פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה-עליות ראשונה ושנייה:

פעולותיהם של הציונים בא"י עד מלחמת העולם הראשונה-עליות ראשונה ושנייה:

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

מבוא:בארץ ישראל שלטו העות'מאנים.האיזור היה נחשל מבחינה טכנולוגית,דליל באוכלוסין וברובו כפרי.

חיו בארץ כ-400.000 ערבים וכ25.000 יהודים.יהודי א"י,היו אנשי היישוב הישן,רובם יהודים חרדים שחיו בערי

הקודש:ירושלים,צפת,טבריה וחברון והתפרנסו מכספי תרומה שקבלו מקהילותיהם באירופה-"כספי החלוקה".

הפעילות הציונית בארץ ישראל באה לידי ביטוי עם העליות וההתיישבות שהחלו עם עלייתם של חובבי ציון ב1882 והסתיימו בפרוץ מלחמת העולם הראשונה,בשנת 1914.

העלייה היתה בשני גלים:

עלייה ראשונה מ1881 עד 1903-כ25.000 יהודים רובם שומרי מצוות בעלי משפחות מהמעמד הבינוני

בעלי רכוש,איכרים.

הקשיים בשנים הראשונות ולאורך כל תקופת העלייה הראשונה היו רבים:

א. חוסר הכשרה חקלאית מקצועית בארצות מוצאם ואי הכרת התנאים בא"י קודם בואם.

ב. קשיי אקלים, מחלות, חוסר מים, התנכלויות מצד הערבים.

ג. מחסור בכסף וחוסר תמיכה כספית מצד "חובבי ציון" בארצות הגולה.

ד. תחושת הבדידות החברתית, הניכור והייאוש שמקורה היה הן הגעגועים לבית ולמשפחה במזרח אירופה והן בהרגשת הספק,שכרסמה בלבות המתיישבים, אם יוכלו להתמיד במפעלם החלוצי.

ה. עוינות "הישוב הישן" כלפי הישוב החדש (לפחות בשנים הראשונות(

ו.הטורקים לא ראו בעין יפה את בואם של העולים ממזרח אירופה. היו לכך שתי סיבות עיקריות:

- הטורקים חששו שהתיישבות יהודית תיצור בעיה לאומית חדשה באימפריה העות'מאנית, מה שיכול להביא לידי הוצאת א"י מידי הטורקים.

- מוצאם של העולים היה רוסיה. השולטן חשש מקיומו של "גיס חמישי" רוסי, שישרת את האינטרסים של הגדולה

 שבאויבות טורקיה.

גורמים אלה הובילו את השלטון הטורקי להטיל גזרות שמטרתן הייתה להקפיא את הישוב היהודי בא"י, אך העולים עקפו את הגזרות בדרכים שונות (בקשת אישור שהיה זמני ואחר כך נשארו בארץ, שוחד ועוד(.

בין העולים היו גם יהודים מתימן- העלייה התימנית -1882-"אעלה בתמר".

מאות משפחות שמנו כ2500 נפש עלו לארץ בתקופה זו-

המניעים לעלייה:

1.ציפייה משיחית, הסתמכו על פסוק משיר השירים "אעלה בתמר"

2.מצוקה מדינית וכלכלית- על היהודים בתימן. היו גזרות קשות בגלל היותם יהודים, הייתה בצורה ורעב והיהודים סבלו ממצוקה כלכלית ומתנאי מחייה קשים ולכן בחרו מוצא מהצרות בא"י.

3.שמועות טובות על א"י- כמו חלוקת אדמות הארץ ע"י יהודים עשירים (רוטשילד).

קשיי הקליטה:

1.אי קבלתם לעדה הספרדית.

2.מצוקה כלכלית-לא מצאו עבודה כי לא היה ביקוש למלאכות בהם התמחו בתימן (צורפות) הם גם לא היו זכאים לכספי חלוקה.

3.מצוקת דיור-קשה ביותר, מחירי דיור גבוהים ולכן נאלצו לגור באוהלים בצפיפות ובתנאי תברואה קשים שגרמו לתמותה ומחלות.

התגברות על הקשיים:

1.התארגנות עדתית-כדי לשמור על המסורה המיוחדת ולתמוך כלכלית בחברי הקהילה.

2.הסבה למקצועות נדרשים-גילו כושר הסתגלות וחריצות ושלחו ידם בכל מלאכה שנזדמנה להם, כבשו מקצועות שהיו עד אז נחלתם של ערביי הארץ.

3.הקמת התיישבות חדשה-העדה דאגה להקמת שכונות חדשות מחוץ לחומות ירושלים.

         עלייה שנייה מ1904 עד 1914-כ35.000 יהודים ברובם צעירים סוציאליסטים,חלוצים, חסרי הון שבאו לממש את האידיאולוגיה הסוציאליסטית שלהם.(סוציאליזם-חברה שדוגלת בביטול המעמדות ובשיויון בין האנשים).

הם התמודדו עם קשיי הקליטה בדומה לאנשי עלייה ראשונה ובנוסף עם הקושי להתקבל כפועלים שכירים אצל האכרים  במושבות שהעדיפו את הערבים שידעו את עבודת החקלאות,שהיו רגילים לתנאי הארץ והיו להם פחות דרישות באשר לתנאי העסקתם.

שתי העליות יצרו תשתית התיישבותית רחבה.(ראה מפה בהמשך).

בסוף התקופה היו בארץ כ88.000 יהודים,ביטוי להישגיה הגדולים של הציונות.

עלייה שנייה מתימן: ביוזמת מפלגת "הפועל הצעיר" והמשרד האצישראלי, נשלח בשנת 1911 איש "הפועל הצעיר", שמואל יבניאלי, לתימן כדי לעודד עלית יהודים לא"י. מטרת השליחות הייתה לזרז את בואם של פועלים יהודים, כדי לשבור את כוח העבודה הערבי במושבות.