Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות

מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
·         אבחנה בין רציונליות של ערכים לרציונליות של אמצעים ומטרות
·         הבירוקרטיה רציונלית אבל לא תמיד הגיונית
·         יעילה אבל לא בהכרח טובה
וובר מתעניין בבירוקרטיה כחלק ממנגנון של יחסי כח אך גם מדבר עליה כסימן בולט או ביטוי בולט לתופעה חדשה בתרבות המערבית והיא הראציונליות. כשדיברנו על האתיקה הפרוטסטנטית של וובר, זה לא שלא היתה רציונלאיות בעבר, אבל וובר טוען שלאור השינוים שעובר העולם סביב ההתפתחויות שנוצרות סביב האתיקה הפרוטסטנטיות הרציונליות הופכת להיות אמת המידה המרכזית לשיפוט (טוב ורע, רצוי ולא רוצה לפי חישוב של הקשר בין אמצעים ומטרות). הרציונליות האינסטרומנטלית שוובר מתאר כמאורגנת סביב קביעת מטרות היא שאלה של שאלות מוסריות על מטרות ובדיקה תמידית ומתמשכת של הקשר של האפשרות של האמצעים שאנחנו בוחרים שיביאו אותנו למטרות הרצויות.
"הסרת הקסם" של וובר, העולם הרציונלי שמבוסס על חישוב הקשר בין האמצעים והמטרות, העולם חסר קסם וכולו חישוביות, תכנון ומדידה הפכו מטרות בפני עצמם. יש מרות של ההגיון והתבונה, תכנון מוקדם, התייעלות וכל אלה הופכים לליבה של המודרניות. וובר היה ער לזה שהרציונליות שהסרת הקסם מן העולם יש בה היבטים של יעילות, אבל יש בה גם היבטים בעייתיים שוובר לא בהכרח רואה אותם כטובים. מבחינה פונקציונלית זה יעיל אך מבחינה ערכית ומוסרית זה מוביל לכיוונים לא טובים.
סביב האתיקה הפרוטסטנטית, ההצלחה בעולם הזה היא סימן לבחירה של האלוהים, אם ההצלחה בעולםפ היא סימן לזה שאדם נבחר לעולם הבא, הוא צריך להצליל בד"כ בהצלחה מקצועית עבור גברים והצלחה משפחתית עבור נשים.
אנשי המאה ה16 וה17 החליטו לכתוב יומנים, להוכיח לעולם ולעצמם שהם הצליחו, התחילו לחשוב על העולם במושגי מטרות ואמצעים שיוכיחו הצלחה. הם נכנסים לתוך כלוב הברזל הזה בו תמיד צריך לקבוע מטרות ולממש אותם, הכלים הטובים ביותר שיובילו להצלחה בהצגת המטרה. אבל הם נכנסים לכלוב הזה תחת גלימת הנזירים מתוך הקשר מוסרי, דתי אז, לאט לאט גלימת הנזירים, המרכיב הדתי והמוסרי שליווה אותמנו פנימה אל תוך כלוב הברזל הולכת ונעלמת לה מבין הסורגים ומשאירה אותנו, אנשי העולם המודרני בתוך כלוב ברזל של רציונליות. אנחנו סגורים בו ומחשבים כל הזמן את האמצעים הטובים ביותר להשגת המטרה, רצים אחריה כל הזמן מבלי לחשוב על המטרה עצמה (האם משרתת אותנו, האם היא הטובה או המוסרית ביותר).
דוג' בגרמניה הנאצית, אנשים רגילים ולא בהכרח אנטישמים קיצוניים השתלבו במכונת ההרג. הרוע יכול להיות תוצר של הרציונליות, כלואים בכלוב הברזל ולא שואלים שאלות של טוב או רע, אלא אך ורק מה הדרך היעילה ביותר לביצוע, מיקסום היעילות. הרבה מהאנשים בהיו מעורבים במערך הנאצי לא עצרו לשאול את עצמם שאלות אלא התעסקו במילוי הוראות, יישום תתתפקידם בתוך המערכת הבירוקרטית הגרמנית. המנגנון הזה רואה את ההתמכרות לדרך החשיבה ששמה במרכז את הדיון ביעילות, (לא למי, או איזה סדר זה מכונן).
ובר כבר כשהוא מתאר את הטיפוס הטהור מזהיר כי גם עם היעילות שבה ישנו גם פתח להשכחה של שאלות מוסריות.
רובנו חיים בלי לשאול שאלות אודות המטרות שלנו או של החברה ושאלות מוסריות על האוטומט שאנו נמצאים בו.
