סיכום: הגורמים לצמיחת הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

סיכום: הגורמים לצמיחת הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה-19

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

 היו מספר גורמים לצמיחת הלאומיות: הלאומיות ניזונה מזרמים רעיוניים שהתפתחו במאה ה-18 באירופה – ההשכלה והרומנטיקה. כמו כן, צמחה הלאומיות בתגובה למציאות החברתית החדשה שנוצרה בעקבות המהפכה התעשייתית–שהתהוותה באירופה – חברת ההמונים המודרנית והאמצעים החדשים שאיפשרו הפצת הרעיון וגם בשל נסיבות הסטוריות- המהפכה האמריקאית,הצרפתית וכיבושי נפוליאון.

א.תנועת ההשכלה והנאורות

השפעת רעיונות תנועת ההשכלה: הוגי דעות ומשכילים האמינו כי האדם הוא ייצור תבוני, חכם,ולכן יש ביכולתו לבחור את אמונתו, דעותיו ומעשיו . כמו כן האמינו שכול האנשים נולדו שווים ויש להם זכויות טבעיות לחיים,חירות ולקניין.

העקרונות המרכזיים של תנועת ההשכלה היו הבסיס לשינויים הללו.

כמו כן התנגדה למשטר הישן\המלוכני וקראה לביטול סמכות הכנסייה וסמכויות המלכים שנחשבו לשליחי האל, ושלטו ברצון האל.

תנועת ההשכלה טענה שגם עמים זכאים לשחרור ועצמאות ואפשרה צמיחת מנהיגות חדשה שהובילה את התנועות הלאומיות להקמת מדינה ריבונית- עצמאית, בה העם הוא הריבון-השליט. בחירת השלטון תבטא את רצון העם לחיות חיי חירות במולדתו.

ב. התנועה הרומנטית- (רומנס-סיפורים ואגדות מימי הביניים).התנועה הרומנטית נולדה כתגובה לרעיונות ההשכלה. לטענתה, כדי לגבש את העם ולסחוף את ההמונים יש לעורר את תחושת השייכות ע"י רגש,דמיון ויצירת התלהבות.

שיבה אל העבר והעצמתו,חיפוש אחר סימנים ייחודיים של קבוצות בני אדם,וחקירת העבר והתרבות העממית:אגדות עם, סיפורי גבורה, אהבת המולדת ונופיה ומוזיקה המבטאת את מאפייני המולדת.

כול זה לחיזוק תחושת השייכות כבר מגיל קטן.

גיבוש זה יסחוף את ההמונים,בני הלאום,למאבק למימוש הלאומיות.

ג. המהפכה התעשייתית- המהפכה התעשייתית הייתה כוח מהפכני ששינה את פני האנושות כולה יותר מכל מהפכה אחרת באירופה.

מעבר מחברה המתבססת כלכלית על חקלאות בעיקר בכפרים לחברה מודרנית המתבססת על התעשייה. מעבר מחברה שאמצעי הייצור ידניים ולפעמים ביתיים, לחברה שבה תהליך הייצור נעשה באופן המוני, ומהיר בבתי חרושת ומפעלים.

תהליך השינוי לווה בהמצאות טכנולוגיות בתחומים רבים.

*התפתחות הקיטור והשפעתו על אמצעי התחבורה והתקשורת- רכבות, ספינות קיטור, טלגרף, דפוס ועיתונות. כל אלה אפשרו העברת ידיעות לכל מקום באירופה. כך יכלו ההמונים להתעדכן במתרחש ולהיחשף לרעיונות החדשים שהופצו כמו רעיונות ההשכלה ורעיונות הלאומיות. כך גם ניתן היה להפיץ את רעיון הלאומיות דרך מפגשי מנהיגים לדוגמה באמצעות הרכבת ולגייס המונים.

*מערכת החינוך- יותר ויותר אנשים למדו קרוא וכתוב וזה אפשר להם להיחשף לרעיונות החדשים שהופצו, במיוחד רעיונות ההשכלה שדיברו אל כל אדם ואדם והעניקו תחושה של ביטחון, לכידות, גאווה ורצון לשינוי. רעיונות אלו הופצו בזכות המהפכה התעשייתית והאיצו את צמיחת הלאומיות.

*תהליך  המודרניזציה ותהליך העיור- בעקבות הקמת מפעלים, בתי חרושת וההתפתחות הטכנולוגית בתחום החקלאות, אנשים עברו מהכפר לעיר הגדולה (עיור) והרגישו בדידות וניכור. מעבר זה הרס את דפוסי החיים השמרניים והמסורתיים של משפחתיות, קהילתיות. (בכפר הם חיו ביחד) וההמונים  היו זקוקים לתחליף חדש שיעניק משמעות לחייהם והם מצאו אותו בלאומיות.

הלאומיות העניקה להם תחושת שייכות למשפחה, או לקבוצה, והזדהות עם ערכים המעניקים תחושת ביטחון ולכידות.

 תחושה של ביחד, עוצמה גאווה וסיפוק. האדם הרגיש שהוא לא לבד, הוא מוקף חברים השותפים לחוויותיו ותקוותיו.

