Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סטייה ואחרות:
מהי סטייה חברתית? הגדרה של סטייה בסוצויולוגיה היא התנהגות החורגת מן הנורמות המקובלות בחברה נתונה. סטייה איננה דבר בהכרח רע.                                                                                                         **חשוב לשים לב כשאנחנו מדברים על סטיה בסוציולוגיה אנחנו לא מגדירים אותה ככזו אלא מתארים את האופן בו החברה רואה את ההתנהגות!!                                                                         אנחנו לא מפעילים סיפוט סוציולוגי על ההתנהגות אלא מתייחסים לשיפוט החברתי שהחברה מפעילה. גם דברים טובים יכולים להתפס ע"י הסביבה כסטייה (אדם חכם מאד ביחס לסביבתו לדוגמה). כל חרגיה מאיזהשהי נורמה התנהגותית עשויה להיות מוגדרת כסטיה ואנחנו כסוציולוגים מתעניינים בתנאים שבהם פעולה מסוימת בסיטואציה או הקשר חברתי מסוים תיחשב כסטייה ואותה פעולה בסיטאציה אחרת לא תיחשב כסטיה. אנחנו משתדלים להזהר מההגדרה של מיהו סוטה.
·         יחסית בזמן, במקום, בתרבות ובמיקום חברתי של האדם – סטייה היא לא תכונה אימננטית (פנימית) של הפעולה או של הסוטה.
o        יחסיות בזמן -  כך שמה שבתקופה אחת יהיה לראוי ונורמטיבי בתקופה אחרת יהיה בעייתי וסוטה (דוגמה – נשים שלובשות מכנסיים). יש שינוי הסטורי בתפיסה שלנו של התנהגות נורמלית והתנהגות סוטה.
o        יחסיות בתרבות – דברים שהם תקינים ונורמטיבים לגמרי בתרבות אחת עשויים להחשב סוטים לחלוטין בתרבות אחרת. למשל – אכילת כלבים אינה מקובלת ואף אסורה בחוק בישראל אך פרות זה בסדר. בהודו אסור לאכול פרות אבל ג'וקים, מותר.
o        יחסיות במיקום חברתי – אולי המורכבת ביותר להבנה. המיקום של עושה הפעולה בסדר החברתי משפיע על האופן בו אנו תופסים את הפעולה שלו ומתייחסים אליה. אם מישהו עשיר מאד או אומן ישרוף כסף ברחוב אנחנו נחשוב שזה מיצג ולגיטימי, או מישהו אחר לא אומן או לא עשיר בכסף ישרוף כסף זה יתפס כלא כלכך נורמלי.  היחסיות הזאת מאד חשובה, תמיד צריך לחשוב סוטה בעיני מי, נורמלי בעיני מי, למי יש את הכח להעניש? למי יש את הכח להגדיר?
·         כיצד ינתחו הפרדיגמות השונות את סוגיית הסטייה החברתית – דיון בקבוצות קטנות.         פונקציונליסטית: איזה צורך סטייה ממלאת? מסמנת את מי ששייך לחברה ואת מי שלא. איך זה משרת את הסדר החברתי? קונפליקטואלית: מניחה שהחברה היא זירה של מאבקים ומניחה שיש לנו קבוצות שנאבקות זו בזו על מונופוליזציה של משאבים וכל אחת מנסה לכפות את הסדר החברתי שמשמר אותה על האחרות. תמיד ישאלו מי שולט וכיצד הוא מצליח לשמר את השליטה שלו ולזכות בלגיטימציה לשליטה. השליטה בקטגוריות האנליטיות שלנו, באופן בו אנו תופסים את המציאות היא המנגנון הכי חזק של שליטה, המונע בצורה הטובה ביותר התנגדות. הטענה היא שהיכולת להגדיר אדם אחר או קבוצה אחרת כסוטים היא תהיה חלק ממנגנון השליטה של הקבוצה הדומיננטית. דיון בשאלה מי יכול להגדיר את האחר כסוטה וכיצד הגדרה זו מאפשרת לעשות לו הדרה. למי יש את הכח להגדיר את האחר כסוטה והצד השני של תהליך הקונפליקטואלי הכוחני הזה הוא השאלה של את מי ניתן להגדיר כסוטה. הסוגיה של היחסיות של מעמד חברתי. הרבה יותר קל להגדיר עניים כסוטים מאשר בעלי הון. (מערכת המשפט בנויה על זה שאנחנו משלמים עבור שירותי עורכי דין, עורכי דים טובים עולים יותר ואדם חסר אמצעים לא יכול להרשות לעצמו ייצוג טוב בבית משפט לעומת אדם אמיד שייוצג כראוי. זה תהליך של שעתוק המצב והשתמרותו). מושג של תיוג (תג) לשים על מישהו תג של סוטה, הסימון של מישהו כסוטה הוא פעולה חברתית כשלעצמה היא חלק מהמנגנונים של פיקוח חברתי ושל ענישה חברתית. בגישה קונפליקטואלית אנחנו לא שואלים רק למי יש את היכולת להגדיר פעולה מסוימת כסטיה אלא גם למי יש את היכול להגדיר אדם מסוים כסוטה כך. מנגנון של תיוג הוא מנגנון רב כח. מרקס מציב את הדיון שלו או את הדיון שאנחנו גוזרים ממנו בסטיה על הבסיס של בעלות או חוסר בעלות על אמצעי הייצור. בעלי האמצעים שולטים על בניין העל האידיאולוגי ולהם הכח להגדיר את הגבול בין התנהגותתת נווורמטיבית לסוטה.גישות קונפליקטואליות אחרות דנות ביחסי קונפליקט מסוגים שונים וגם הן מסתכלות באופן שבו קבוצה אחת מנכסת לעצמה (משהו של הכלל והופוכת אותו לשלה) את הזכות הבלעדית על הגדרת האחר כסוטה.
·         ניתוחפונקציונליסטי – עבודתו של אריקסון – סוציולוג אמריקאי די ותיק, היה פונקציונליסט, ניסה לחשוב במה הסטייה אמורה לשרת את החברה. כיצד משרתת את הסטייה את החברה? אריקסון אומר שהיא משרתת בכך שהיא מסמנת את הגבולות של החברה וחוזרת ומסמנת עבורנו את גבולות ההתנהגות הנורמטיבית. הערכים והנורמות משתנים כל הזמן. איך נדע מה הנורמות והערכים בתהליכים של שינוי כל הזמן. הסטייה ובעיקר הענישה על הסטייה הם אלה שמסמנים עבורינו את מיקום הגבולות של הנורמה החברתית. הענישה תמיש נעשית בפומבי. עבירות חמורות נשפטות בפומבי (ערך פומביות המשפט הוא חשוב).  משתמש בעוד דוגמה חשובה בשביל לחדד את הטענה שלו אודות הפונקציה של הסטיה – מה שהוא אומר זה לכאורה יש לנו בתי כלא, מנגנונים כמו פנימיות לנערים שעשו עבירות, פושעים ועבריינים צעירים, המטרה המוצהרת של כל המנגנונים האלה הייתה תיקון. בפועל לא רק שרוב האנשים שנכנסו אי פעם למתקני כליאה מכל סוג חוזרים לבית הכלא שוב המהלך חייהם ויותר מזה פושעים שנכנס פושע קטן בד"כ יוצא ממנו פושע גדול. הם למעשה בתי ספר לסטייה. אריקסון אומר שזו ההוכחה שהחברה איננה מנסה להכחיד את הסטיה. אם היא הייתה בלתי פונקציונאלית החברה היתה מכחידה אותה. החברה מתאמצת לשמר ולייצר סטייה ולא להעלים אותה.
·         ניתוח מנקודת המבט של גישות קונפליקטואליות-מבניות.
·         ניתוח אינטראקציוני – עבודתו של בקר
·         ניתוח הבנייתי – הבנייה של אחרות חברתית


