סיכום: המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה 19

סיכום: המאפיינים ודפוסי הפעילות של התנועות הלאומיות שהתגבשו באירופה במאה ה 19          

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

התנועות הלאומיות:

 המאבק של כל תנועה לאומית הושפע מגורמים ונסיבות מקומיים וכלל אירופאיים כגון: קיומן של אימפריות רב לאומיות, פיצולים        מדיניים וכלכליים, קיומו של שלטון זר ועירעור מאזן הכוחות בין מעצמות אירופה.

            המאפיינים של התנועות הלאומית:

1.המאפיינים של מנהיגי התנועות הלאומיות-הם היו, בד"כ, טיפוסי מנהיגים מודרניים,ממעמד גבוה כמו

מלכים,קיסרים וראשי ממשלה, שמקור סמכותם לא נבע מהעולם המסורתי.הם היו מנהיגים כריזמאטיים, אשר האמינו

 בכוחם לשנות את המציאות וגבשו תוכניות לשינוי המציאות בהתאם להשקפת עולמם,תוך גיוס ההמונים.

המנהיגים נשענו במאבקם הלאומי בעיקר על הבורגנות, שהייתה מעמד חברתי וכלכלי, שהתחזק מהשינויים שהתרחשו באירופה במאה הי"ט.

המנהיגים האמינו בכוחם לשנות את הסדר החברתי-פוליטי הקיים וניהלו מאבקים בדרכים שונות כלפי גורמים חיצוניים ונגד כוחות בארצם שרצו לעכב את השגת יעדיהם – בעיקר כוחות המשטר הישן: המלוכה, האצולה, הצבא והכנסייה.

2.התנועות הלאומיות שקדו על טיפוח תודעה לאומית בקרב בני הלאום. הן דאגו להאדיר את מורשת העבר המשותף

בדרכים מגוונות ושקדו על טיפוח החינוך הלאומי, כדי לחזק ולטפח את הלכידות בין כל בני הלאום. טיפוח המסורות העממיות: פולקלור על תחומיו השונים, טקסים, לשון, אהבת המולדת, שירות צבאי כביטוי לנאמנות ללאום). התנועות הלאומיות עוררו את הרצון להיאבק למען הגשמת יעדיהתנועה הלאומית.

כמו כן פעלו בתחום הפוליטי להקמת מדינות לאום:

המטרה של התנועות הלאומיות הייתה להיאבק למען הקמת מדינת לאום עצמאית וריבונית בחבל הארץ שאליו התייחסו כמולדת.

התנועות הלאומיות נאבקו להשגת היעדים הבאים: סילוקו של שלטון זר מאדמת המולדת של בני הלאום, איחוד יחידות פוליטיות נפרדות לכלל יחידה לאומית-פוליטית אחת, קביעת שפה רשמית למדינה, הנהגת מטבע אחיד, ביטול גבולות המכס ואיחוד כלכלי ופוליטי של המדינה שתונהג ע"י מרכז שלטוני אחד,קביעת דגל והמנון לכל בני הלאום.

3.שלבי ההתפתחות של הפעילות הלאומית באירופה במאה ה19:

ההתפתחות הייתה בשלבים:

1.שלב ההיערכות:פעילות של אנשי רוח ומשכילים,בדרך כלל מהמעמד הבינוני, לגיבוש זהות לאומית ופעילות להנחת היסודות לתרבות לאומית והתארגנות להפצת הלאומיות-

 בשלב זה התגבשה השפה,היה איסוף שיטתי ועבוד של שירים,אגדות,מוסיקה מסורתית וכול העבר והמורשת,ההווה והעתיד של בני הלאום.

2.שלב ההרחבה-פעילות פוליטית למען הגשמת הזכויות הלאומיות וחיזוק הקשרים בין בני הלאום.

הקמת אגודות לאומיות המגייסות כספים,מקימות בתי ספר,מוציאות לאור עיתונים ועוד.לרוב על בסיס וולונטרי-התנדבותי.

אלו היו ניצני הפעילות הפוליטית אך עיקר הפעילות הייתה  בתחומי התרבות והחברה במטרה לטפח זהות לאומית

 ואת השייכות לאירגונים והאגודות הלאומיים.פעילות זו עודדה את בני הלאום לפעול למען המטרה הלאומית.

3.א.שלב המאבק העממי- גיוס ההמונים,מאזורים שונים ושכבות אוכלוסייה רחבות, למען השגת הזכויות

 הלאומיות ע"י הפגנות ברחובות כמו במהפכות 1848-"אביב העמים".זהו גם מאבק נגד השליטים המקומיים או הזרים המתנגדים לשינוי-מאבקים אלו "מלמטה" נכשלו.(מלמטה-בהנהגת העם-ללא אמצעים וכוח).

  ב.שלב המאבק המדיני-דיפלומטי וצבאי-בשלב זה הכוחות בעלי היכולות המדיניות והצבאיות-"מלמעלה"- קובעים את אופי המאבק ואת תוצאותיו.עושים שמוש בבריתות ובמלחמות כדי לסלק את השליטים הזרים ולכבוש טריטוריות השייכות בהגדרתן ללאום.(מלמעלה-ע"י השליטים שהיה להם כוח ואמצעים,צבא ונשק).

4.לאחר הקמת המדינה הלאומית הריבונית-נמשכה הרחבת והפצת התודעה הלאומית,התחזק הקשר בין היחיד לאומה ולמדינה תוך הפעלת מנגנונים המחייבים (ולא על בסיס התנדבותי כפי שהיה לפני הקמת מדינת הלאום) את היחיד להוכיח הזדהות ונאמנות למדינה ומוסדותיה.

המדינה הפעילה אמצעים משפטיים,כלכליים,חינוכיים ותרבותיים כדי לחזק את הזהות והלכידות וכדי לפעול נגד גורמים עוינים ומסוכנים לזהות הלאומית של החברה והמדינה.

4.הנורמים המסייעים והגורמים המעכבים:

מימוש התנועות הלאומיות הושפע מגורמים שונים בחלקם עזרו למאבק ובחלקם עכבו אותו.

הגורמים השונים היו:אופי השלטון,היקף המודרניזציה בתחומים שונים,כוחה של הכנסייה ומידת הפיצול החברתי,המדיני והתרבותי במדינה.