סיכום: הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית

סיכום: הגורמים לצמיחתה ולהתארגנותה של התנועה הציונית .

מתוך: סיכומים בהיסטוריה א

מבוא-הציונות היא התנועה הלאומית המודרנית של העם היהודי.במסגרת הציונות קמו זרמים שונים בעלי אידאולוגיות ציוניות שונות. מקור השם "ציונות" הוא במילה ציון, שמה האחר של ירושלים במקרא.המונח נטבע על ידי ההוגה נתן בירנבאום בשנת 1893 לתיאור תנועת  "חובבי ציון"  ,ובהמשך, כאשר השתתף בירנבאום ב-1897 בקונגרס הציוני הראשון כמזכיר הראשון של המשרד הציוני שניהל הרצל בווינה, אימץ הרצל את השם שקבע בירנבאום כשם התנועה-ויקיפדיה.

         שורה של גורמים הובילו לצמיחתה של התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי, כאשר חלק מן הגורמים קשורים לתהליכים בינלאומיים וחלק קשורים לשינויים שאירעו בחברה היהודית באירופה במאה ה-19.

          א.השפעת רעיונות הלאומיות והפעילות של התנועות הלאומיות במאה ה19 באירופה על היהודים:

         דוגמה הממחישה את השפעת איחוד איטליה על מבשר הציונות – משה הס בספרו רומי וירושלים 1860-

"עם שחרורה של עיר הנצח שעל נהר הטיבר (רומא) יתחיל גם שחרורה של עיר הנצח שבהר המוריה,(ירושלים) עם תחייתה של איטליה תתחיל גם תקומתה של יהודה. גם בניה המיותמים של ירושלים יהיו רשאים לקחת חלק בתחיית העמים הגדולה."

ההצלחה של התנועות הלאומיות באירופה במהלך המאה ה-19 במאבקן לשחרור עמיהן מעול השלטון הזר ואיחודם של עמים כמו היוונים, האיטלקים והגרמנים במדינת לאום  אחת השפיעו גם על היהודים לנסות ולהפוך מקבוצה אתנית ללאום השואף להגדרה עצמית בטריטוריה מסוימת משלו–ארץ ישראל.היהודים היו עדים למאבקים הלאומיים והם חיו בקרב העמים שנאבקו.

הם חשבו שכמו כל העמים זה הזמן לשנות את מצבם המדיני.-"וכי נופלים אנו מהם".

בנוסף,היהודים,בהיותם גם לאום ולא רק בני דת משותפת, שחי בקרב העמים השונים,הם נדחו ונדחקו.זה עורר בקרבם את הצורך בחיפוש מסגרת לאומית משלהם-הציונות.

ב.החשש מאובדן הזהות היהודית בד בבד עם תהליכי החילון וההשתלבות בחברת הרוב:

חילון- הוא התרחקות מהמסורת, הדת, וכן מאורח החיים הנוגע להן,שבירת הבלעדיות של הדת ומוסדותיה בחיי הפרט והחברה. (לא בהכרח נטישת האמונה).

  תהליכי החילון בהשפעת תנועת ההשכלה: תהליך של חילון התרחש גם בחברה הכללית וגם בקרב היהודים. החל במערב אירופה ובמרכזה ובשלב מאוחר יותר הגיע גם למזרח אירופה. התהליך התפתח בעקבות תנועת ההשכלה הכללית שהובילה להתפתחותה של תנועת ההשכלה היהודית החל מסוף המאה ה-18.

 ההשכלה היהודית ,שראשיתה היה בגרמניה, רצתה לשנות את מעמדם של היהודים:

-שינוי בתחום החינוך-השכלה וידע כללים ושינוים בחינוך המסורתי.

-רכישת מקצועות חדשים כדי לשפר את המצב הכלכלי.

-להתלבש ולהתנהג ולדבר כמו כל האזרחים.

 סיסמת היהודים המשכלים הייתה :"היה אדם בצאתך ויהודי באוהליך".

בעקבות החילון וההשתלבות בחברה הכללית היה חשש לאובדן הזהות היהודית והלאומיות נתנה מענה להזדהות .

הציונות כגורם מאחד-בשל החילון חיפשו היהודים מקור חדש להיזדהות שיאחד וידביק ביניהם וזו הייתה הלאומיות היהודית-הציונות.

היהודים הבינו שעליהם לקחת את גורלם בידם ולפעול למימוש הלאומיות ולהקים תנועה לאומית יהודית.

בעקבות החילון יכלו גם להשתחרר מהמחשבה הדתית,שיש לחכות למשיח כסימן מאלוהים שסלח להם על החטאים שלהם,כדי לקחת את האחריות ולעשות את הצעדים הנחוצים להקמת הלאומיות היהודית ולחזור למולדתם.

השכלה  ---  האדם במרכז ---  חילון --- קבלת אחריות --- נקיטת צעדים  --- צמיחת הציונות.

         ג.ראשית הטלת הספקות בפתרון האמנסיפציה לאור גילויי האנטישמיות במערב ומרכז אירופה:

       אמנסיפציה-היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם-שינוי משפטי שמשמעותו שחרור=מתן שוויון זכויות  אזרחי ליהודים והשוואת מעמדם לכלל האוכלוסיה לאחר שהיו מופלים ומוגדרים כנחותים.

