אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית

         אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית:

                 

מספר אישים וארגונים סייעו לפעילות הציונית בארץ ישראל בראשית דרכה:      

בעלייה ראשונה-הברון רוטשילד

         ג'יימס אדמונד (אברהם בנימין) הברון דה רוטשילד (1845 - 1934),  מאבות היישוב העברי בארץ ישראל. נודע בכינויים: "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב היהודי החדש". בעזרת הונו המשפחתי סייע רבות למושבות שהוקמו בא"י בתקופת העלייה הראשונה.

 בשנת 1882 פנתה משלחת ממייסדי ראשון לציון לברון היהודי הצרפתי - אדמונד דה רוטשילד. המתיישבים בראשון לציון ביקשו את עזרתו הכספית לחפירת באר מים למושבה החדשה. רוטשילד הסכים לסייע, אך התנה זאת בכך ששמו לא יתפרסם בציבור. לכן נודע בכינוי "הנדיב הידוע".רוטשילד סרב להיות מזוהה עם התנועה הציונית פן יפגעו עסקיו באירופה.

במהרה התחיל לסייע בסכומים רבים למטרות שונות לראשון לציון ובהמשך  למושבות נוספות.

כדי להפוך את הסיוע ליעיל שלח לארץ פקידים לארגן ולתאם את הסיוע הכספי ולנהל את המושבות, גננים ללמד את המתיישבים לעבוד בחקלאות ואף שילם לבעלי מקצוע שונים כמו רוקחים, רופאים ועוד.  מערך הסיוע שהוקם בכספי הברון רוטשילד בארץ נקרא שיטת החסות,שיטת האפוטרופסות או שיטת הפקידים.

פעולותיו:

-הוא מימן קניית אדמות להתיישבות.

-מימן את ההוצאות של המושבות והציל  אותן מקריסה.

-תשלום של שכר חודשי לאיכרים ומימון הוצאות הייצור.

-ייסוד מוסדות כלכליים חדשים כמו יקבים בראשון לציון וזיכרון יעקב ומימון ניסויים חקלאיים ותעשייתיים.

-ייסוד תעשיות חדשות כמו תעשיית משי או תעשיית הבשמים.

-לימד אותם שיטות ניהול מודרני.

-דאג לשרותי רפואה ע"י העסקת רופאים ורוקחים.

-עזר למתיישבים מול הקשיים שהערים השלטון העות'מני ולעיתים  שילם שוחד לפקידי השלטון כדי לעזור ליהודים.

מאידך,נשמעה ביקורת רבה על מערך הפקידים-חסרונות השיטה:

א. הניכור העמוק שנוצר בין הפקידים הצרפתיים לבין איכרי המושבות. היה זה שוני תרבותי ואידיאולוגי. הפקיד הצרפתי חונך על ברכי התרבות המערבית,הצרפתית והביט בלעג והתנשאות על האיכר "הפרימיטיבי". הפקיד היה אמנם יהודי, אך לא היה ציוני. הוא היה מעוניין בדבר אחד - ניהול תקין של המושבה לשביעות רצונו של הברון.
ב. האיכרים היו משוללי יוזמה עצמאית משום שקיבלו הכנסה חודשית קבועה והיו תלויים בפקידים שקבעו והחליטו בכול עניין. התוצאה הייתה חמורה - האיכר פסק מלעבוד. את העבודה מסר לפועלים ערביים .
ג. מנגנון הפקידים היה מנופח ביותר-מספר הפקידים היה רב בהשוואה למספר התושבים במושבות,לעיתים היו מושחתים.

          ד.המתיישבים אימצו אורחות חיים של התרבות הצרפתית. הפקידים הצרפתים עודדו את התרבות המערבית,הצרפתית ואת אורחות החיים של צרפת מה שגרם לחוסר שביעות רצון של האיכרים שומרי המסורת מצד אחד ומאידך לעזיבת הארץ ע"י חלק מאנשי המושבות הצעירים שרצו להשתלב באורח החיים של הפקידים ולשם כך עזבו לצרפת.

