סיכום: מדיניות החוץ של גרמניה הנאצית 1933-1939
ניתן
לחלק את מדיניות החוץ של גרמניה לשתי תקופות בהן היטלר נע בין הטעיה לתוקפנות:
א. התקופה הראשונה (1933 – 1936) השנים הראשונות של ביסוס המשטר
הנאצי בגרמניה התאפיינו במדיניות חוץ יחסית מתונה ומאופקת. היטלר טרם חש
ביטחון עצמי למימוש מהיר ותוקפני של שאיפותיו, וגם היה עסוק בריסוק הדמוקרטיה
הגרמנית ובניית משטרו הדיקטטורי. היטלר
התכוון לבנות את מעמדו, תדמיתו ויכולותיו הצבאיות בטרם יפעל, כדי לא לסכן את
סיכויו לממש את מטרותיו האמיתיות. שיטת הפעולה שלו הייתה מתוחכמת, כזו שמרדימה את
יריביו ושמקשה עליהם לפעול בכוח מולו, פן ייראו הם כתוקפניים. ניסיון להציג את
עצמו כ"רודף שלום", שמוכן למשא ומתן ולחתימת הסכמים, ולכן מוצדק לתת בו
אמון להרדים ולהסוות את כוונותיו האמיתיות באמצעות חוזי ידידות.
ב.התקופה השנייה (1936 –
1939) בתקופה זו פעל היטלר בביטחון עצמי הולך וגובר. הבלמים שאפיינו את התקופה
הראשונה, הוסרו ברובם. המהפכה הנאצית בגרמניה הושלמה והמדינה כולה פעלה בצייתנות
ובהערצה ל"פיהרר" המצליח. התוקפנות בעולם גברה, הקו הפשיסטי החליף את
מרבית המשטרים באירופה ונוצר תיאום מדיני ואידיאולוגי בין איטליה וגרמניה. מדינות
המערב הדמוקרטיות העמיקו את המדיניות הפייסנית שלהן מול היטלר והגל הפשיסטי.
מדיניות החוץ פעלה תוך לקיחת סיכונים –
כביטוי של האידיאולוגיה הנאצית. ככל שהתבסס והתחזק גברו הצעדים התוקפניים-
סיפוח שטחים/ מדינות עוד לפני מלחמת העולם השנייה.
דוגמאות למדיניות ההטעיה:
Ö
1934
חוזה אי התקפה הדדית עם ממשלת פולין
צעד
כזה, של חתימת הסכם לצד צעד של פרישה חד צדדית, מבהיר את הזהירות במדיניות החוץ
הגרמנית. היטלר מפגין מהלכים מזהירים כפוליטיקאי: יד אחת "עושה שרירים"
והשנייה מתפייסת. הוא אף הבטיח לחתום על הסכם אי התקפה בכל מקום ובכל זמן ובכך
הרגיע את אויביו. היטלר ניצל את הססנותה של צרפת, כאשר פולין ביקשה לכרות עמה ברית
צבאית אנטי גרמנית, כדי למשוך את פולין דווקא לצדו. הפולנים חוששים מהתעצמות
גרמניה ומכוונותיה. אולם הצרפתים מסרבים לברית עמם בנושא התקפת מנע על גרמניה.בינואר
1934 חותמות שתי המדינות על הסכם אי התקפה למשך 10 השנים הבאות. החוזה שיפר את
תדמית גרמניה בעולם כמדינה שוחרת שלום, מתונה ושקולה.
Ö
הסכם
ימי עם בריטניה
ביוני
1935 חתם היטלר על הסכם ימי עם בריטניה. על פי ההסכם ניתן לגרמניה להגדיל את צי
אוניותיה. כוונותיו הנסתרות של היטלר נעלמו מעיני הבריטים, שקיוו שבאמצעות ההסכם
ייפתח דף חדש ביחסים בין שתי המדינות, תגבר היציבות באירופה, וגרמניה תעריך את
המחווה הבריטית כצעד של רצון לפיוס ולהרגעת הרוחות.
