התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה

התנועה הציונית והיישוב היהודי בא"י בזמן מלחמת העולם הראשונה:

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

1.עמדת מנהיגי התנועה הציונית כלפי הצדדים הלוחמים בזמן מלחמת העולם הראשונה והשיקולים לכל אחת מן העמדות:

רקע - מלחמת העולם הראשונה התחרשה באירופה בשנים 1914-1918. זו הייתה מלחמה קשה וזוועתית , מיליוני אנשים נהרגו ונפצעו. במלחמה נלחמו שני צדדים:

מדינות המרכז – גרמניה, הקיסרות האוסטרו-הנגרית (אוסטריה ומדינות רבות במזרח אירופה) והאימפריה העות'מנית.

מדינות ההסכמה – בריטניה (=אנגליה), צרפת, רוסיה (פורשת מהמלחמה ב-1917 בעקבות המהפכה הקומוניטסית), ארה"ב (מצטרפת ב-1917).

ההנהגה הציונית עמדה בפני דילמה (התלבטות) במי עליה לתמוך?

לאורך המלחמה התנועה הציונית שמרה על עמדה ניטראלית ולא תמכה באופן רשמי באף צד. המלחמה העמידה את היהודים במצב קשה: יהודים חיו גם במדינות ההסכמה וגם במדינות המרכז. רבים מהם התגייסו לצבאות של מדינותיהם, היו מקרים שיהודים נלחמו זה בזה. בנוסף, מצבם של היהודים בארץ ישראל נעשה קשה יותר בשל הגזרות שהוטלו עליהם. לכן הוחלט לשמור על נייטרליות לאורך המלחמה.

למרות זאת היו ויכוחים בתוך התנועה: היו שרצו לשתף פעולה עם מדינות המרכז וכאלה שרצו לתמוך במדינות ההסכמה.

התומכים במדינות המרכז

האימפריה העות'מנית שלטה בארץ-ישראל והשפיעה באופן ישיר על מצבם וחייהם של היהודים בארץ. כל עוד לא נסתיימה המלחמה בתבוסת האימפריה העות'מנית חששו רוב תושבי הארץ לגלות סימני מרידה כלפיה, בייחוד לאור גזרותיה הקשות על המתיישבים ואיומיה על האוכלוסייה המקומית. לכן, היו מנהיגים ציוניים שחשבו שיש לתמוך בגרמניה שהיתה בת בריתה של אימפריה העות'מנית.

התומכים במדינות ההסכמה

אחרים בתנועה הציונית, בינהם חיים ויצמן, חשבו שכדאי לשתף פעולה עם בריטניה. הם טענו שהשלטון של האימפריה העות'מנית תמיד יתנגד להתיישבות היהודית בארץ-ישראל. לכן צריך לקוות שארץ-ישראל תעבור לידי הבריטים במהלך המלחמה והם יתמכו בהתיישבות היהודית בארץ-ישראל ובמפעל הציוני.

הקו שהכריע את עמדתה הרשמית של התנועה היה הקו הניטראלי. זאת, בשל אופייה הבינלאומי של התנועה וחשש מפני פגיעה ביהודים החיים במדינות הלוחמות. עמדה ניטראלית זו הביאה את ההסתדרות הציונית להקים משרד קישור בקופנהגן שבמדינת דנמרק הניטראלית. מטרתו של משרד זה הייתה לתאם ולקשר בין סניפי התנועה הציונית העולמית, תוך ניסיון לשמור על הניטראליות של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. למעשה, התנועה הציונית נקטה בעמדה ניטראלית אך עם התקדמות המלחמה וניצחונן של מדינות ההסכמה, התנועה התקרבה יותר לבריטניה ובנות בריתה.