הצדדים החיוביים של הרציונליות הם ברורים מאליהם – חסכונית. היעילות מורידה מחירים, שיויונית יותר, קבלת החלטות רציונליות שלא טובה רק לאדם מסוים או קבוצה מסוימת בארגון אלא לטובת הכלל.
.....
·         הביקורת הניאו-מוסדית – התפשטותה של הבירוקרטיה כתוצר של תהליכי מיסוד (DiMaggio and Powell 1983) {מרכזיות אי הודאות}
o        איזומורפיזם תחרותי (וובר)
o        איזומורפיזם כפייתי
o        איזומורפיזם נורמטיבי
o        איזומורפיזם חיקויי
....
אחת הביקורות הבולטות היא הניאו מוסדית. מושפעת  מאד מגישות של הבנייה חברתית של המציאות, נשענת על ברגר ולקמן. אומרת שוובר כמי שנותן לנו מרשמים אומר שהבירוקרטיה התפשטה בשל יעילותה ולכן ארגונים שרצו להשיג מטרות בצורה היעילה ביותר אימצו אותה. לא בגלל היותה טובה אלא בגלל יעילותה. אנחנו לפי דימג'יו ופאוול, צריכים לחשוב על המנגנונים שגורמים לבירוקרטיה להתפשט, מושג איזו מורפיזם (איזו – דמיון מורפיזם - צורה). וובר אומר שארגונים מאמצים את אותו מודל של בירוקרטיה בגלל שהם מתחרים זה בזה וכל אחד רוצה לנצח ומאמץ את הדרך היעילה ביותר. אנחנו מציגים האחרים. הבירוקרטיה איננה מאומצת בגלל היותה יעילה או טובה יותר אלא כי היא נתפסת ככזו. יש עוד מכניזמים חברתיים (מנגנונים) שמסבירים מדוע צורה ארגונית מופצת, הופכת לצורה מקובלת. מדברים על 3 סוגים של איזומורפיזם נוספים:
כפייתי – מצב בו יש הרבה ארגונים כפופים לארגון אחד. דוג' הרבה ארגונים שכפופים למדינה או לבורסה. מכאן שכולם צריכים להיות רשומים, לשלם מיסים, שיהיה להם רואה חשבון, צריכים לעמוד בחוקי המדינה – ייעוץ משפטי, להמנע מזיהום סביבה – מחלקה שמתעסקת בכח. ארגונים עם מניעים מאד דומים כי כולם כפופים לאותן תביעות של המדינה. הטענה היא בהארגונים בד"כ כפופים לארגונים אחרים שיכולים לכפות עליהם צורה או מבנה או תנאים  מסוימים. לא באמת יעיל כי לא ניתן למדוד מה יעיל, זה בגלל שהארגון שלמעלה כופה. סוג שני
נורמטיבי – קושרים פרופסיונליות. אם יש ארגון שיש בו הרבה סוציולוגים אשר כולם למדו מבוא באותו מקום או אותם ספרים, כשהם מגיעים לארגון הם מביאים ימם את הידע האחיד שלהם. (או מהנדסים רופאים אחראים מנהלים). הטענה האי שבאגונים עובדים פרופסיונלים שקיבלו את הכשרתם ביחד ושייכים לארגונים מקצועיים זהים ולכן כשהם מגיעים לארגונים השונים שהם מפוזרים הם פועלים אותו דבר. מכאן שהארגונים מתחילים לפעול באותה צורה.
חיקויי – הטענה הכללית של דימגיו ופאוול היא שרציונליות היא לא אפשרית כי היא מניחה שנאחנו יודעים מה עובד, אנחנו יכולים באמת לבחור את האמצעים הטובים ביותר כדי להגיע למטרה אך בעולם מורכב כשלנו קשה לומר מה בדיוק הדבר שעבד. יש דברים שנראה לנו שהצליחו אך אולי הצליחו רק בתקופה או בחברה מסוימת. כל הזמן תורות חדשות כי כל הזמן דברים מתפרקים. יש אי ודאות, כולנו צריכים להרגיש שאנחנו פועלים באופן רציונלי, לפי וובר אנחנו רוצים להגיד לוובר שאנחנו הרציונליים ביותר שניתן ואז מה שאנחנו עושיפ זה איזומורפיזם חיקויי – לוקחים את הדגם שהצליח.