דוגמאות לצעדים התוקפנים במדיניות החוץ:
מטרות
|
הצעדים למימוש מטרות מדיניות החוץ הנאצית
|
תגובת המערב
|
*.לנסות להביא
ביטול הסדרי חוזה ורסאי
להציל את גרמניה
מחרפת ורסאי.,לתקן את העוול שנגרם לגרמניה
מטרה זו כבר נכתבה
בספרו של היטלר "מלחמתי (המיין
קאמפף) והוא הציגה לאורך כל הדרך
*להגיע להישגים טריטוריאליים בלי לסבך את גרמניה במלחמה כי בשנים
אלו גרמניה צריכה לבנות את כוחה הצבאי-כלכלי
|
1. אוקטובר
1933 -
פרישה מהוועידה לפירוק הנשק
וועידה בינלאומית שהתקיימה בז'נבה שבשוויץ ב-1933. השתתפו
בה גם נציגים גרמניים. המשלחת הגרמנית הציגה בפני הכינוס את העוול הנוראי שנגרם
לה וחוסר הצדק כאשר רק הגרמנים הם אלה שביצעו את הדרישה לפרוק נשק ושאר המעצמות
סרבו לעשות זאת. גרמניה הציגה עצמה כמקופחת וכמאוימת על ידי המעצמות והסתלקה
מ"הוועידה לפירוק הנשק הכללי".
אוקטובר 1933-
גרמניה פורשת מחבר הלאומים
לאחר הפרישה מהוועידה לפירוק הנשק מודיע היטלר על פרישת
גרמניה מחבר הלאומים וכן הודיע כי גרמניה לא תוסיף לשלם יותר פיצויי מלחמה.
מרץ 1935 - גרמניה מתחמשת ומתחזקת צבאית תוך ביטול חוזה ורסאי
היטלר הגשים אחת ממטרותיו העיקריות, ביטול חוזה ורסאי-
הוא הכריז שגרמניה תתחמש ללא הגבלה/פיקוח, מכיוון שאירופה כולה מתחמשת ושלגרמניה
אין ברירה אלא לדאוג גם כן לביטחונה.
- הגדיל צבאו ל-500 אלף איש, חוקק חוק שירות צבאי לאזרחי גרמניה, הפעלת חיל
אוויר (על פיתוח צי מודרני וחי"ר לא דיווח). בשטח פותח ונבנה בהדרגה, צבא
גרמני מאומן- הקמת הצבא הגרמני החדש (הוורמאכט) בניגוד למגבלות חוזה ורסאי.
*על מנת להשיג את היעד של הקלות בעונשים שהוטלו על גרמניה בחוזה וורסאי
גרמניה הפעילה לחץ תעמולתי
אדיר על העולם בטענה שנעשה עוול אדיר בחוזה ורסאי וצריך לתקן זאת
|
אין
תגובה מיוחדת.
תגובת
חבר הלאומים: אין תגובה.
בריטניה מגיבה
במחאה בלבד.
|
* "גרמניה לגרמנים"-
איחוד כל הגרמנים שחיו במדינות אחרות תחת הרייך
הגרמני
תוך ביטול חרפת
וורסאי
* להגיע להישגים
טריטוריאליים בלי לסבך את גרמניה במלחמה כי בשנים
אלו גרמניה צריכה לבנות את כוחה הצבאי-כלכלי
|
1935 החזרת חבל הסאר לגרמניה –
כזכור, הועבר חבל הסאר
(ע"פ חוזה ורסאי) מגרמניה לפיקוח חבר הלאומים, והוסכם שאחרי 15 שנה ייערך
משאל עם לגבי עתיד החבל. ואכן, בינואר 1935 נערך משאל עם, ו-91% מתושבי חבל הסאר
הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה (הודות לתעמולה מאסיבית של גרמניה באזור ושימוש
באמצעי הפחדה וטרור, לעומת הצרפתים שהיו עסוקים בבעיות פנימיות). לגבי היטלר היה
זה ניצחון חשוב במדיניות החוץ, מאחר שאוצרות הטבע (מכרות פחם ומרבצי ברזל) בחבל
הסאר היו חומרי הגלם העיקריים לתעשייתה וחימושה של גרמניה.