 מסוף המאה ה 18- בעקבות המהפכה הצרפתית  ובמהלך המאה ה-19 זכו היהודים במרכז ובמערב אירופה לאמנסיפציה ,שוויון זכויות זה אפשר להם מצד אחד להשתלב בחברה הכללית:

        היהודים ניצלו את ההזדמנויות החדשות והחלו ללמוד באוניברסיטאות ובבתי הספר של המדינה,התלבשו כמו החברה הכללית,התגוררו לצידה ודיברו את שפתה.

        היהודים-בין השתלבות לדחייה:

        תוך שימור המסורת או הדת בדרכים שונות הם הרגישו שייכים לאומה בה חיו והגדירו עצמם כ"צרפתים או גרמנים בני דת משה". כלומר,קודם גרמנים או צרפתים ואח"כ יהודים=בני דת משה.

        דוגמאות להשתלבות:

      -בתחום הכלכלי-היהודים השתלבו במקצועות החדשים כמו:רופאים,רואי חשבון,בנקאים ובתחומי האומנות השונים כמו עתונאים,מלחינים במאים,מנהלי תיאטראות ועוד.

        דוגמה:הלורד רוטשילד שהיה בנקאי עשיר בצרפת והקים רשת של בנקים ברחבי אירופה.

       -בתחום הפוליטי-אדולף כרמייה שהיה שר המשפטים בממשלת צרפת ובנימין דיזרעלי שהיה ראש ממשלת אנגליה.

       -בתחום הדמוגרפי:היהודים יצאו מהרובעים שלהם ועברו לגור בערים הגדולות לצידם של הנוכרים.כמו כן היה גידול באוכלוסיית היהודים.

         מצד שני האמנסיפציה,על רקע ההתקדמות הכלכלית-חברתית של היהודים, גרמה לתופעה של דחיית היהודים על ידי האוכלוסייה הכללית שלא רצתה לקבל אותם לתוכה.

         אנטישמיות במערב אירופה-

        -"אגודות ומפלגות פוליטיות שעסקו בהסתה אנטישמית ומצען היה אנטישמי כמו:  "מפלגת העובדים הנוצרית סוציאליסטית" של שטקר בגרמניה שדרשה סילוק היהודים מכל עמדות המפתח הכלכליות.

         -ספרים ומאמרים אנטישמיים, כמו זה של אדוארד דירמון הצרפתי שכתב את הספר "צרפת המיוהדת" בו תיאר את מכלול התכונות השליליות של היהודים והאשים את היהודים באסונותיה של צרפת.

         -קריקטורות ועיתונים אנטישמיים.

        תופעה זו,האנטישמיות, עוררה אכזבה קשה בקרב היהודים ותרמה להתעוררות רגשות לאומיים בקרב חלקם שהבינו שעליהם לחפש פתרון אחר לבעייתם.

         תוצאות האמנסיפציה:

-האמנסיפציה מצד אחד אפשרה השתלבות ועכבה את צמיחת הציונות אך מצד אחר האמנסיפציה שגרמה לאנטישמיות ודחיית היהודים מהחברה הייתה גורם שסייע לצמיחת הציונות.

השתלבות היהודים עוררה רגשות שנאה וקנאה בקרב החברה הכללית ועוררה גם את האנטישמיות המודרנית.

-האמנסיפציה שגרמה לחידוש פניה של היהדות והגבירה את הנטייה להתבוללות,הביאה אצל חלק מהיהודים להסתגרות בקהילה המסורתית מתוך רצון לגונן על המסורת והדת.

לכן,האמנסיפציה הייתה מצד אחד גורם מזרז ומאידך,גורם מעכב את התפתחות הלאומיות היהודית.

       לסיכום-האכזבה מהאמנסיפציה והאנטישמיות הביאו את היהודים לידי הבנה שאין עתיד בגולה,לכן יש לשאוף למדינה משלהם ולשם כך יש לפתח ולעורר רגש לאומי ולהקים תנועה לאומית.

         ד.גילויי האיבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה במזרח אירופה:

           במזרח אירופה היהודים לא קבלו אמנסיפציה.ברוסיה,המצב הכלכלי-חברתי של שכבות רבות בעם היה קשה והשלטון היה חלש ולא אהוד.כדי להסיט את זעם העם מן המצוקה בה היה שרוי כיוון השלטון את השנאה אל שעיר לעזאזל-אל היהודים.

         אנטישמיות במזרח אירופה-גילויי  איבה כלפי היהודים מצד השלטון והחברה.

-"הפרוטוקולים של זקני ציון" נכתבו ברוסיה ובהם מסמכים מזוייפים המתארים דיוניים סודיים של יהודים במטרה להשתלט על העולם המסמך תורגם לשפות רבות והופץ בכל אירופה.

-"סופות בנגב"  - כינוי לפרעות ביהודים שהחלו בדרום רוסיה בשנת 1881 והתפשטו.

-פרעות בעיר קישנייב ב1903 בה נרצחו יותר מ50 יהודים בעקבות עלילת דם.

-עלילות דם – כמו עלילת בייליס ב-1911 – בה הואשם יהודי ברצח נער נוצרי בן 12 בעיר קייב למטרות פולחניות.

-תקנות זמניות כמו תחום המושב שצמצמו את תחומי המגורים שהותרו ליהודים – באזורים נדחים ורחוקים מהמרכז.

מצוקה זו הביאה להתפתחותה של הלאומיות היהודית ראשית ברוסיה ורק לאחר מבן במרכז אירופה ומערבה.ראשוניה היו "חובבי ציון" –היו אלה יהודים שחשבו שהפיתרון לבעייתם הוא עלייה לא"י.