כאשר חברות מעתיקות מודלים שנתפסים כמוצלחים בחברות אחרות שהצליחו. הטענה שהאיזומורפיזם החיקויי שונה משל התחרותי של וובר אך לטענתם וובר אומר שמאמצים את מה שיעיל ובחיקויי מאמצים את מה שנתפס כיעיל, שהובנה באופן חברתי כיעיל כי הוא הצליח אצל אחרים או לפחות כך נדמה לנו.
סוג של ביקורת על התפיסה לפיה ארגונים פעולים באופן רציונלי או יעיל.
(??) אל מול הגישה הרציונלית צומחת בסוציולוגיה הארגונית הגישה החברתית פוליטית שאומרת ארגונים הם לא באמת מערכות ... שבתוך המערכות הפורמליות שמבקשות להראות רציונליות, צומחות גם מערכות לא רציונליות, של יחסי כח בלתי פורמליים. כדי להבין את הדינמיקה הארגונים אנחנו צריכים לצד הדין במבנה הפורמלי, צריכים לנסות להבין גם את מערכת היחסים הבלתי פורמלית.
·         דיויד מקאניק – עבודה שלו משנות ה50, היא על זמנית ונכונה תמיד. מקאניק מדבר על מקור כוחם של שותפים זוטרים בארגונים כלומר פועלים, אנשים שאין להם כח פורמלי.
§         בתוך ארגון פורמלי תמיד יצמח גם ארגון בלתי פורמלי ובו יחסי כוח שאינם משתקפים ביחסי הכוח המגולמים בבירוקרטיה.
אצל וובר ובתפיסה הרציונלית של ארגון (ובר מתעניין בארגון כמערכת של שליטה) שהכח לא נמצא בידי האנשים אלא הוא צמוד למשרות. למנכל יותר כח לסמנכל שלו יותר כח מרש"צ ולו יותר כל מחברי הצוות. היררכיה פורמלית של כח. מניח שיחסי כח בתוך הארגון נגזרים מהמבנה הפורמלי שלו. מקאניק: בתוך כל מערכת פורמלית נוצרת בהכרח גם מערכת בלתי פורמלית בעוד בפורמלית הכח בא מהמשרה, במערכת הבלתי פורמלית יש גם מקורות כח אחרים ולכן מה שהוא עושה בעבודתו, מאתר מקורות כח אלטרנטיביים.
מקאניק: יש את מערכת היחסים בה המנהל הגדול הוא בעל הכח אך הוא תלוי במזכירה שלו  (במקרה של הצבא גם בטבח בנהג שלו באפסנאי וכו') הכח הבלתי פורמלי חשוב כי הוא מאפשר לבעל הכח הבלתי פורמלי לנהל משא ומתן עם בעלי כח.                                מסמן לנו כלמיני מקורות כח בלתי פורמלים:
§         ידע ומומחיות הם בסיס לכוח – אנשי מחשבים לדוג'. נותנים שירותים לכל מיני תלויים בו. בעיקר סוג של ידע ומומחיות שלאחרים אין ויוצרים יחסי תלות הם בסיס לכח.
§         וותק מוביל לידע ומוחיות – אנשים ש"היו כאן תמיד", יודעים איך הכל נעשה. מי שותיק מכיר את כל הטריקים, חוסך המון זמן וכסף לחדשים ונוצרת תלות כי הרבה מהידע שמור אצל הותיקים.
§         תלות בשותף הזוטר ואי יכולת להחליף אותו יעניקו לו כוח – אם למישהו יש סוג של ידע ייחודי אז נעשים תלויים בו.
§         קסם אישי מקור לכוח – כולם רוצים להיות חברים שלו, להכיר אנשים אחרים דרכו, כריזמטי במיוחד, כולם רוצים להתקרב אליו. יהיו מוכנים לוותר על דברים כדי להתקרב אליו.
§         שליטה בנגישות לאנשים או לדברים (קשור לעיתים אפילו למיקום פיסי) – מזכירה או מנהל יומן של נשיא ארה"ב – כל מי שרוצה להגיע אליו בכיר ככל שיהיה חייב לעבור את המזכירה בדרך אליו. היא שומרת על מי שיכנס או לא, על האינפורמציה שיקבל או לא ללא שום קשר לכוח הפורמלי שלה.
התפיסה הזו של קיום ארגון בלתי פורמלי בתוך הארגון הפורמלי היא ענף שלם של הסוציולוגיה הארגוניים שבשביל להבין ארגונים ואת הדינמיקה בארגונים לא מספיק להבין את הצדדים הפורמלים של הארגון אלא גם את היחסים הבלתי פורמליים שלו.


מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר 
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים

No comments:

Post a Comment