פלישת הצבא הגרמני
לחבל הריין המפורז. (מרץ 36)
היה
זה ההימור הראשון הגדול של היטלר, שבו ביצע צעד תוקפני. חבל הריין שבין צרפת
וגרמניה היה אסור בכניסת צבא גרמני. היטלר שהצעיד את צבאו אל החבל כדי לקבוע את
ריבונות גרמניה עליו, הוזהר על ידי הגנרלים שלו שהצבא החדש עלול להתקפל
בבושה, אם הצרפתים רק יאיימו עליו במלחמה. היטלר העריך וגם צדק שהצרפתים לא יעשו
שום צעד התקפי. מכאן והלאה, נתפש הפיהרר כגאון אסטרטגי רב-עוצמה.
|
|
*בניית מערך בריתות למניעת בידודה של גרמניה.
|
1936 ציר רומא ברלין
היטלר יזם ברית
בין גרמניה הנאצית לבין איטליה הפאשיסטית. הסכם
זה מסמל גשר בין מדינות טוטליטריות וחזקות מול
מדינות דמוקרטיות וחלשות. גרמניה ואיטליה ראו בהסכם זה חזית אחידה מול
בריה"מ.
1936 הסכם גרמניה עם יפן (אנטיקומינטרן)
גרמניה המשיכה לבסס
את כוחה מול בריה"מ. על פי הסכם זה, סוכם כי כל אחת מהן לא תתקיף את האחרת
בעת משבר וסכסוך עם בריה"מ, היה זה ניצחון כפול להיטלר: חזית נוספת מול
בריה"מ, ורכישת בעלת ברית במזרח הרחוק.
|
|
"מרחב מחיה"-
(עקרון
באידאולוגיה הנאצית)
הרחבת הגבולות
גרמניה והשגת השטחים הנדרשים לצמיחתה ושגשוגה
לכוון מזרח
אירופה-
על חשבון העמים
הסלאביים הנחותים שנועדו לשרת את הגזע הארי
ב-1937 ב"מסמך הוסבך"-בכנס
מיוחד שערך היטלר הוא נשא נאום שנכתב על ידי אחד מעוזריו הוסבך ושם נאמר שיש להתפשט מזרחה תוך כיבוש אוסטריה וצ'כסלובקיה –כיעד מרכזי
במדיניות החוץ הנאצית.
|
1938 ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה
בראשית 1938 נפגשו היטלר ושושנינג – קנצלר אוסטריה. היטלר
דרש משושנינג לחתום על הסכם שלפיו תשחרר אוסטריה את הנאצים הנמצאים בבתי כלא
באוסטריה, תמסור לידי הנאצים כמה תפקידים בממשלת אוסטריה ותכריז על המפלגה
הנאצית באוסטריה כעל מפלגה חוקית. שושינג ביקש לערוך משאל עם באוסטריה בעניין
ההסכם עם גרמניה. היטלר טען ששוניג אינו מקיים את הבטחותיו כלפיו, ודרש ממנו
להתפטר. שושינג שחשש מפלישה גרמניה התפטר מתפקידו כקנצלר ובמקומו התמנה נציג המפלגה הנאצית. במרס 1938 פלשו
צבאות גרמניה לאוסטריה. המוני האוסטרים קיבלו את הגרמנים בתשואות אהדה. היטלר
ערך משאל
עם בקרב העם האוסטרי בעניין איחוד שתי המדינות, גרמניה
ואוסטריה. היה רוב כמעט מוחלט בעד האיחוד. אוסטריה סופחה לגרמניה ללא שפיכות
דמים. משמעות הסיפוח הייתה: גרמניה
התעצמה עד מאד וכל המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטרים עברו לרשותה. מדינות
המערב, בריטניה וצרפת בעיקר, התגלו כמפוחדות ופייסניות, ולא הגיבו בכוח על כיבוש
אוסטריה.ואוסטריה קרש
קפיצה לצ'כסלובקיה
1938-סיפוח הסודטים -הסכם מינכן וכיבוש צ'כוסלובקיה
המטרה
של היטלר- לאחר סיפוח אוסטריה המטרה היא
צ'כסלובקיה
העילה-
דרישה לספח את חבל הסודטים .- בסודטים ישב מיעוט גרמני גדול ,חבל שנלקח בחוזה
ורסאי וניתן לצ'כסלובקיה.