לסיכום: למרות כל הביקורת על מערך הפקידים ושיטת הטיפול במושבות, תמיכת הברון במושבות העבריות בארץ ישראל במתכונת האפוטרופסות נמשכה 17 שנה והסתיימה בשנת 1900.מעשיו ופעולותיו של רוטשילד  במשך השנים ומימון ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל ,הצילו את המושבות מקריסה וסייעו להתפתחותן הכלכלית.

בכול התקופה הברון השקיע יותר מ- 5 מיליון לירות סטרלינג בפיתוח היישובים, והוא רכש כ - 50 אלף דונם של אדמה בארץ ישראל, עליהם נבנו כ- 30 יישובים, הוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת. 

מהמושבות שהקים:זכרון יעקוב-ע"ש אביו,מזכרת בתיה-ע"ש אימו,גבעת עדה-ע"ש אשתו,פרדס חנה-ע"ש אחותו,בנימינה-על שמו ועוד.

                         בשנת 1900 הפסיק הברון לנהל את המושבות והעבירן לחברת יק"א (מאנגלית: Jewish Colonization Association J.C.A) "חברת התיישבות יהודים", מיסודו של הברון מוריס הירש בשנת 1891.

בעלייה שנייה-המשרד הארצישראלי- בראש המשרד הארצישראלי עמד ד"ר ארתור רופין שעלה לישראל בשנת 1908 מגרמניה והקים את המשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית ביפו.

היעד היה ליזום פרויקטים בתחום ההתיישבות, במטרה לעודד עלייה והתיישבות.

הקמת המשרד הייתה ביטוי לקשר שנוצר בין הפעילות הציונית המדינית בגולה לבין הפעילות הציונית המעשית בא"י-בין התנועה הציונית לבין החלוצים-ביטוי לציונות הסינתטית.

המשרד עשה שימוש בהון לאומי למען הגשמת הציונות.

חברת הכשרת היישוב הייתה המוסד הכספי והמיישב של המשרד הארצישראלי.בין הפעולות של המשרד:

                                 א. הענקת סיוע להתיישבות העירונית והקמת שכונות.

                                ב. רכישת אדמות ברחבי הארץ באמצעות הקרן הקיימת לישראל (קק"ל - ארגון ציוני שנוסד ב־1903, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית) וחברת הכשרת הישוב (נוסדה בשנת 1909 על ידי ד"ר ארתור רופין ופרופסור אוטו ורבורג, במטרה לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולהכשירן להתיישבות יהודית).

                                 ג.הענקת עזרה למתיישבים בישובים חקלאיים

                ד.פיתוח משקי לימוד להכשרה חקלאית-חוות הכשרה לאומיות-למשל בבן שמן,כנרת וחולדה.

                                 ה.תקצוב מוסדות חינוך כמו: הגימנסיה הרצליה ובית הספר בצלאל.

              ו.הקמת מפעלים שונים בעיקר בתחום החקלאות (למשל מפעלי אספקת מים).

             ז.המשרד תמך בהקמתן של צורות התיישבות חדשות כמו מושב הפועלים והקבוצה הקטנה.

             ח.המשרד תמך בהקמת שכונות בערים ע"י מתן הלוואות לבעלי ההון הפרטי לשם רכישת קרקעות.

            עם פרוץ המלחמה הסתיימה פעילותו של המשרד.

ד"ר רופין-על האדם ורעיונותיו:

היה כלכלן, סוציולוג ומנהיג ציוני. לימד באוניברסיטה העברית סוציולוגיה של היהודים, והיה ממקימי "ברית

 שלום" (1925) - אגודה שהציעה כי ארץ ישראל תהיה מדינה דו-לאומית. היישוב כפר רופין ומדרשת רופין

 נקראים על שמו.

 רופין טען כי יש ליצור רוב יהודי בחלקים מארץ ישראל; בחלקים אלה יש לרכוש קרקעות ולהקים יישובים, ואלה

 יהיו הבסיס להשגת אוטונומיה יהודית, להקים רצף התיישבותי-שיהיו יישובים יהודים ברצף.להקים חברה יהודית

הנפרדת במידת האפשר מן החברה הערבית, ומספקת במידת האפשר את כל צרכיה. רופין טען גם כי בצד

 ההתיישבות הכפרית יש לפתח גם את ההתיישבות העירונית ואת המסחר והתעשייה.