מבוא לסוציולוגיה -סיכומים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: דמיון סוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: התפתחות הסוציולוגיה והדמיון הסוציולוגי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: צירים מרכזיים בסוציולוגיה
מבוא לסוציולוגיה-סיכומים: סוציאליזציה והבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: הבניית זהות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: דורקהיים על התאבדויות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: היחיד והסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: דירקהיים – מושגים מרכזיים
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מרקס על הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האינטראקציה הסימבולית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: הבנייה חברתית של המציאות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: הפוזיטיביזם והביקורת עליו
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: קונצנזוס מול קונפליקט
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מגדר 
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים : אי שיויון וזהות מגדרית - מין ומגדר
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: תופעת הריבוד החברתי
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מערכת החינוך כמסלול למוביליות או כמערך של שעתוק
מבוא לסוציולוגיה - סיכום: גישות פוסטקולוניאליות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: תרבות
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: תרבות - גישות סוציולוגיות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: מקס וובר – פעולה חברתית
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: ארגונים ובירוקרטיה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: וובר - כלוב הברזל של הרציונליות
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: האופן בו ארגונים מעצבים את החברה
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה כלכלית
מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: יחסי הגומלין בין מדינה, אזרחות ולאומיות בעיצוב הסדר החברתי
מבוא לסוציולוגיה -סיכום: שיחים של אזרחות
מבוא לסוציולוגיה- סיכומים: שוק העבודה
מבוא לסוציולוגיה - סיכומים: סוציולוגיה פוליטית
סיכומים בסוציולוגיה
סיכומים

No comments:

Post a Comment