·
הדרישה
לקבלת חבל הסודטים-
היטלר
לא הסתפק בכיבוש אוסטריה. היעד הבא היה צ'כוסלובקיה, המדינה שהיטלר רצה בחורבנה
משום שסימלה בעיניו את השפלת גרמניה. צ'כוסלובקיה היתה בעלת בריתן של
בריה"מ וצרפת, מדינות שהיטלר שנא במיוחד. היטלר ראה בכיבוש צ'כוסלובקיה קרש
קפיצה להמשך כיבושיו במזרח אירופה לכיוון פולין. היטלר תירץ את כוונותיו בטענה כי חבל הסודטים של צ'כוסלובקיה
(חבל ארץ הסמוך לגבולות גרמניה) שייך לרייך הגרמני, וזאת משום שהתגוררו בו שלושה מיליון
גרמנים. היטלר טען כי הגרמנים תושבי החבל סובלים מעול הדיכוי
הצ'כי, וכי יש צורך לשחררם באמצעות כיבוש חבל הסודטים. המתח בין שתי המדינות גבר, ובמחצית שנת
1938 נכנס הצבא הגרמני לכוננות מלחמה. כאשר המשיך היטלר לאיים על נשיא
צ'כוסלובקיה, בנש, כי לא יהסס לכבוש את צ'כוסלובקיה, נאלצה בריטניה להתערב. ראש ממשלת
בריטניה, צ'מברלין, טס לגרמניה ונפגש עם היטלר, כדי
לנסות להניאו מכיבוש צ'כוסלובקיה.
·
התהוות
הסכם מינכן –
ביוזמת צ'מברלין ומוסוליני (שהיה מעוניין למנוע מלחמה) התכנסו נציגי ארבע המעצמות – בריטניה,
גרמניה, צרפת ואיטליה – בעיר מינכן שבגרמניה כדי לדון במצבה של צ'כוסלובקיה-זו ועידת מינכן. בריה"מ
וצ'כוסלבקיה לא הוזמנו כלל לוועידה. בהסכם מינכן (30 בספטמבר 1938) נקבע כי חבל הסודטים יועבר תוך 10 ימים לידי גרמניה.
לאחר הוועידה היטלר הכריז כי "ההסכם
הוא סמל לרצונם של העמים שלנו לא לצאת למלחמה לעולם איש כנגד רעהו".
צ'מברליין הכריז עם נחיתתו בלונדון כי הביא "שלום בדורנו". עיתוני
בריטניה השמיעו צהלות שמחה על כי לא יצטרכו לחבוש מסיכות גז בגלל סכסוך במזרח,
אלפי ק"מ מלונדון. רק חבר בית
הנבחרים סר ווינסטון צ'רצ'יל יצא בנאום נגד רוה"מ וטען כי זו תבוסה והעולם
עומד בפני שואה כי זו רק ההתחלה. הוא פנה לצ'מברלין ואמר "אדוני רה"מ עמדה בפניך
האפשרות לבחור בין הכבוד לבין המלחמה, בחרת בהשפלה ולכן תקבל גם את המלחמה".
·
תוצאות
הסכם מינכן
נשיא צ'כוסלובקיה התפטר, גברה עוצמתו
של היטלר שהצליח לספח שטחים עצומים
(אוסטריה וחבל הסודטים), שהתגוררו בהם 10 מיליון איש. בבריטניה וצרפת נשמו
לרווחה, בהאמינם כי הצליחו לעצור בעד היטלר מלכבוש את צ'כוסלובקיה, ולמנוע מלחמה
עולמית נוספת. במרס 1939 נכנסו צבאות גרמניה לצ'כוסלובקיה והיטלר הצהיר כי מעתה
צ'כוסלובקיה היא ארץ חסות גרמנית.