המעבר לעיר יצר מפגש עם קבוצות שונות, יצר שותפות ויצירת אמצעי תקשורת משותפים כמו שפה ותרבות משותפת וצמיחת מעמדות חדשים.

נוצרו מעמדות חדשים:הבורגנות-מעמד הביניים העירוני והפרולטריון-מעמד הפועלים.

 *דמוקרטיזציה- הלאומיות המודרנית הייתה קשורה להעמקת תהליך הדמוקרטיזציה. זכות הבחירה התרחבה וההמונים- איכרים, פועלים, נשים- נהפכו לכוח פוליטי.

בתהליך זה שולבו רעיונות ההשכלה- שוויון, חירות, ריבונות וחופש הביטוי שהיו הבסיס לדמוקרטיה. תהליכים אלה חיזקו את תחושת הלכידות, כולם למען כולם, והובילו לצמיחת הלאומיות.

לסיכום: המעבר לחברה מתועשת, תוך התפתחות תהליכי מודרניזציה, דמוקרטיזציה, חינוך, אמצעי תקשורת ותחבורה, סייעו להפצת הרעיונות הלאומיים, וטיפחו תרבות לאומית משותפת.נוצר עולם חדש תעשייתי וחברתי.

ד.תהליך החילון

החילון:שבירת הבלעדיות של הדת ומוסדותיה בחיי הפרט והחברה. (לא בהכרח נטישת האמונה).

ירידת השפעתה ובלעדיותה של הדת, שהיוותה גורם מלכד בעבר, הביאה לחיפוש אחר תחליף אחר.

     הלאומיות שימשה מסגרת תומכת למיליוני אירופיים במדינות השונות  במקום המסגרות שהתפרקו, התנועות הלאומיות הצליחו

     להעניק לאנשים תחושת השתייכות  והזדהות עם יעדיהן ודרכי מאבקן.

גורמים שקשורים לנסיבות היסטוריות-גורמים פוליטיים:

ה. מהפכות- האמריקנית והצרפתית

המהפכה האמריקאית- 1776- שחרורן של 13 המושבות בצפון אמריקה משליטה של הבריטים, המושבות הכריזו על עצמאותן והפכו למדינה ריבונית.

המהפכה הצרפתית- 1789 – המהפכה הצרפתית כוונה נגד המשטר המלוכני בצרפת ונגד זכויות היתר של המעמדות הגבוהים שהיו:האצולה, הכמורה והמלכים. סיסמת המאבק הייתה: "שוויון, חירות ואחווה".

שתי המהפכות הן לאומיות, משום ששתיהן נאבקו, תוך שימוש בכוח ואלימות,להשגת ריבונות ועצמאות פוליטית. בשתיהן הייתה שותפות של הציבור להשגת הריבונות. שתיהן פרצו בשלהי המאה ה-18 והייתה בהן הפנמה של רעיונות ההשכלה.

מטרת המהפכות הייתה ליצור מצב חדש ולשנות בכוח את המצב הישן. זהו מהפך דרמטי שהתרחש באירופה- השלטון במאה ה-18 שהיה בידי המלך ועבר בירושה בחסד האל התערער ועבר לידי העם.

השפעת המהפכות על צמיחת התנועות הלאומיות:

·        צרפת ואמריקה הם דוגמא וסמל לבניית משטר חדש המבוסס על אידאולוגיה חדשה- השקפת עולם חדשה ומתקדמת במקום המשטר המלוכני הישן.

·        המהפכות הן הראשונות שהורסות את "הסדר הישן"- המשטר המלוכני ובונות שלטון המבוסס על רעיונות ההשכלה: שוויון, חירות וריבונות העם- רצון הכלל.

·        בזכות המהפכות, רעיונות כמו חירות, שוויון ואחווה מופצים באירופה ומשפיעים על עמים נוספים לצאת למאבק למען עצמאותם.

 ו.כיבושי נפוליון- 1797-1812

לאחר המהפכה הצרפתית, תפס את השלטון הקיסר נפוליון בונפרטה באמצעות הצבא. נפוליון אימץ את רעיונות ההשכלה וראה עצמו מנהיג המהפכה הצרפתית, שנועד להפיץ את ערכיה ורעיונותיה באמצעות כיבושים צבאיים בכל אירופה. בתקופת שלטונו התרופפו יותר ויותר הישגי המהפכה הצרפתית.

מצד אחד, בכבושיו,נפוליון הפיץ את רעיונות המהפכה: "שוויון, חירות ואחווה" ושחרר את העמים שכבש מהשלטון הישן- המלוכני. מצד שני, כבש ודיכא את העמים המובילים למאבק, תוך חוסר התחשבות באופיים הלאומי, בתרבותם ובזכותם לריבונות- שלל את עצמאותם.

השפעת כיבושי נפוליון על צמיחת התנועות הלאומיות:

כתוצאה מהכבושים,התעוררו בקרב עמים כבושים אלה רגש לאומי ותודעה לאומית ובשטחי שלטונו של נפוליון החלו להתגבש תנועות לאומיות במטרה לסלק את נפוליון ולהקים מדינה ריבונית, תוך דגש על המאפיינים האתניים הייחודיים רק ללאום כמו: שפה, היסטוריה, תרבות, מסורת, מנהגים, המנון וסמלים.