הצהרת בלפור (1917):תוכנה,הקשיים הנובעים
מנוסח ההצהרה,האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה,כיצד קבלו אותה הציונים,היהודים המשתלבים והערבים.
מתוך: סיכומים בהיסטוריה א
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרקע להצהרת בלפור: עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניסו מנהיגי
התנועה הציונית, ובהם ד"ר חיים ויצמן ונחום סוקולוב, לגייס את בריטניה לקדם
את רעיון הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל.
לפרסום הצהרת בלפור קדמה התכתבות בין מנהיגי התנועה הציונית
לבין הבריטים באשר לתוכנה.היו הבדלים בין ההצהרה לבין הטיוטה הציונית,כלומר לבין
הניסוח אותו רצו הציונים.
תוכנה של ההצהרה
ניתן להבחין בשני חלקים עיקריים בהכרזה:
א.
החלק הכולל את ההבטחה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל
ב.
החלק הכולל את התנאים למימוש ההבטחה: שלא יפגעו זכויות הלא
יהודים בארץ ישראל ושלא יפגעו זכויות היהודים בכל מקום אחר בעולם.
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקשיים בניסוחה של הצהרת בלפור:
כאמור, הנוסח הסופי של הצהרת בלפור היה
שונה מנוסח הטיוטה הציונית והוא עורר מספר בעיות הקשורות בניסוח של ההצהרה-הוא
היה ניסוח לא ברור,מעורפל ולא מחייב:
השימוש במושג "בית לאומי", שהוא בעצם
מושג מעורפל, כתחליף למושג "מדינה", שכן בית לאומי איננו נוסח משפטי
ברור ומוגדר.
ההתחייבות הייתה להקמת בית לאומי "בארץ ישראל"
ולא על א"י. אין כאן ציון מוגדר של גבולות, כך שניתן היה לפרש את ההתחייבות
בצורות שונות (למשל שמדובר רק בחלק מארץ ישראל).
השימוש במשפט "ממשלת בריטניה רואה בעין יפה ובמיטב
מאמציה... תפעל להקל על הגשמת המטרה" גם משפט זה מעומעם ולא חד משמעי
לגבי מידת המחוייבות של בריטניה.
ביחס להסתייגות (תנאי) של בריטניה "שלא יעשה דבר העלול
לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של העדות הלא יהודיות..." גם
היא לא חד משמעית, כי לא ברור אם זה כולל גם זכויות לאומיות או לא.
ביחס להסתייגות (תנאי) של הבריטים " שלא יפגעו גם
זכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת" גם לגבי התחייבות זו, אין
זה ברור איך בריטניה מסוגלת לפעול למימושה.
הגורמים לפרסום ההצהרה:
שאלה מרכזית העולה בהקשר להצהרה היא: מדוע
החליטה בריטניה לפרסם את ההצהרה, שיש בה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי, מה
שעלול היה לפגוע ביחסים של בריטניה עם העולם הערבי?
מדובר בשילוב של גורמים הכוללים אינטרסים
ורגשות.
א. האינטרסים של בריטניה
(פוליטיים, מדיניים וכלכליים):
הבריטים רצו לשלוט על א"י לאחר שיעזבו התורכים בתום המלחמה,ההבנה
שתמיכה בציונות תסייע לבריטניה בשמירה על האינטרסים שלה בתעלת-סואץ. כלומר,
שהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל בחסות בריטניה עשויה לעזור לה להגן על
האינטרסים הבריטיים בא"י בסמוך לתעלה כנתיב תחבורה חופשי להודו.
אמונה כי פרסום הצהרה אוהדת לציונות תשפיע על יהודי העולם לפעול
במהלך מלחמת העולם הראשונה לטובת בריטניה ומדינות ההסכמה. במיוחד מדובר היה
ביהודי ארצות-הברית בהם תלו תקווה שיוכלו להשפיע על הממשל האמריקאי שיזדרז
להצטרף למלחמה לצד מדינות ההסכמה וכך יסייע להן לנצח במלחמה.
החשש מהתבססות השלטון הקומוניסטי ברוסיה שעלול להוביל לפרישתה
מהמלחמה ולחתימת הסכם שלום נפרד בין רוסיה לגרמניה ובכך לאפשר לגרמנים להעביר את
כל הכוח שלהם נגר בריטניה. מאחר ורווחה הדעה שליהודים ברוסיה יש חלק מרכזי
במהפכה הקומוניסטית – האמינו שהיהודים יוכלו להשפיע על המדיניות של השלטון
הקומוניסטי החדש,למנוע את פרישתם מהמלחמה ולתמוך בבריטניה ולא בגרמניה.
החשד שהתעורר בקרב הבריטים בעקבות שמועה שנפוצה שגם ממשלת גרמניה
מתכוונת לפרסם הצהרת תמיכה בציונות כדי שגרמניה תזכה בתמיכה של היהדות העולמית.
חשד זה עודד את הבריטים להזדרז ולהקדים את גרמניה כדי שבריטניה תקבל את התמיכה
של יהדות העולם ולא גרמניה.