·
משמעות הסכם מינכן
וכיבוש צ'כוסלובקיה:
א. לגבי ברה"מ - היא נפגעה מאי הזמנתה
למינכן. בהסכם ראתה הוכחה למזימת המערב להפקיר את המזרח להיטלר. פרשת מינכן
תביא למפנה במדיניות החוץ הרוסית היא
תחפש בעלת ברית חדשה ותחתום על הסכם ריבנטרופ מולוטוב.
ב.
היטלר
הבין שמדינות המערב מוכנות לוויתורים רבים להשגת שלום ומניעת מלחמה.
כמו כן ניסיונן של בריטניה וצרפת לפייס את היטלר ולוותר עודד את היטלר להמשיך
לכיבושים נוספים.
ג.
הסכם
מינכן הפך בהיסטוריה לסמל הפייסנות והכניעה לתוקפנות תוך כדי בגידה של המעצמות הגדולות
בבעלות בריתן הקטנות. הסכם מינכן לא הציל את השלום להפך, הוא הפך את המלחמה
לבלתי נמנעת
ד.
הסיפוח מגביר את יוקרתו של היטלר ומגביר את
כוחו. סיפח שטח ללא יריה אחת.
ה.
צ'כסלובקיה
תוך זמן מתחסלת... ובריטניה מתפקחת...בלחץ דעת הקהל צמברלין מכריז שבריטניה תערוב לגבולה של פולין שנחשבה
לטרף הבא של היטלר
|
הסכם מינכן
|
* מאבק
ומלחמה על
פי האידאולוגיה הנאצית
* המשך בניית מערך בריתות.
|
כיבוש צ'כוסלובקיה הביא את צ'מברלין
לשקול מחדש את מדיניות הפיוס שלו. ואכן, בריטניה וצרפת התחייבו כעת לתת ערבויות
ביטחוניות לפולין למקרה שתותקף. היטלר הבין כי כוונותיהן של בריטניה וצרפת לסייע
לפולין עלולות להפריע לו לכבוש את פולין. הוא רצה לנטרל אותן, ולפיכך ראה
בבריה"מ את בעלת הברית האידיאלית. הוא ידע כי הסכם עם בריה"מ יאפשר לו
לכבוש את פולין. מבלי לחשוש ממתקפה רוסית, ומבלי לחשוש מהתערבות מדינות המערב,
שיתקשו לשגר צבא עד לפולין, בחזית גרמנית-רוסית.
סטאלין היה גם מעוניין בהסכם עם גרמניה,
מתוך חשש שמא יצטרך לעמוד הוא מול מתקפות הגרמנים ותאוות כיבושיו של היטלר.
סטאלין שהיה עד לעמדת ההתפייסות של בריטניה וצרפת, הבין כי אין לסמוך עליהן.
באוגוסט 1939 חתמו שר החוץ הגרמני,
ריבנטרופ, ושר החוץ הרוסי, מולוטוב, על הסכם גלוי- אי התקפה בין
שתי המדינות. להסכם זה הידוע בשם הסכם ריבנטרוב-מולוטוב, צורף הסכם סודי
נוסף- חלוקת פולין - בין בריה"מ לגרמניה במקרה של מלחמה.
וברה"מ תוכל גם לקבל את פינלנד
והמדינות הבלטיות.
עתידה של פולין הוכרע.
כוונות ההתפשטות של היטלר היו ברורות .
ההסכם ביטל את הסכם שהיטלר חתם עם
יפן(ההסכם האנטי-קומינטרן ב-1936), דבר המעיד כי
היטלר לא ייחס חשיבות לאמינות ההסכם שחתם עליהם, ועורר תהיות לגבי השאלה אם
ישמור על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב בעתיד.
בריה"מ הייתה משוכנעת כי ההסכם עם גרמניה עצר את
היטלר מלהתקדם לעברה ??????????????.???????????????.
|
|
No comments:
Post a Comment