סיכום בהיסטוריה: הצהרת כורש

סיכום בהיסטוריה: הצהרת כורש

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

דמותו של כורש:  כורש מלך האימפריה הפרסית היה אדם סובלני כלומר כיבד וקיבל דתות ופולחנים שונים כמו כן, היה איש צבא מוכשר, בעל כישרון ארגון וניהול הוא היה אדם נאור ופתוח לקבל תרבות של עמים אחרים.

לדוגמא:  הוא אימץ את הכתב הבבלי- כתב היתדות והפך אותו לכתב של האימפריה. הוא גם אימץ את לוח השנה הבבלי. הייתה לו מדיניות של סבלנות ושיקום הוכחה לכך היא כתובת הגליל והכרזת כורש

 הכרזת כורש מבוא: הצהרת כורש נתנה ע"י כורש מלך פרס בשנת 538 לפני הספירה והיא ניתנה ליהודי בבל. נוסח  ההכרזה נמצא בספר עזרא- פרק א' פ'ס 2-4. יש נוכח נוסף והוא בארמית, גם כן הספר עזרא אך הוא הווה מוסד לפקידים הפרסים.

תוכן הצהרת כורש:

·       כורש מדבר בשם ה' ואומר שה' ציווה עליו לבנות לו בית בירושלים.

·      כורש נותן ליהודים בבל רשות לעלות לציון ולבנות את בית המקדש

·      כורש מותיר לעולי בבל שנותרו בבל לצייד את העולים בכסף ,זהב,רכוש, ובהמה עדי להקל על העולים את השיבה שלהם לציון

בתעודה בארמית, שנמצא בספר עזרא ההצהרה מאפשרת תמיכה כספית מהמלך לבניית בית המקדש

חשיבות הצהרת כורש עבור יהודים:

1.   מאפשרת ליהודים לחזור לארצם מגלות בבל ולבנות את בית המקדש ולחדש את החיים התרבותיים  והכוחניים שלהם

2.   ההצהרה מעודדת מחדש את שאיפת הלאומיות של היהודים, כלומר  היהודים רואים בשיבת ציון הזדמנות לחדש את מלכות בית-דוד שהם מפתח לעצמאות מדינית. שאיפות אלו לא תואמות את הכרזת כורש שהיא בעלת אופי פולחני-דתי בלבד  ולא בעלת אופי מדיני.

3.   ההצהרה אפשרה תמיכה כספית מאוצר המלך לבניית בית המקדש וזאת ע"י תעודת כורש הארמית שנמצת בעזרא פרק ו' פס' 3-5.

4.   ההצהרה חיזקה את האמונה באלוהים. היהודים ראו בכורש כשליח ה' שמגשים את נבואת ישעיהו על נפילת בבל ותחילתו של עידן חדש שבו ירושלים תיהיה אור לגויים והעמים כולם יכירו באלוהי ישראל כאל יחיד בעולם. 

זיוף או אמת:

נטען כי הכרזת כורש היא זיוף. החן מספר טענות לסברה זו הטענות הן:

1.    מלך פרס מאמין באלילים ולא בה' ולכן מדוע שידבר בשמו?

2.   יהודים מעוניינים להשתמש  במסמך לתורך אינטרסים אישיים

3.   מדוע שמלך פרס יהיה נדיב כל כך?

4.   ההצהרה כתובה בשפה העברית

·       חוקרים גרמנים שחקרו את התנ"ך במאה ה-19 שההצהרה שמופיע בספר עזרא מזויפת ושבעצם נכתבה כדי לספר כביכול הוכחה שהיהודים  יכלו לחזור לארצם. זוהי נקודת ראות אנטישמית טענה נוספת  שהעלו החוקרים אלו היא למה מזכירים את "ירושלים אשר ביהודה" האם זה לא ברור שירושלים נמצאת ביהודה? למה שכורש יקצה כספים דווקא למקדש ליהודים ומה הם המניעים שלו למתן הצהרה ליהודים? היתכן שכורש מאמין באלוהי ישראל?

·       על מנת לסתור את ההנחה של החוקרים הגרמנים באה הארכיאולוגיה לעזרתנו. כתובת הגליל היא כתובת ארכיאולוגית שהתגלתה בחפירות בעיקר

 תוכן כתובת הגליל:  

מדובר במקור ראשוני שסופרי המלך כתבו זאת באותה התקופה והכתובת מציגה את כורש כמלך ושהצבאות שלו התהלכו בשלום.

שהחזיר תושבים למקומות מהם היגלו ושיקם את מקדשיהם.

מה ניתן ללמוד מכתובת הגליל והכרזת כורש?

ניתן ללמוד שכורש גילה סובלנות כלפי העם היהודי וכלפי עמים אחרים והאלים שלהם , מכאן שהמדיניות כלפי היהודים לא הייתה יוצאת דופן לכן לא מדובר בזיוף .

מדיניות של שיקום מקדשים הייתה מקובלת בימי של כורש , כורש לא מאמין באלוהי ישראל זהו נוסח שדומה לנוסח בכתובת הגליל וניתן ללמוד כורש מכבד את האלוהים כמו שהוא מכבד את האלוהים של עמים נכבשים אחרים .

לגבי אל זה אל מקומי וזאת רואים לפי כתובת הגליל שמציינת גם שמות של מקומות .

העובדה שמציינים את המילים "ירושלים אשר ביהודה" היא שהכותב רצה לדייק במיקום וכותב יהודי לא היה טורח לציין את הדברים בצורה כה מדויקת יתכן שמדובר בנוסח עברי להצהרת כורש מבלי להתייחס לאומנה באלוהי ישראל.

מניעים\גורמים\סיבות למתן הכרזת כורש:

הצהרת כורש ליהודים היא איננה מעשה יוצא דופן . זו הייתה מדיניות כורש כלפי עמים היושבים בבל. בניית בית מקדש בירושלים הייתה חלק משיקום ערי הקודש שבה נהג כורש , והחזרת הגולים היהודיים לארצם היא חלק מהחזרת עמים שונים לארצות מגוריהם , כורש נוהג במדיניות של סובלנות ושיקום , נוהג בכבוד ומכיר באלים השונים. מדיניות זו נקבעה ממספר מניעים :

שיקולים מדיניים : כורש נוהג במדיניות של סובלנות ושיקום כדי להבליט את הניגוד בין שלטונו החדש והסובלני ולבין שלטון הדיכוי והעריצות של קודמיו.

בדרך זו הוא רכש את אהדת הנתינים המעוניינים בשלטון כזה , ישיג שיתוף פעולה ושקט באימפריה . הוא ימנע מרידות ותסיסות ויוכל לשבת בכיסאו בבטחה.

שיקולים אסטרטגיים:  האוכלוסייה הנאמנה במקומות אסטרטגיים תמנע כניסה של יריב לאימפריה ותקל על פרס להתמודד עם אויבים.  

 למשל אוכלוסיה נאמנה בארץ ישראל תסייע לכורש להתמודד עם כיבוש מצריים ועם מרידות במצריים.

גמול: יתכן שבמדיניות כורש כלפי היהודים באה כגמול על סיוע שהעניקו לו בזמן כיבוש בבל

שיקולים מקראים: הנביאים ראו בכורש מכשיר בידי ה' , שנועד להתחיל בגאולת עם ישראל ואילו קודמיו היו בידי ה' שנועד להעניש את ישראל על חטאיו .