ארוכה של היעדרות.פרנהיים חוזר מן השבי קרל נייס ממקום לא ידוע.

--שניהם מחזרים אחרי אותה אישה,אינגה,  ומתאהבים בה.

-- הניגוד מתבטא בכך שקרל נייס מתקבל באהבה במשפחתו של פרנהיים  עם שובו ואילו  פרנהיים  נדחה על ידי משפחתו כולה.

-- ניגוד נוסף שמשתמע מהיחס האוהד והשוויוני  לקרל נייס אצל השטיינרים   הוא שקרל נייס בא כנראה גם ממעמד חברתי יותר גבוה משל פרנהיים.

נקודת המפנה פרנהיים פוגש את  אינגה לבסןף אך הפגישה מבהירה לו עד כמה היא מנוכרת לו ועד כמה רחקה ממנו.אינגה לא מגלה שום עניין בו ובמה שקרה לו.הוא מגלה שהיא מאוהבת בקרל נייס ומצפה לבואו, ושהיא  קברה את נישואיהם יחד עם ילדם המת.

השיא אינגה מקבלת פיתקה מאת קרל נייס  בנוכחות פרנהיים ולרגע נראית מהססת האם להישאר עם פרנהיים או לצאת. פרנהיים מנסה להעיר לחיים  את אהבתה   כשהוא מתוודה על געגועיו אליה ומפציר בה לזרוק את הפתק ולתת לו את ידה .אינגה יוצאת מהחדר ובכך בוחרת למעשה  בנייס .

ההתרה פרנהיים יוצא מהחדר לאחר יציאתה של אינגה וסוגר אחריו את הדלת. סגירת הדלת מבטאת באופן סמלי את השלמתו עם כך שאת העבר לא ניתן להשיב ,שמשהו אכן השתנה בעולם כפי שאומר לו טשיינר.

אם בתחילת הסיפור הוא עומד פסיבי למול דלת ביתו הנעולה בסוף הסיפור הוא סוגר באופן אקטיבי את הדלת על העבר.

מוטיבים בסיפור

מוטיב הדלת הנעולה –פרנהיים עומד  בפני דלת ביתו  הנעולה בשובו מהשבי , ובבית השטיינרים למול הדלת לחדרה של אינגה .הדלת הנעולה מסמלת את הכניסה לחיים לעבר. כאשר הוא סוגר את הדלת בסיום הסיפור הוא מותיר באופן סמלי את העבר מאחוריו.

מוטיב העיניים והמבט-עיניו של פרנהיים מעידות על אופיו הכנוע והמיוסר,הוא מביט באינגה בעיניים מפצירות ואוהבות .העיניים גם משקפות את יחסה של אינגה אליו ואל קרל נייס.עיניה זוהרות כשהיא מצפה לקרל נייס והן כבות כשהן נחות על פרנהיים.

מוטיב השיבה  המאוחרת –פרנהיים שב לביתו לאחר שנים של היעדרות אך מגלה שהזמן הפך את שיבתו לבלתי אפשרית,וכי אחר זכה באהובתו . מוטיב השיבה מופיע  באודיסאה  אך שלא כמו אודיסיאוס, פרנהיים לא זוכה באהובתו והיא בוודאי לא מחכה לשובו.

השיבה  נתפסת כמין חזרה מן המתים - קרל נייס שב לחיים לאחר שנקבר תחת מפולת שלגים ,ואילו פרנהיים חוזר לאחר שנקבר חיים בשבי.המוות נוכח בתוך הסיפור בילדם המת של פרנהיים ואשתו ובמוות של אהבתם.

המוות נתפס כשרירותי לא פחות מההינצלות ממנו, המספר מתאר בחוסר רגשנות את תעתועי הגורל בחיי הדמויות -אין אנו יודעים כיצד נייס ניצל או כיצד פרנהיים שרד?למה מת ילדם של אינגה  ופרנהיים? מדוע  אינגה בוחרת בנייס?  או מה מניע את נייס לחזור אחרי שלא טרח לשמור על קשר כל השנים?

שאלות רבות בסיפור נותרות  ללא מענה, על  אף העובדה שהסוף הוא סגור. 

פרשנות הסיפור

 על פי פירוש אחד ,הסיפור הוא בראש ובראשונה סיפור על משולש רומנטי ואהבה נכזבת.פרנהיים ששב לאחר שנים מהמלחמה  נוכח בשובו שאשתו מעדיפה את אהובה הקודם על פניו .ניסיונו להילחם על אהובתו נכשל,הוא מבין שאהבתה אליו מתה ונאלץ להשלים עם המציאות המרה.

 על פי פירוש אחר ,הסיפור הוא על תעתועי הזמן והגורל.פרנהיים ששב לאחר שנים  מגלה שהזמן שחלף, חלף לבלי שוב.אין הוא יכול להשיבו לאחור או לאחות את שבריו.הוא נאלץ להסכים ש"נעליו הישנות" המסמלות את העבר שוב אינן נוחות ועליו להמשיך בחייו,כשם שאשתו המשיכה בחייה.

הזמן החולף משנה גם את פני העולם שהשתנה לאחר מלחמת העולם הראשונה לבלי הכר.הזמן האישי והזמן הכללי ההיסטורי חוצים זה את זה בסיפור.פרנהיים הוא ברמה מסוימת קורבנה של ההיסטוריה שבשמה נשלח להילחם ונפל בשבי,וגם מי שעושה את  ההיסטוריה .