סיכום: ויכוח\פרשת אוגנדה

    סיכום: ויכוח\פרשת אוגנדה

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

תוכנית אוגנדה היא הצעה שהועלתה על ידי השלטון הבריטי-היא "הצעת אוגנדה" – הצעה שהרצל החליט להעלות בפני באי הקונגרס הציוני השישי בשנת 1903. הפוגרום בעיר קישינב בסרביה,שסופחה לקיסרות הרוסית, שהתרחש ב1903 שיכנע את הרצל להציע בקונגרס הציוני השישי את תוכנית אוגנדה כפתרון מיידי למצוקת יהודי רוסיה.

מדובר בהצעה לאפשר התיישבות יהודים באזור אוגנדה שבדרום מזרח אפריקה, כתחליף זמני להתיישבות בארץ-ישראל. ההצעה עוררה מחלוקת קשה ומשתתפי הקונגרס נחלקו לשני מחנות:  התומכים ("אומרי ההן"), שברובם היו ממערב אירופה והמתנגדים ("אומרי הלאו"), שברובם היו ממזרח אירופה, וכונו "ציוני ציון".

הטיעונים השונים היו:

הטיעונים נגד ההצעה	הטיעונים בעד ההצעה
1.  הצעת אוגנדה עומדת בסתירה לתוכנית באזל. זו בגידה ולא תיתכן "ציונות ללא ציון". בא"י יש ליהודים זכרון היסטורי:בית ראשון,בית שני ומדינת החשמונאים.	1.לקבל הצעה ממדינה חשובה-מעצמה-כמו בריטניה שתסייע ליהודים גם להשגת מטרתם בעתיד.זה יעניק לציונות מעמד בינלאומי וכבוד.
2.פתרון זמני זה עלול לעלות כסף רב על חשבון משאביה של התנועה הציונית שנחוצים לביצוע הקמת מדינה ביעד הקבוע-א"י.	2.  אוגנדה תשמש כמקלט מיידי ליהודים הנרדפים ברוסיה בעקבות "פרעות קישנייב" – "מקלט לילה".היהודים סבלו מאד והיו להם בעיות קיומיות.כדי להציל את העם היהודי מהבעיות הקיומיות ומסכנת ההתבוללות יש לרכז אותו.
3.  כאשר יהודים כבר יתיישבו ויתרגלו לאוגנדה הרי גם אם יתקבל הצ'רטר על א"י הם לא ירצו לעזוב את המקום . הזמני יהפוך לקבוע.	3.  באוגנדה היהודים יוכלו לתרגל חיים עצמאיים כעם,כך שבבוא היום, לכשיתקבל הצ'רטר, היהודים יהיו מוכנים לעצמאות.
	4.בנוסף,ידע העולם כולו שהיהודים הם עם שזקוק למדינה ולא רק קהילה מקומית בקרב העמים השונים.

         בעקבות הויכוח הקשה התקבלה החלטה לשלוח משלחת שתבדוק את תנאי ההתיישבות באוגנדה. בהצבעה שהתקיימה הרוב תמך בהצעה אך הקונגרס השישי הסתיים באווירה קשה כאשר המתנגדים עזבו את האולם למרות שהרצל נעל את הקונגרס במשפט:  "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

לאחר מותו של הרצל הצעת אוגנדה הורדה מהפרק. בקונגרס השביעי ב-1905 נקבע מחדש שרק ארץ ישראל היא היעד של התנועה הציונית . (כלומר חזרה לתוכנית באזל).