ב. רגשות אישיים ודתיים:
חלק מראשי הממשל בבריטניה, כולל ראש הממשלה לויד ג'ורג' ושר החוץ
בלפור אהדו את הרעיון הציוני.הם היו בעלי אמונה דתית-נוצרית שעל פיה מחובתם
לתמוך ברעיון של שיבת היהודים לציון, כי זו מולדתם לפי התנ"ך.
חלק מראשי הממשל בבריטניה, כולל שר החוץ הבריטי הלורד בלפור,
סברו שמאחר ובמשך דורות העולם עשה עוול ליהודים הגיע הזמן לפצות את היהודים
ולתקן את העוול.
התגובות השונות לפרסום ההצהרה:
הציונים: הם ראו בפרסום ההצהרה הישג
גדול לתנועה הציונית, שכן היא הביאה לידי ביטוי את ההכרה של העולם בזכותו של העם
היהודי להקים לעצמו מסגרת מדינית. מדובר בשלב חשוב במימוש הציונות המדינית של
הרצל. ההצהרה גם הובילה לעידוד העלייה לארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת.
היהודים המתבוללים (הלא-ציוניים):
התנגדו לרעיון ההצהרה כיוון שחששו לפגיעה במעמדם כאזרחים במדינות השונות. כן
חששו להתגברות האנטישמיות שעלולה להביא לסילוק היהודים ממדינותיהם וגירושם
לארץ-ישראל.
הערבים: התנגדו התנגדות נחרצת להצהרת
בלפור. ערביי ארץ-ישראל והתנועה הלאומית הערבית המתגבשת החלו לפעול לביטול
ההצהרה ובארץ ישראל החלו "מאורעות תר"פ/תרפ"א" (1920/1921)
– פעולות אלימות נגד היישוב היהודי.
חשיבות ההצהרה
ומשמעותה:
סיבות נתינת ההצהרה וניסוחה מרובים בסתירות ובבעיות.
אף-על-פי-כן, הצהרת בלפור מהווה הישג ברור לציונות ולדרכה:
1. מבחינה ציונית-מדינית. מדובר בהישג המדיני
המשמעותי הראשון של התנועה הציונית. בפעם
הראשונה
הכירה מעצמה זרה וחשובה במסמך רשמי בזכויותיהם של היהודים לבית לאומי בא"י.
2. במישור
ההנהגה הלאומית- ההצהרה נתנה לתנועה הציונית יוקרה רבה, חיזקה את מעמדו של
ד"ר
חיים וייצמן בתנועה הציונית והפכה אותו למנהיגה הנערץ של ההסתדרות הציונית.
3. במישור
היהודי-לאומי. ההצהרה ליכדה את שורות העולם היהודי-ציוני בהעמידה אתגר משותף
לכל
יהודי
העולם. היא העלתה את מורל היהודים ברחבי הגולה, הפיחה בהם תקווה להתחדשות עם
ישראל
בארצו ועזרה
להגביר את העלייה ארצה.
4. במישור היחסים
עם הערבים-ההצהרה סיפקה חומר בערה לתנועה הלאומית הערבית, שהתגבשה
באותן שנים וראתה בחומרה רבה את מתן ההצהרה.
ההצהרה שימשה לה צידוק לצאת למאבק גלוי
בתנועה
הציונית-ראשיתו של הסכסוך הערבי ישראלי.
5. במישור
היחסים עם בריטניה- ההצהרה תהווה בסיס להתמקחות עתידית של היהודים מול
הבריטים
(והערבים)
על עתידו של היישוב היהודי בארץ.
6. במישור
הבינלאומי- ההצהרה זכתה לתמיכה בינלאומית נרחבת. חבר הלאומים אימץ את ההצהרה
ובהתבסס
עליה העניק לבריטניה מנדט על א"י.
משמעותה העיקרית של הצהרת בלפור היא בכך שתוכנה הובן על
ידי העולם היהודי והלא יהודי כהבטחה להקמת "מדינה יהודית". על גבולות
"הבית הלאומי" או "המדינה
היהודית" לא נאמר דבר מפורש, ועל כך המשיכו הצדדים
להתווכח. בלפור
עצמו קבע, שבועיים אחר מתן ההצהרה, כי ארץ ישראל צריכה להיות "המולדת
היהודית". אחד
ממשפטיו הידועים
היה: "הציונות צודקת או לא צודקת, רעה או טובה, היא יונקת ממסורת של דורות,
מצרכים
בהווה ומתקוות לעתיד, והיא בעלת חשיבות עמוקה פי כמה
משאיפותיהם ומדעותיהם הקדומות של 700,000 הערבים היושבים בארץ עתיקה זו".
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
Thursday, July 25, 2013
סיכום בהיסטוריה: הצהרת בלפור - תוכנה, הקשיים הנובעים מנוסח, האינטסים של בריטניה וקבלתה
Labels:
סיכומים בהיסטוריה
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment