סיכומים: מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות

מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות

המושג של אזרחות הוא חשוב מאד.

כולנו אזרחים של מדינה כלשהי. יש כאלה שאינם אזרחים של מדינות. במשפטים אזרחות היא עניין בינארי או שיש או שאין. במדינות דמוקרטיות עם שויון זכויות, מגובר על כלל האזרחים השווים, אבל זה לא היה תמיד. אזרחות התפתחה עם השנים ולא מאפיינת את כל הקבוצות.

....

לפי הקונפליקטואלית החברה היא זירה של מאבקים שהבהם קבוצות חברתיות מסוגים שונים (אלומיות, מגדר מעמד) נאבקות ביניהן על טובין חברתי, כל מיני סוגי משאבים הרי שיכולת ההשפעה הפוליטית היא סוג כזה של משאב והזכויות שנגזרות מיכולת השפעה פוליטית גם היא סוג של משאב שקבוצות נאבקות עליו. לכן בסוציו הפוליטית הקונפליקטואלית מקובלת להתייחס לאזרחות של אותן קבוצות. חוקרים חרבים של מושג האזרחות רואים קבוצות המבטאות את האזרחות שלהן בצורה שונה. לדוגמה – צורות הצבעה. בישראל שיעור ההצבעה מאד גבוה אך אינו מאפיין את כל הקבוצות. בעבר הרחוק חרדים הצמביעו בשיעורים נמוכים יותר מהאחוז שלהם באוכלוסיה. בשנים האחרונות לפי אחת הטענות נמצאו 110 אחוזי הצבעה בקרב החרדים (מאחר וגם אנשים שאינם בין החיים עוד הלכו להצביע.....) אחת המשמעויות היא שקבוצה החליטה שמימוש האזרחות שלה במסגרת פעולה פוליטית יש לה משמעות מבחינת התביעה שלה לשימוש בטובין הכללי, להשתתפות במשאבים החברתיים הכללים והדרך של ללכת להצביע היא דרך לחשלוט בחלוקת המשאבים.

ערבים אזרחי ישראל לעומת זאת, יש להם זכות הצבעה זהה ליהודים תושבי ישראל, אזרחים שווים בפני החוק כישראלים בדיוק. הצביעו בשיעורים גבוהים ובד"כ למפלגות ציוניות ובשנים האחרונות התמקדות במפלגות סקטוריאליות אז שיעורי ההצבעה הולכים ויורדים בקרבם.

דפוסי הצבעה של הצבעה בין גברים ונשים או אשכנזים וספרדים אין להם משמעות בישראל. בארהב, יש רישום של הדברים האלה ורואים את ההבדלים בדפוסי ההצבעה של אתנים שונים. בבחירות של אובמה, שיעור השתתפות של שחורים בבחירות עלה באופן משמעותי. וגם מאמץ של מטה אובמה לעודד אזרחים שלא הצביעו בעבר לללכת ולהצביע.

הסוגיה של זהות האדם והקשר בין ההשתייכות לבין דפוס ההפעלה של האזרחות הוא קשר שהסוציולוגים הפוליטים בשנים האחרונות דנים בו רבות. רואים שהמושג של אזרחות מלבד הקשר שלו לפוליטיקה, קשור לשאלות ריבודיות של אי שיויון חברתי. אפשר לדבר על הנגישות להשתתפות פוליטית כמרכיב בסדר הריבודי החברתי. קבוצות שונות נבדלות הן במימוש של האזרחו שלהן, הן בהזדהות ובמשמעות התרבותית שהן מעניקות לאזרחות, חלק מהקבוצות רואות באזרחות ביטוי סמלי חשוב שקשור לזהותם, למי שהם\ למשמעות שהם מייחסים להשתתפות במדינה.

מעבר ל היבטים של הבחירה או היכולת להשתתף במשחק הפוליטי ולהפעיל את האזרחות, סוציולוגים פוליטים מדברים על שיחים שונים של אזרחים. מנגנונים דיפרנציאלים שמאפשרים או על האופן שבו חברות נוטות להתייחס לאזרחות ולזכויות ולחובות שנלווים לה.

שלושה שיחים של אזרחות שקיימים בחברות שונות בעולם: גרשון שפיר מפתח את הטיפולוגיה הזו מיישם בספרו את החשיבה הזו, כחלק ממחקר השוואתי של פוליטיקות בחברות שונות. שלושה סוגים של שיחי אזרחות:

יש לנו חוק, אם נסתכל בחקיקה ה]ורמלית יש חוק שאומר מהן הזכויות ומה החובות של אזרח. מעבר לחוק יש לנו גם ויכוח ציבורי של קבוצות שאומרות שלהן מגיע יותר, או משהו מיוחד (יוצאי צבא, עולים חדשים, לנשים מגיעה הגנה מיוחדת, אנשים כמו יצחק תשובה שאיתרו שדות גז בישראל, אייזנברג קיבל חוק מיוחד שפוטר אותו ממיסים) השיח הפוליטי הוא שיח בו קבוצות שונות מנסות לטעון שמגיע להן משהו נוסף בזכות משהו. הסוגיה של למי מגיע מה בזכות מה היא המרכז. האם ההסכמה הכוללת היא שבהיותינו אזרחים שווי זכויות מגיע לנו יותר מהמדינה או האם קבוצות שטוענות משהו מהמדינה בגלל סיבה מסויימת צריכות לטעון לזכויות מיוחדות. ... אנחנו מנסים להבין מי טוען מה ומה רוח התקופה.

שפיר ופלג מזהים שלושה שיחים, בכל חברה 3 השיחים האלה קיימים. מנסים להבין מתי שיח אחד הוא דומיננטי ומתי אחרים הם בולטים יותר.

· ליברלי – מניח אזרחות אינדבדואלית, אוניברסלית ושווה – אומר שאזרחות היא של פרטים. לא של קבוצות או קבוצות אתניות, לא של מעמדות או של נשים או גבהרים, היא של פרטים שהם שווים בפני החוק, כולם זהים ויש זכויות וחובות שוות והאזרחים נתפסים כאינדיבדואלים שיש להם בחירה חופשית. בוחרים אם ללכת לקלפי להצביע או לא. התפיסה של המערכת הפוליטית כולה כמערכת אינדיבדואליסטית. המשחק הפוליטי הוא של אינדיבידואלים. האזרחות נתפסת רק במושגים של מערכת פורמלית של זכויות וחובות. בעיקר של זכויות. מה האזרחות שלנו מקנה לנו?

אזרחות לא קשורה במין לאום דת. כולם אינדיבדואלים שווים בפני החוק.

· רפובליקני – זכויות קשורות לתרומה לטוב הקולקטיבי – לשד השיח הליברלי מצוי השיח הרפובליקני, אומר שאמנם כולם שווים בפני החוק אך מי שתורם יותר (קשר הדוק בין חובות וזכויות) לטוב הציבורי זכאי לקבל יותר מהמדינה. למרותש כולנו אזרחים שווים בפני החוק, אם שירתתי שירות בפני הצבא שאומר שתרמתי במקום חשוב לחברה, מגיע לי יותר. בא לידי ביטוי בדברים שעבור הרוב מובנים מאליהם. נכה צה"ל זכאי ליותר מנכה רגיל (גם אם השני שירת בצבא אך הנכות שלו לא נגרמה בשירות). נכה צהל יקבל את כל הזכויות וההטבות והנחות ומי ששירת בדיוק אותו שירות אך נפצע בנסיבות אחרות נתפס כזכאי פחות. (דיון שהגיע לבגצ שהכריע כי המדינה "חייבת" יותר לנכי צהל).

זכויות האזרח צמודות לתרומה שלו לטוב הכללי. השיח על זכויות הרפובליקני אומר שיש קבוצות שתרמו יותר לחברה ולכן הן זכאיות לקבל יותר מהחברה. לדוגמה הקיבוצים במאבק על הקרקעות, אמרה כי להן מגיעות הקרקעות שקיבלו בחינם מהמדינה משום שבמשך השנים ילדיהם שרתו בשיעורים גבוהים ביחידות קרביות וגם כי בעצם החזקת הקרקעות הם הבטיחו שאדמות אלה ישארו חלק מהמדינה, פיתחו החזיקו אותן ותרמו לטוב הכללי והמדינה צריכה להחזיר להן עבור התרומה הזו לטוב הכללי. בארהב אנשים שמשלמים יותר מיסים מגיע להם יותר מהמדינה (חינוך טוב יותר לעשירים, מערכת וביטוח בריאות).

· אתנו לאומי – אזרחות מקושרת להשתייכות לקבוצה אתנית – מדבר על זה שאזרחות צריכה להיות מקושרת להשתייכות לקהילה לאומית. ז"א במדינת לאום ספציפית תהיה אזרחות רק למי שהם בני הלאום של המדינה. לקבוצות לאומ יות שונות תהיה זכאות שונה לזכויות בהתאם לשיוך האתנו לאומי שלהן.

הדיון על חוק האזרחות של ליברמן הוא דוגמה לשיח אתנו לאומי.

· דובאי הוא סיפור של מודרניזציה, יצירת חברה מודרנית. נסיונות של שייח מוחמד לשלב נשים במשרות מפתח בחברות בינלאומיות, בדיפלומטיה, השכלת נשים. כל הפועלים שבונים את דובאי הם זרים משום שהאזרחים זכאים לכלכ ההיבטים של מדינת רווחה, אינן מעוניינים להשתתף במשרות הנחותות של הכלכלה המקומית ולכן מביאים זרים לעבודות האלו. קבוצה גדולה שנהנית מכל הטבות המדינה וקבוצה גדולה של זרים שלא נהנית מהן. אי אפשר להפוך לאזרח דובאי. הזרים לא יכולים להנות מכל ההטבות והזכויות להם זכאים האזחרים, האנשים הנכללים ב"דובאי". מה שחשוב בהקשר שלנו של לאומיות – קבוצה אתנית בעלת הסטוריה עציקה או קהילה מדומיינת – הדבולות של דובאי ועצם הקיום של קבוצה דובאית לאומית היא דבר חדש לגמרי. דובאי הפכה ישות לאומית מובחנת רק ב1971. בכל זאת היא מפרידה לזכאים לאזרחות בדובאי לבין אחרים למרות שעד לפני שנים לא רבות לא הייתה משמעות לגבולות האלה. לאומיות נשוצרת מחדש ונוצרת תוך כדי שהיא מחוברת לקבוצה אחת על פני קבוצות אחרות.

מה שמעניין אותנו בהקשר של סוציו םוליטית הם קשרי הגומלין, איך המדינה מעצבת לאומיות, איל זו מעצבת את המדינה ואיך האזרחות נקשרת גם לזכויות שמקבלים מהמדינה וגם לזהות הלאומית. (??)

גלובליזציה כתהליך ופרספקטיבה

המושג שלכאורה םורם א ת מה שעסקנו בלאומיות מדינה ואזרחות – גלובליזציה.

במרבית השנים בהן הסויציולוגיה קיימת, הייתה קשורה קשר מאד הדוק למדינת הלאום. כשדירקהיים או וובר כותבים את דבריהם הם מתייחסים חברה במדינה בה הם חיים. מדינת הלאום.

בשנים האחרונות, יש טענה שחשיבותה של מדינת הלאום כקטגוריה כמרחב תחום, הולכת ופוחתת. החשיבות של גבולות לאומיים פוחתת. שבזכות פיתוחים טכנולוגיים כמו אמצעי תחבורה מצד אחד (יותר מטוסים וספינות ורכבות ) יותר אנשים וסחורות יכולים לעבור ממקום למקום במהירות רבה. אם בעבר לשנע דגים מצד אחד של העולם לצידו השני היה כמעט בלתי אפשרי כי הם היו מתקלקלים בדרך (ספינות איטיות, העדר אמצעי קירור וכו') היום, כשמסעדות רוצות דג מסוים טרי, ניתן לספק את זה כי מטוסים בקירור מסוים יכולים להעביר תוך זמן קצר ממקום למקום. בעבר, היו לירקות עונות היום, ניתן לייבא ממדינה אחרת ירקות בעונה בה הם חסרים.

התפתחות משמעותית היא התקשורת – ישנו המושג של כפר גלובלי שהרבה פעמים משתמשים בו בשביל לתאר את הגלובליזציה. ככל שאמצעי התקשורת הופכים זמינים יותר, כך העולם נעשה קטן יותר. בדפוס שמאפשר להעביר בדיוק אותן מילים ומושגים בכל מקום, מעבר איטי אך אפשר לשכפל את אותו טקסט הרבה פעמים. הפצה של דברים כתובים הייתה איטית ויקרה. לאחר מכן היה הרדיו. מעביר דברים לדוג' במלהע ה2 האמריקאים השתמשו בו להפצת מסרים או במלחמה הקרה השתמשו בו להפיץ מסרים לאיזורים רוסים. אמצעי מאד זול ומהיר אך המסרים הם מוגבלים לצליל. הטלויזיה נכנסת וממצד אחד מתאפשר הפצה מהירה והיא מוסיפה לצלילים גם מראות, אנחנו חווים בצורה משמעותית את אשר קורה במדינה אחרת (אנחנו בישראל חשופים לצונאמי בממשות של צליל ומראה). עידן האינטרנט – מחשבים זולים ולחלקים ניכרים בעולם יש מחשבים, גישה לאינטרנט. כולנו חשופים להכל, כל הזמן באופן מיידי. המרחקים הופכים קצרים והמקומיות הופכת לדבר פחות משמעותי מבחינת חווית החיים שלנו. כמה פחות משמעותי היא בדיוק השאלה שחקר הגלובליזציה מתעסק בה.

סיכומים

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות

No comments:

Post a Comment